"אני מתרגשת. שש שנים לא ראיתי אותו, מאז הלילה שבו הציל את חיי": כך אמרה דנה (שם בדוי) בת ה-17, דקות אחדות לפני המפגש עם השוטר שחילץ אותה מהבית שבו הייתה קורבן לאלימות קשה מצד אמה.
1 צפייה בגלריה
yk13616716
yk13616716
"באתי להגיד לך תודה, בזכותך אני כאן". תיעוד המפגש המרגש
(צילום: אלעד גרשגורן)
זמן קצר לאחר מכן יצא רס"ר עידן אבוחצירא מחדר מרכז השליטה של מחוז חוף. הוא ניגש אל הנערה הנרגשת, והשניים התחבקו בחום. "באתי להגיד לך תודה", אמרה דנה לשוטר, שחייך ונראה נרגש לא פחות ממנה, "בזכותך אני כאן".
רס"ר אבוחצירא משרת שמונה שנים במשטרה. במשך שלוש שנים היה בכוח מג"ב שפעל בעיר העתיקה בירושלים, ואחר כך שימש כשוטר סיור בתחנת חיפה. כיום הוא אחראי משמרת במשל"ט חוף. "אני זוכר היטב את הסיפור של דנה", סיפר במהלך המפגש, "הייתי אז שוטר סיור, וב-11 בלילה בערך התקבל דיווח במוקד 100 מאישה שטענה שיש צעקות מדירה סמוכה והיא חושבת שיש אלימות בין האמא והבת שגרות שם.
"הגעתי לשם עם השותפה שלי למשמרת, האימא פתחה את הדלת, שאלנו אם קרה משהו. היא ענתה שהכול בסדר ושאנחנו יכולים ללכת. שאלתי: 'יש עוד מישהו בדירה?', והאימא אמרה לי: 'כן, הבת שלי. היא בחדר עכשיו'. התעקשתי להיכנס לדירה ולבדוק מה איתה. כבר עברתי מקרים שבהם אמרו לנו שהכול בסדר, ולא הכול היה בסדר".
הוא נכנס לחדרה של הילדה. "היא הייתה מבוהלת ומפוחדת, בכתה והייתה נסערת", סיפר אבוחצירא, "ניסיתי להרגיע אותה. אמרתי לה, 'אנחנו כאן איתך ונעזור לך בכל מה שאת צריכה'. היו על הילדה סימני אלימות ובסוף היא הודתה שהאימא הכתה אותה. החלטתי שאני לא יוצא משם בלעדיה". אבוחצירא עירב את מפקדיו, שהנחו אותו להביא את האם לתשאול בתחנה. עוד באותו לילה הועברה דנה למרכז חירום וכעבור מספר ימים נשלחה לפנימייה בצפון. "מאז לא ראיתי אותה", הוא מספר, "אבל מדי פעם נזכרתי בה והיא ליוותה אותי במחשבות".
דנה, שהייתה באותו לילה ילדה בת 11, תלמידת כיתה ה', מספרת כי "זו הייתה תקופה של אלימות כלפיי. הערב של המקרה היה ממש קשה. שכבתי על הרצפה והיא הכתה אותי במגב ובמטאטא. יכול להיות שהיא הייתה תחת השפעת סמים. ברגע שדפקו בדלת, אמא שלחה אותי לחדר ואמרה לי 'לא לדבר'. התפללתי שזו תהיה המשטרה, ושהם יצילו אותי כי נגמרו לי הכוחות. ישבתי בחדר, כל הגוף שלי כואב מהמכות, שמעתי את השיחה של אמא שלי עם השוטרים והתפללתי שהם לא יאמינו לה. פחדתי לצעוק. גם נחנקתי מהבכי ולא ממש יכולתי לדבר".
אחרי כמה שניות נפתחה הדלת. "ראיתי מולי את עידן והרגשתי הקלה", מספרת דנה, "הוא שאל אותי שאלות, בכיתי וסיפרתי לו קצת על מה שעשו לי. ראיתי שבאמת אכפת לו ממני. הוא דאג לי, ואז הוא הוציא אותי משם והציל אותי. אם זה לא היה קורה, אני לא יודעת אם הייתי יוצאת מזה בחיים".
השם שהיה חקוק על התג שלו נחרת בזיכרונה. "במשך שנים רציתי ליצור איתו קשה ולהודות לו", היא מספרת, "אבל לא הייתי כל כך בטוחה איך הוא יגיב. בכל רגע משמעותי שהיה לי בחיים אמרתי לעצמי, 'איזה מזל שהשוטר התעקש והציל אותי'. זה היה לי כל הזמן בראש. השנה החלטתי פשוט לעשות את זה. חיפשתי אותו בפייסבוק ושלחתי לו הודעה די ארוכה, סיפרתי לו את הסיפור והודיתי לו. לא ידעתי אם הוא יענה".
עידן דווקא ענה מייד. "כשקיבלתי את ההודעה הייתה לי צמרמורת מטורפת בגוף", סיפר, "התרגשתי מזה שהיא זכרה אותי כי היא הייתה אז ממש ילדה. אני שמח כל כך שהיא במקום הרבה יותר טוב. בסופו של דבר בשביל זה התגייסנו. לעזור לאנשים. אני שמח שהצלחתי. המפגש איתה, סגירת המעגל, זו חוויה של פעם בחיים".
דנה סיכמה: "אני שמחה ששלחתי אליו הודעה וכל כך מתרגשת עכשיו. שוטרים נראים קשוחים בלוק שלהם, עם מדים, אקדח, אזיקים, אבל עידן התגלה לי כהכי רגיש והכי סימפטי בעולם. בעקבות אותו לילה, וכמובן המפגש הזה, אני חולמת להיות שוטרת. הפעם אני רוצה להיות בצד השני, זה שעוזר".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.10.23