אחרי שלושה שבועות ושלושה ימים, ישראל קיבלה בפעם הראשונה חדשות טובות, טובות באמת. נשימה אחת עמוקה, חופשית, בלב חלום הבלהות שמלווה את כולנו. הפעולה לשחרור טוראית אורי מגידיש איננה תפנית במלחמה או התפתחות גיאו-אסטרטגית חשובה. החשיבות שלה, בראש וראשונה, אנושית: השבת חטופה למשפחתה. אך מה שמצטרף אליה הוא סמליות עצומה שקשורה בצה"ל. באמון בו וביכולותיו.
ב-7 באוקטובר ספגה החברה הישראלית מכה קשה. לא רק בשל מספר הנפגעים, הזוועות שחוללו יחידות המוות של חמאס והכשל המודיעיני. בשל התחושה שצה"ל לא הצליח – למרות לחימה עזה – להגיע אל היישובים הנצורים והכבושים. למנוע את נפילת חייליו, ולשבש את לקיחתם בשבי של מאות, רובם אזרחים. הפעולה המבריקה לחילוצה של חיילת אחת מעזה המחישה שצה"ל שאנחנו זוכרים, זוכרים וסומכים עליו, נמצא שם. שהוא התעשת ונמצא בפעולה.
ההשלכות מבחינת חמאס ברורות. ישראל לא הצליחה לשמור את שחרור החיילת בסוד. לחלופין, העריכה שחמאס מודע לו ממילא בשל פעולת החילוץ. כך או כך, ראשי ארגון הטרור ראו את החגיגות בישראל, כמה שעות אחרי ששילחו סרטון ובו שלוש חטופות המתחננות (כאשר קני הרובה של חמאס בחדר) לשחרורן. בחמאס לבטח הסיקו שצריך מעתה להסתיר טוב יותר את החטופות והחטופים, עוד 238 במספר. קשה היה שלא לחשוב אמש על מאות משפחות שהביטו בהתפרצות השמחה בבית מגידיש בעיניים אדומות, אחרי לילות בלי שינה, מייחלות שעוד רגע זה יקרה גם להן.
המסר מפעולת צה"ל יכול לסייע לדחוק את חמאס לעסקה. הוא מבין שישראל פועלת ברצועה. הוא עשוי לאבד חלק מקלפי המיקוח שלו כתוצאה מהתמרון הקרקעי ואובדן שליטה אפקטיבית בחלק מהשטח. העסקה החלקית, זו שמתייחסת לנשים, ילדים ואולי אזרחים זרים, לא ירדה מהשולחן, למרות שמסע התיווך "לא הבשיל", כלשון בכיר בישראל.
הדיווחים הדרמטיים מאתמול מיסכו מעט את תמונת הקרב ברצועה עצמה. צה"ל נמצא בעיצומה של הרחבה מהותית בתמרון הקרקעי. הוא פועל לפי תוכנית סדורה, ומשתדל שהתקשורת בישראל ובעולם תבין כמה שפחות ממנה. בצה"ל מצפים להתנגדות גוברת של המחבלים ולקרבות קשים, ומדגישים שמה שראינו עד כה הוא רק ההתחלה.
כדי שההתחלה הזו תהפוך למהלך משמעותי, נדרש זמן. והזמן שנדרש לפעולה הצבאית הוא חודשים. זו הסיבה שבמערכת הביטחון מעוניינים – אקטיבית – בהרחבת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה. הגורמים המקצועיים בישראל מבינים שכדי שצה"ל יוכל לפעול לאורך זמן, יהיה צורך לבסס שגרת חיים מסוימת בדרום הרצועה, בואכה רפיח. כזו שבמסגרתה יהיו תקיפות מוגבלות ביותר של צה"ל באזור, חולים ופצועים שהגיעו מהצפון יטופלו בבתי חולים שמצרים וישראל יאפשרו, יוקמו פתרונות מגורים למאות אלפי פלסטינים, כאלה שימנעו אסון הומניטרי.
לגיטימציה שווה זמן, זו הנוסחה שמערכת הביטחון הגיעה אליה; האמריקנים תרמו לה את חלקם. לשיטת מערכת הביטחון, כדי שתהיה לגיטימציה ויהיה זמן לצה"ל לפעול, צריכים להיכנס תרופות, מזון, מים; מנגנון עולמי, בהובלת מצרים וארה"ב. המשמעות היא בינאום מעשי של דרום רצועת עזה, והעברת האחריות השלטונית מחמאס לידי התארגנות בינלאומית – בעוד ישראל מסלקת את שלטון חמאס מצפון הרצועה ומרכזה. במקביל, ייעשו מאמצים מבצעיים ודיפלומטיים להשיב כמה שיותר חטופים, וכמה שיותר מוקדם.
כדי שהדברים הטובים האלה יקרו, הממשלה חייבת להתגבר על האופי המזיק והקיצוני שלה. דוגמה טובה לכך היא מסמך שנכתב במשרד המודיעין של גילה גמליאל, ו"הודלף"; נייר שהוא תוצר של קבוצה הזויה שרוצה להקים מחדש את ההתנחלויות בצפון הרצועה. המסמך מציג תוכנית אפשרית לדחיקת פלסטינים מעזה לסיני, עניין המהווה פשע מלחמה – ויגרום לסוף הסכם השלום בין ישראל למצרים וקריסת הברית המתונה האזורית.
אף אחד בישראל לא מתייחס לנייר ולהצעות הללו ברצינות. אך בקהילה הבינלאומית לא מבינים שכאשר אומרים בישראל "משרד המודיעין" הכוונה היא ל"בוא נמצא ג'וב לפעיל ליכוד". משעה שהמסמך התפרסם, הוא קיבל תהודה בידי שונאי ישראל כ"תוכנית סודית" וחשיפת "הכוונה האמיתית" של הממשלה. מומחים למשפט בינלאומי ברחבי העולם נדרשו לחוות דעה על פשעי המלחמה שישראל מתכננת.
נדב אילאביגיל עוזיוהכל בגלל מה? בגלל חוסר אחריות, פוליטיזציה, ניסיון להרוויח כמה נקודות בימין הקיצוני. זו רק דוגמה אחת. יש את התקריות הקטלניות שמחוללים נערי הגבעות בגדה המערבית. יש את בצלאל סמוטריץ', שנחוש (בעודו מעביר כספים קואליציוניים לחרדים) לרסק את הרשות הפלסטינית, שבקושי עומדת בלחץ ממילא. יש את מי שמנסה לשפוך בנזין על יחסי יהודים-ערבים בתוך ישראל גופא. בנימין נתניהו – הכי חלש שהיה, פוליטית ואישית – אמור לרסן את מסעות הפופוליזם והטירוף למיניהם. הוא עסוק, כפי שידוע, בעיקר במעמדו האישי.
מניעת טעויות מטופשות וזדוניות נחוצה כעת מאוד. כדי שהחברה הישראלית ובעיקר צה"ל יוכלו למקד את כוחם בהבסת חמאס. האפשרות של הידרדרות למלחמה בצפון ומלחמה אזורית לא נחלשה כהוא זה בשבוע האחרון. היה לנו רגע של אור אמש, אבל יש עוד הרבה אפלה לגרש.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.23
