מראיון עם חייל שהיה במפקדת אוגדת עזה כשזו הותקפה ב-7 באוקטובר, לסיור בחורבות בית משפחה בבארי או סביב האודים העשנים משכונת הצעירים בכפר עזה, מכתמי הדם המותז בתאי השירותים של מסיבת הטבע - שרק השבוע הועלו על משאיות, ועד שורת המכוניות בניר יצחק - שצרור ארוך נורה על השמשות והחלונות של כולן, מצד לצד, בניסיון לטבוח את כל היושבים בהן. כבר שבוע שאני מסתובב בבסיסי צה"ל וביישובי העוטף, ולצד התדהמה ממעשי הזוועה והשאלות כמו איפה כשלנו, איך יכול להיות, ומה נכון עכשיו, מנקרת תהייה אחת שהתשובה עליה בנאלית לכאורה: למה בעצם חמאס עשה את כל זה? מה יוצא לו? מה הייתה המטרה האסטרטגית הגדולה מאחורי ההצלחה הטקטית המדהימה והשטנית בהתקפה?
"מה השאלה פה?" יגידו רבים. חמאס הוא ארגון ג'יהאדיסטי, שכל רצונו הוא להרוג יהודים. ואם למישהו היה איזשהו ספק בעניין הזה, אם מישהו טען שיש בארגון אנשים מתונים, שאולי אם ייצרו לו ולאזרחי עזה אינטרס כלכלי־חברתי - אז הוא יבוא להפסקת אש עם ישראל, שאלה לא המטורפים של אל־קאעידה ודאעש, שעם החמאס יש איזה סוג של תהדיאה שתחזיק מעמד - אז באה ההתקפה של יום שבת והבהירה בדיוק באיזה אויב מדובר.
"ולמה זה חשוב בכלל?" יוסיפו רבים. מה אכפת לנו למה הם עושים ופועלים כך. הם שונאים יהודים וזהו. הם פרעו בנו, עכשיו אנחנו נחסל אותם, יבוא יום נקם ושילם, אחרי החרפה וההשפלה נסיר את השיקוץ הזה מעל פני האדמה.
לדעתי, ההשקפות הללו, שלפיהן חברי החמאס כולם הם ערבים רעים וטיפשים, שונאי יהודים ברבריים שפשוט צריך לחסל אותם, הן בין הסיבות שהובילו אותנו למכה האיומה ולטראומה שתתלווה אליה לעוד הרבה שנים. כפי שאמר הרמטכ"ל - את התשתית הארגונית, הצבאית והפוליטית של חמאס צריך לפרק, וכמו שהגדיר זאת דוברו לתקשורת הזרה - מנהיג ארגון הטרור יחיא סינוואר הוא Dead Man Walking.
אבל הזלזול הבוטה ביריב, המחשבה שהוא לעולם לא יצליח לעשות את מה שהוא בדיוק עשה, הם אם כל חטאת בקרב המנהיגים הפוליטיים, ראשי הצבא וקהילת המודיעין. ולכן השאלה הזו קריטית - מדוע חמאס פעל כך? מה ניסה ה"מת מהלך" להשיג?
כי הרי אם קושרים לראשי חמאס את כל הכתרים על המבצע שאין אלא להגדירו כמעורר פלצות אבל גם כמעורר השתאות על יכולות מבצעיות, מודיעיניות והבנה כה עמוקה של מערכת הביטחון והחברה בישראל, אי־אפשר להגיד באותה נשימה שחמאס עשה את שעשה כי רצה לרצוח המון יהודים, בלי שום מחשבה על התוצאות וההשלכות.
השאלה הזו מטרידה כיום בכירים בקהילות המודיעין של ישראל וארצות־הברית. כי אם סינוואר באמת מכיר אותנו כל כך טוב אז מדוע הוא מבצע מעשה כל כך נורא, ברברי וקיצוני, בלי להבין שזה פיגוע התאבדות על עצמו? אם סינוואר היה מסתפק בחטיפה של ישראלים ובהריגת אלה שיפריעו בדרך - הרושם היה נשמר בדיוק במקום שבישראל היו בטוחים שהוא נמצא - בדומה לנסראללה: רצון להנהיג את חמאס בלי להיכנס לעימות כולל עם ישראל, אבל כן לפעול להגשמת מטרות ספציפיות והראשונה שבהן היא שחרור האסירים. כדי להגשים את המטרה הזו לא צריך 200 בני ערובה וחטופים. מספיק 20, וישראל הייתה מסכימה לשחרור.
