כ-48 אלף ילדים ובני נוער פונו מבתיהם מאז שפרצה המלחמה. רובם מתחלקים כעת בין מרכזי הקליטה למפונים ובתי המלון, ובין רשויות מקומיות ברחבי הארץ. מעטים נמצאים בחו"ל. מאות גנים ומעונות יום ועשרות בתי ספר נפתחו עבורם, אך דוח של מרכז המחקר בכנסת מלמד על שעות פעילות קצרות, מחסור במורים, נוכחות נמוכה של תלמידים במסגרות - בעיקר בשכבות הגבוהות - ומחסור בפעילויות חינוכיות בלתי פורמליות המותאמות לבני נוער.
מהמסמך שהפיק מרכז המחקר, לבקשת יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב, עולה כי התלמידים מקבלים שירותי חינוך בשני אופנים מרכזיים: לימודים במסגרות זמניות ייעודיות למפונים, והשתלבות במסגרות חינוך קיימות. המסגרות החדשות והייעודיות, פועלות לרוב כשלוש שעות וחצי בכל יום, משתי סיבות עיקריות: מחסור בכוח אדם שלא מאפשר יום לימודים מלא, והצורך להיצמד לזמני הארוחות של המלונות ובתי ההארחה. המחסור בכוח האדם נובע מהקושי בשימור עובדים, שכן תשלום המשכורות טרם הוסדר, ומהעובדה שעובדי ההוראה שפונו מבתיהם לא נדרשים לשוב לעבודה ולהשתבץ במסגרות החדשות.
עורכי הדוח ציינו כי בהפעלת שירותי החינוך מעורבים משרד החינוך, הרשות שממנה פונו התלמידים והרשות שקלטה אותם. בשבועות הראשונים למלחמה היו מעורבים גם עמותות וגורמי שטח שונים. "המצב הזה יצר תמונת מורכבת ביותר", כתבו. "נראה כי נכון להיום יש חוסר בהירות באשר לחלוקת האחריות והסמכות בין הגורמים, ואף שרוב אוכלוסיית התלמידים אינה שוהה במרכזי הקליטה, רוב המשאבים ותשומת הלב מופנים לשם".
בתוך כך, בדיון שקיימה השבוע ועדת החינוך בכנסת אמרה מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, חוה פרידמן, כי ישנה עלייה גבוהה בחרדות ובדיכאון בקרב ילדים - ולא רק בקרב ילדי העוטף. "העלייה היא גם אצל ילדים שאחד מהוריהם במילואים או ששומעים אזעקות", אמרה. "צוותי החינוך והמנהלים מדווחים על רגרסיה, בני נוער רבים מתמודדים עם התמכרויות ודיכאון, ובגני הילדים יש אחוז שמחייב התייחסות של ילדים שחזרו להרטיב".
פרידמן ציינה כי ישנם 3,433 פסיכולוגים המועסקים ב-2,458 משרות, כלומר הם עובדים במשרות חלקיות.
ענבל דימנטמן אשכנזי, פסיכולוגית חינוכית מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית: "שיעור גדול מאוד של מתבגרים מצוי במעגלי פגיעות ובסיכון להתפתחות של קשיים נפשיים. נוסף לכך, קטיעה ברציפות, היעדר המסגרת החינוכית הטבעית ומעבר למסגרות חלופיות, מייצרים חוויות תלישות ואף בדידות. עבור חלק מהנוער מתחילה נשירה סמויה".
ממשרד החינוך נמסר: "במרבית מרכזי החינוך שובצו יועצות חינוכיות, ובנוסף לכך פועלים כ-1,000 פסיכולוגים. מרבית הילדים בגיל הרך, לידה עד גיל שש, נמצאים במרכזי קליטה עם משפחותיהם ומשולבים במסגרות. אחוז קטן מהם שוהים בקרב קרובי משפחה או שחזרו לבתיהם, והוריהם בחרו לא לשלוח אותם למסגרות באופן פיזי. הצוות החינוכי דואג לשמור איתם על קשר. ישנם כ-900 תלמידים שהוגדרו בסיכון טרם המלחמה. האגף לילדים ונוער בסיכון ואנשי המקצוע במשרד החינוך יצרו קשר עם כל תלמיד, והתאימו לו תוכנית לימודים אישית".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.01.24
