דובר צה"ל הודיע אתמול (חמישי) על חמישה חיילים שנפצעו באורח קשה. כדרכן של הודעות כאלה, הניסוח קצר ולקוני. מבחינת רוב הציבור, ואפשר להבין זאת, קיימת הבחנה בין מי שנפלו חללים ואלה שלא. המגוון העצום של פציעות בגוף, שלא לדבר על פציעות בנפש, לא נוטה לחדור את המסננת שעוזרת לכולנו להתמודד עם מלחמה שנמשכת כבר יותר מ-90 ימים.
4 צפייה בגלריה
המגוון העצום של פציעות בגוף לא נוטה לחדור את המסננת שעוזרת לכולנו להתמודד עם המלחמה
(צילום: הרצל יוסף)
לראיה, פציעות באורח בינוני וקל בקושי מדווחות, ואם מדווחות אז הן חולפות ליד האוזן. אבל פצועי צה"ל מאז 7 באוקטובר הם אירוע לאומי בסדר גודל היסטורי שכמוהו לא ידענו ומחייב היערכות שונה באופן דרמטי. המספר הרשמי לפי צה"ל עומד על 2,300 חיילים, אבל לדעת האנשים שעוסקים בתחום 24/7, כגון בתי החולים, קציני רפואה בשטח, גורמים באגף השיקום ומקורות בארגון נכי צה"ל מספרים שהתמונה קודרת הרבה יותר. הנתונים ש-ynet ו"ידיעות אחרונות" מפרסם היום מוכיחים עד כמה.
כך, למשל, במשרד הביטחון שכרו חברה חיצונית על מנת לבחון מגמות ממבצעים וממלחמות קודמות, על מנת להעריך את מספר החיילים שייקלטו כנכי צה"ל באגף השיקום בשנת 2024. התחזית מטלטלת: 12,500 לוחמים יוכרו כנכים, וזאת בהערכה שמרנית וזהירה מאוד. היקף הבקשות צפוי לעמוד על 20 אלף.
לשם הבנה, באגף השיקום מטפלים כיום ב-60 אלף נכים בסך הכול, כלומר פצועים שהוכרה להם נכות של יותר מ-20%. בשנת 2023 נוספו לאגף השיקום יותר מ-5,000 נכי צה"ל חדשים, בין השאר בעקבות רפורמת "נפש אחת". 3,400 מתוך הנכים החדשים נוספו לאגף מאז 7 באוקטובר. הנתונים הללו, חשוב לציין, לא כוללים אזרחים ואזרחיות שנפצעו מאז תחילת הלחימה באירועים בנגב המערבי, בצפון הארץ או מפעולות טרור אחרות.
למרבה הצער, לא צריך להיות מומחה בכיר כדי לראות שהלחימה גורמת לאינספור פציעות קשות בגפיים. גורמי המקצוע מדברים על צורך אקוטי במעטפת שיקומית רחבה, שתכלול אביזרים רפואיים, דיור מונגש, רכב מתאים, תמיכה סוציאלית ונפשית וטיפולי שיקום מאוד יקרים.
רק רכש פרוטזות לבדו יכול להגיע לסכומי עתק של עשרות אלפי שקלים פר פצוע. וזה עוד לפני שנכנסים לוויכוח מקצועי, אם נכון לרכוש פרוטזות כחול-לבן או כאלה שמיוצרות בארצות הברית, כפי שרוב הפצועים מבקשים ועלותן גבוהה יותר וכוללת מימון נסיעות. אגב, מביקורים רבים במחלקת השיקום בשיבא, שם נעשית עבודת קודש, מתברר שאין צורך בעורכי דין לטובת ייצוג פצועים (כגון פצועי גפיים) בערכאה הראשונה של הוועדה המחוזית באגף השיקום. ההליך לא מצדיק זאת, וחבל על הכסף: למרבה הצער, הפצועים והמשפחות יזדקקו לו בהמשך.
4 צפייה בגלריה
איציק סעידיאן לפני שחרורו מהשיקום. "אם לא יהיו אנשי מקצוע באופן מיידי, יהיו עוד אירועים כמו שלו"
(צילום: מוטי קמחי)
באגף השיקום מדברים כעת על צורך מיידי בתקנים עבור מאות עובדים סוציאליים, אנשי בריאות הנפש וגם עובדי ועובדות מנהלה כדי להתמודד עם גל הפניות. לדברי גורמים באגף, חלק ניכר מהעובדים גויסו בצו 8 למילואים, למשל כקציני בריאות הנפש בחיל הרפואה, שנותן מענה מיידי לפניות החיילים בשטח.