3 צפייה בגלריה
(פלסטינים חוטפים אזרחים לתוך רצועת עזה ביום שבת, 7 באוקטובר | צילום: איי־פי, Hatem Al)
ואם רצה לשבש את העסקה הסעודית - אז הוא היה הוא צריך לחטוף כמה אזרחים, אבל לא להכניס את עצמו ואת הארגון שלו למצב השמדה עצמית. אם נסראללה נזהר כל השנים מלתקוף את ישראל מעל רמה מסוימת מחשש להשטחה חוזרת של רובעים בביירות - אז למה סינוואר לא?
יש במערכת הביטחון מי שאומרים שזה הצליח לו הרבה יותר ממה שהתכוון בזכות הכשלים של ישראל. זה אולי נכון, אבל זה בעיקר לא רלוונטי. לפי כל המסקנות הראשוניות, גם של גורמי ביטחון בכירים וגם מתחקירים שאנחנו ערכנו, אנשי חמאס כיוונו לפגיעה המונית - רצח ללא הבחנה של המשתתפים במסיבת הטבע ברעים. מי שנכנס עם מקלע "אפס־חמש" למסיבה עמוסה מאוד בצעירים רוקדים, יורה בלי הפסקה וגם דואג לטווח את כל תאי השירותים, צריך לצפות לפחות למאה הרוגים. הוא לא יודע שהוא יצליח כל כך ויהיו כמעט 300. אבל גם "רק" 100 הרוגים היו גורמים לתגובה ישראלית זהה - כניסה קרקעית לעזה והשמדת התשתית הארגונית והצבאית של חמאס.
חמאס אולי תומך בפיגועי התאבדות, אבל הוא לא ארגון התאבדותי. נהפוך הוא. במקרים של סכנה קיצונית לתנועה - בחמאס תמיד ידעו להתכופף ברגע האחרון, ואפילו, לא פעם, לקבל על עצמם גזירות קשות, העיקר לא להימחק.
אז מה בכל זאת קרה לשלישייה המפקדת על חמאס בפועל - יחיא סינוואר, מוחמד דף וסלאח אל־עארורי? אינני יודע, ולצערי אינני בודד בבורות הזו. גם במודיעין האמריקאי וגם בישראלי תולשים שערות בניסיון להבין. אם סינוואר היה מיואש או אולי נתקף פרץ ג'יהאדיסטי ללכת על הכל ולסמוך על חסדי אלוהים.
אולי. אבל ייתכן שמדובר ביעד אחר של המבצע, שטרם דובר על אודותיו. אחת המטרות החשובות, אם לא ה־מטרה: לבצע את מבצע ההשפעה העוצמתי ביותר בהיסטוריה, מהלך התודעה שמטרתו לפרק את החברה הישראלית.
אני מתכוון לסרטים ולתמונות שרק בודדים, יחידי סגולה ומזל, טרם נחשפו אליהם או לא התפתו לפתוח, כשחבר שלח להם מבלי להבין את הרעילות ואת הנזק הצפון גם בצפייה של שניות ספורות מתוך זוועות הגיהינום הללו. יש אנשים עם נפש רכה ועדינה, שגם חלק קצר מווידיאו כזה מספיק כדי לגרום להם ייסורים לשנים רבות, כווייה שעלולה להיצרב לכל החיים.
כבר עשרה ימים אני מסתובב בגבול, במוצבים וביישובים, שומע סיפורים על אכזריות בלתי נתפסת, כזו ששמה בכיס הקטן את הפרקים הכי קשים של "משחקי הכס". כאילו אנשים ישבו והגו כיצד ניתן לגרום לאדם כמה שיותר השפלה, כאב פיזי ויגון נפשי - חשבו, וביצעו. הסיפורים מזוויעים, ואין לי כוונה לספר אותם לאיש, זולת לעמיתיי במסגרת תחקירים.
ובלי להיכנס לפרטים, ולא למאגרים של סרטים הנמצאים בידי קהילת המודיעין ולא הגיעו לרשת, קטעים ששמים בכיס הקטן של הסדיזם את שראו רוב אזרחי המדינה, אפשר לזהות מספר נקודות מחברות שמובילות למסקנה אחת: אין מצב שכל זה מקרי. איך ייתכן ששלושה מחבלים שונים, בזמן מקביל, בשלושה אתרים שונים, מבצעים את אותה פעולה ספציפית של התעללות (במקרה הזה - לא מינית), ואיך ייתכן שכל כך הרבה אנשים מנצלים דקות יקרות של מתח או מנוחה תוך כדי לחימה ומשקיעים את כל מרצם החלאתי בביצוע מעשים שכאלה.
