המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר הזכירה לרבים את הפתעת מלחמת יום הכיפורים לפני 50 שנה. מי שמכירים את אותה מלחמה הם היום פנסיונרים שאז היו לוחמים צעירים. חלקם התאחדו בשנה האחרונה מחדש למאבק שהגדירו כקרב חייהם – נגד המהפכה המשפטית. בשבועיים האחרונים אפשר למצוא את לוחמי 73' ביישובי עוטף עזה, עוזרים בכל מה שאפשר.

"הבסיס של הקבוצה זה חבר'ה מקורס קצינים ובוגרי מלחמת 73'", מספר גלי מימון מאור הנר. פגשנו פה גם את דני גולדברג משובל, איתן דפני משרונה ומאיר ברק מאשקלון. "אנחנו עוזרים לאוכלוסייה בגיל מבוגר", ממשיך מימון, "יש אצלנו אפילו חבר'ה שנמצאים במילואים, עם נשק, בני 70 פלוס. אנחנו נמצאים בכל מקום – מחלצים אנשים ומסיעים אותם. עשינו בשדרות מיפוי של מי שנשארו בעיר כדי שהעירייה תוכל ליצור איתם קשר".
הפגישה שלנו הייתה בקיבוץ בארי. מימון, גולדברג, דפני וברק הגיעו לכאן למשימה ספציפית – לאסוף חפצים מביתם של עופר וענת תבורי, ולהעבירם לאחסנה עד שישובו לביתם מהמלון בים המלח שאליו פונו עם יתר חברי הקיבוץ שניצלו. "אנרכיסטים כמונו", אומר דפני.

הם עבדו לפי רשימה שקיבלו. "חיפשנו דברים אישיים – אלבומי תמונות ומזכרות, תכשיטים. חלק לא מצאנו, דרכונים למשל. מגירת המסמכים החשובים שהפנו אותנו אליה הייתה ריקה", מספר גולדברג.
ההליכה בקיבוץ לא פשוטה. בתים הרוסים לצד כאלה שנפרצו. בבית משפחת תבורי המוני חורי קליעים בחלונות הזכוכית. הם חדרו משם ונעצרו בקיר הבטון במטבח. כמה כוסות יין עוד נותרו שלמות על השולחן מארוחת השבת, המדיח סיים ומחכה שיפנו אותו. "זאת תחושה קשה לראות שלמעשה כל החיים שלהם היו פה, ועכשיו אנחנו אוספים רסיסי חיים", אומר דפני. גולדברג מוסיף: "רואים פה חיים שנעצרו ברגע, את המשחקים של הילדים, את הסוכה בחוץ".
הם ממלאים מזוודות, ארגזים, מתלבטים מה לעשות עם העציצים ומחפשים את הבוסטר של הנכד. ברק סיפר על המצב לענת בטלפון בניסיון לעודד אותה: "אמרתי לה שהבית נראה כמו אחרי פריצה, אפשר לתקן. בתים אחרים פה הזכירו לי תמונות שראינו באוקראינה".
1 צפייה בגלריה
yk13649331
yk13649331
(צילום: תומר שונם)
גם החבר'ה של "לוחמי", הכינוי המקוצר לקבוצה שלהם, חוזרים אל המלחמה ההיא. "אין בכלל מה להשוות", אומר מימון, "זו קטסטרופה, משהו שונה לחלוטין ממלחמת כיפור. שם נהרגו חיילים, פה רצחו תינוקות, אימהות, כל מה שבא להם. זה לא נתפס. אנחנו כבר חודשים מתריעים שהולך להיות מחדל, בעיקר בביטחון. חודשים מדברים על זה בדיוק".
"עבדתי בסוכות בפרויקט של משרד הביטחון. ישבתי באנדרטה של הגדוד שלי וסיפרתי למשפחות שבאו לשמוע את מורשת הקרב שלנו במלחמה. אנשים שאלו אותי אם אני חושב שהמחדל הזה יכול לקרות שוב, ואמרתי שכן. לא האמנתי שאחרי שלושה ימים זה יקרה בעוצמה הזאת. אבל אני לא נביא, כולנו ידענו", אומר דפני.
נראה שלוחמי כיפור היו מעדיפים להיות כעת במילואים. בגלל הגיל הם כאמור מתנדבים לסייע בכל מה שאפשר. "אני מהגליל, מה יש לי לעשות שם", צוחק דפני. "פה אני מסיע, מחלץ וקוטף עגבניות". ברק מסכים איתו: "אני כבר שבועיים לא באשקלון, מסתובב בעוטף ובנגב, נסעתי למשימה של החמ"ל של 'אחים לנשק' עם אוכל ושתייה. אני משתדל לא לקחת את הדברים יותר מדי ללב, רק רוצה להמשיך לעזור ולתרום. מי שצריך עזרה – אני שם".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.10.23