גורמים במשרד הביטחון אמרו כי השלכות המלחמה מחייבות להוציא את תקצוב האגף מחוץ למשרד הביטחון. כרגע הסכום עומד על חמישה מיליארד וחצי שקלים. הקפיצה הגדולה נעשתה לאחר רפורמת "נפש אחת" - אז הסכום קפץ במיליארד וחצי שקלים בתוך שנתיים, בעקבות ייסוד מסלול ההכרה המהיר לנפגעי פוסט-טראומה. אלא שבאירוע כמו המלחמה הנוכחית, זה בקושי טיפה בים. "אם לא יהיו לנו אנשי מקצוע באופן מיידי, יהיו כאן אירועי איציק סעידיאן", הזהירו גורמים.
בעיה נוספת נוגעת להסתגלות של פצועים שעומדים להשתחרר לבתיהם או שכבר השתחררו ונפרדו מהמעטפת ההרמטית של מחלקת השיקום. אגף כוח אדם בצה"ל הגדיל את הסיוע ומחלקת הנפגעים באגף עושה עבודת קודש, אבל יש להודות ביושר: זה גדול עליהם עשרת מונים, בוודאי כשסוף המלחמה לא נראה באופק.
דיון בוועדת העבודה והרווחה על היערכות אגף השיקום וצה"ל לטיפול בנפגעי המלחמה
(צילום: ערוץ כנסת)
בשל כך, נדרשת התגייסות בהולה של גורמים אזרחיים, כגון חברות פרטיות ועמותות, שיגיעו לאותן "חוליות חלשות", כלומר חיילים שנופלים בין הכיסאות בגלל עוצמת הלחימה, להבדיל מ"סבב" כזה או אחר.
בשיבא, למשל, מזהים זינוק בתופעה מוכרת: פצועים שלא רוצים לעזוב את המחלקה לבתיהם בגלל המעטפת שהם מקבלים שם, בין השאר בזכות הנוכחות המסיבית של ארגונים ועמותות. אלה מארגנים הופעות של זמרים וקומיקאים, ביקורים של כוכבי רשת, הדלקת נרות בחנוכה ובפורים תהיה גם מסיבה. מסעדות שולחות לשם ארוחות שף ובכירי המדינה באים לבקר. הרופאים והרופאות אומרים שצריך להתעקש על השחרור, כי הוא חלק מהשיקום, אלא שבבית לא מחכה להם עידן רייכל או אדיר מילר, ולכן מזהים עלייה במספר הפניות לסיוע נפשי מקרב אלה ששוחררו לבתיהם.
וגם כאן, הבעיה היא שאין מספיק מטפלים. אתמול הגיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לביקור במרכז השיקום בשיבא, כדי ללמוד מקרוב מה הצרכים של הפצועים וכיצד ניתן לסייע באופן ישיר וברמה המערכתית. סמוטריץ' זוכה להערכה בצבא בזכות ההכרזה על תוכנית הסיוע למילואימניקים, בסך תשעה מיליארד שקלים, הרבה מעבר למה שחלמו.
4 צפייה בגלריה
"יש רצון טוב של הממשלה, אבל בינתיים זה לא מתממש". יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן
(צילום: אבירם ולדמן)
אלא שבינתיים באוצר עוד לא מצאו מקור תקציבי, בממשלה עוד לא אישרו, ומשרתים שפנו למוקד קיבלו הודעות שההטבות "לא נקבעו באופן סופי". סמוטריץ' מתעקש שכל הכסף יעבור. כעת הוא מבטיח לקדם את הטיפול בפצועים, וחובת ההוכחה עליו. הוא פגש הרבה מילואימניקים שסיפרו לא רק על הפציעה אלא גם על הקשיים בבית.
בינתיים, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') איל זמיר, מקיים פגישות תכופות בנושא עם ראש אגף השיקום, לימור לוריא, ויו"ר ארגון נכי צה"ל, עידן קלימן. ניכר שכלל הגורמים מבינים מה צריך לעשות, אבל כדי ליישם הכול יש צורך בתקציבי עתק. "מה שנעשה עד כה מראה רצון טוב של הממשלה, אבל בינתיים זה לא מתממש למעשים פרקטיים", אמר קלימן. "נדרשת פעולה נחושה. כפי שלוחמינו פועלים בחזית, כך אנו צריכים להיות ערוכים לקליטתם אם חלילה ייפצעו".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.01.24