ומילא ביצעו, אבל למה תיעדו בווידיאו. הרי אפילו הלוחמים הלא משכילים בוודאי הבינו כי מדובר בעבירה שאין צורך של ממש לתעד אותה. ואם תיעדו, למה שיפיצו לאחרים? ואם הפיצו, למה ברשתות החברתיות.
זה קורה כי המפקד בעזה נותן הוראה.
והוא נותן הוראה כזאת כחלק מהותי במבצע, כי הכל מתוכנן מראש ומטרתו להפיק כמה שיותר מחומרי הזוועה הנוראים האלה ולהפיץ אותם מיד ברשת החברתית כך שבתוך שעות ספורות תהפוך מדינת ישראל לאומה מוכת טראומה טרייה, שבמרכזה הגרועים שבסיוטים שלנו - קצבים נאצים שפולשים לתוך בתים במדינה שהבטיחה ביטחון לאזרחיה.
לאנשי חמאס היה ממי ללמוד את התרגיל השטני הזה. במאמר "הם באו להשמיד: פשעי דאעש נגד היזידים", שפורסם במכון ג'ורג'טאון לשלום ולביטחון, נכתב כי "דאעש ביקש להשמיד את היזידים באמצעות הרג; עבדות מינית, שעבוד, עינויים ויחס בלתי אנושי ומשפיל והעברה בכפייה הגורמים לנזק גופני ונפשי חמור; הטלת תנאי חיים המביאים למוות איטי; הטלת אמצעים למניעת לידת ילדים יזידים, לרבות גיור בכפייה של מבוגרים, הפרדת גברים ונשים יזידים וטראומה נפשית; העברת ילדים יזידים ממשפחותיהם והצבתם אצל לוחמי דאעש, ובכך ניתוק שלהם מאמונות ומנהגים של הקהילה הדתית שלהם, ומחיקת זהותם כיזידים".
ואין מה להגיד - הלך להם טוב בפעפוע הרעל הזה לתוכנו, והם הצליחו לזרוע בנו אימה. זהו פחד לא רציונלי, אנשים שמצליחים לחיות עם מטחי טילים על העיר שלהם, פתאום לא מרגישים בטוחים גם בבית בשעת רגיעה או כשהולכים לבד ברחוב. רבים חוששים שהרוצח הסדיסט הבא ייכנס דווקא אליהם. הסיכוי שמשהו כזה יקרה, בייחוד אחרי צלצול ההשכמה נוטף הדם שקיבלנו, קטן מאוד.
ובכל זאת, אזרחים רבים נמלטו מישראל. אני מכיר זוג שחי בישראל ובאוקראינה ונמצא כמובן רק בישראל מאז תחילת המלחמה מול רוסיה. אלא שעכשיו, החליטו שהם צריכים מקום שקט ורגוע יחסית להיות בו, והם נוסעים לאודסה.
מסקנת ביניים ראשונה: האימה והזעזוע היו המטרה של חמאס. כל סרטון שאנחנו שולחים, פותחים, מדברים ומדסקסים את הפרטים הגרפיים שלו - משרת את מערך התודעה של סינוואר. וצריך לעשות הכל כדי לצמצם את העיסוק בסרטי הווידיאו האלה.
מסקנת ביניים שנייה וחשובה לא פחות: מבצע התודעה הצליח בחלקו, ועשוי לגרום פוסט־טראומה אצל רבים ולפגיעה קשה בתחושת הביטחון שכה חשובה לנו.
ומן הצד השני, סינוואר הצליח לשתול בעם ישראל את החרדה, אבל מול העולם - השיג בדיוק את ההפך ממה שרצה. הסרטים הפכו אותו לבן שטן, דיוקן של לא־איש, כמו שהסופר הגרמני יואכים פסט קרא להיטלר. וככל שהוא נדמה לאזרחי כדור הארץ כרשע הטהור, כך גדל חופש הפעולה של צה"ל נגדו.
ובעיקר, במקום לפורר את החברה הישראלית, הוא ליכד אותה. קירוב הלבבות והאחדות האלה חשובים מאוד אחרי השנה שחלפה. סינוואר קיבל עם שמתגייס ברצון ובנחישות למילואים, ואת גופי המחאה המאורגנים היטב שרתמו עצמם לחלוטין לטובת המאמץ של צה"ל ושל החברה האזרחית לסייע לפליטים מהעוטף שעברו את הרע מכל ולחיילים.
סינוואר קיבל בדיוק ההפך ממה שהוא חיפש וביקש, ועוד מעט הוא גם ירגיש את התופת מתהפך עליו, וייראה שבישראל הוא פגע, אבל את שלטון חמאס הוא השמיד לחלוטין.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.10.23
