בעקבות הכישלון הקולוסאלי וחסר התקדים של הדרג הצבאי והדרג המדיני, שהסתיים באסון הנורא ב-7 באוקטובר - אין מנוס מחילופי השלטון, הן בדרג המדיני והן בדרג המבצעי. בעוד הדרג המבצעי - ראשי הצבא ושב"כ - כבר הודיעו על נטילת אחריות מלאה למחדל הכבד, וסביר להניח כי הם יסיימו את תפקידיהם ביוזמתם מיד עם שוך הקרבות, ראשי המדינה עדיין מתמהמהים ומסרבים לקחת אחריות על כישלונם החרוץ. ובכלל, כפי שהתבטא רק לאחרונה השר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט: אין צורך "לקחת" אחריות, שכן האחריות מוטלת עליהם מאז נשבעו שבועת אמונים עם כניסתם לתפקידם.
שניים הם הנימוקים העיקריים בפיהם של המתנגדים לחילופי השלטון בעת הזאת, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. האחד - אין מחליפים שלטון בתקופת מלחמה, ויש להמתין עד לאחר סיומה, שכידוע אינו נראה באופק; והשני - הממשלה והקואליציה זכו לאמון העם בבחירות האחרונות, ולהם רוב מוצק של חברי כנסת המייצגים את רצונו של רוב העם.
1 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: מרים אלסטר)
שני הנימוקים הללו אינם עומדים במבחן המציאות, כמו גם לא במבחן ההיגיון. אשר לראשון, קיימים תקדימים לא מעטים מהעבר בהם התחלף השלטון - בין בדרך של בחירות ובין על ידי החלפת ההנהגה - בזמן מלחמה. בבריטניה הגדולה, דמוקרטיה בת מאות שנים, התחלף השלטון פעמיים בזמן מלחמה. בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, החליף דייוויד לויד ג'ורג', אז שר המלחמה, את ראש הממשלה הנרי אסקווית', נוכח הביקורת הציבורית הקשה על תפקודו של האחרון. בשנת 1940, בראשיתה של מלחמת העולם השנייה, הוחלף ראש הממשלה נוויל צ'מברלין על ידי וינסטון צ'רצ'יל, לאחר שניסיונו של צ'מברלין להקים ממשלת אחדות עם שאר המפלגות נכשל.
גם הנימוק השני לאי-החלפת השלטון, שלפיו הממשלה והקואליציה זכו לתמיכת רוב העם בבחירות האחרונות, אינו מחזיק מים. מאז הבחירות האחרונות נפל דבר במדינה והיוצרות התהפכו באופן קיצוני. הן מסקרי דעת הקהל הרבים שנערכו מאז 7 באוקטובר והן מהלכי הרוח בקרב הציבור, הבאים לביטוי בתקשורת וברשתות החברתיות, נראה כי רוב העם סבור היום אחרת, ואין לו עוד אמון בממשלה הנוכחית.
כך מצביעים הסקרים, החוזרים ונשנים, על כך שאילו היו הבחירות נערכות היום, לקואליציה הנוכחית לא היו יותר מ-41 מושבים בכנסת, בעוד שמפלגות האופוזיציה היו זוכות ביותר מ-70 מנדטים. כלומר, הממשלה איננה נהנית עוד מאמון העם, ויש מקום להטיל ספק בלגיטימיות שלה להנהיג את העם והמדינה.
אמנון סטרשנובאמנון סטרשנובצילום: שאול גולן
כאן המקום לציין ולהדגיש את עמדת הממשלה בזמן הוויכוחים הסוערים וההפגנות על רקע ההפיכה המשטרית ששאפו לבצע שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן, בגיבויו המלא של ראש הממשלה - ושלמזלנו נכשלה כישלון חרוץ. הטענה המרכזית בפיהם של לוין ורוטמן ושל שאר תומכי ההפיכה המשטרית הייתה כי זהו "רצון העם". רצון זה בא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות, כשלטענתם אין לסכלו על ידי הפגנות רחוב והתבטאויות בתקשורת (וגם לא על ידי שופטי בית המשפט העליון, שמעולם לא עמדו לבחירת הציבור).
נראה כי גם לשיטתם זו של תומכי ההפיכה המשטרית, יש מקום לשוב ולבחון מה בפיו של אותו העם, במיוחד לאחר הקטסטרופה ושברון הלב של 7 באוקטובר. חילופי השלטון במדינת ישראל הם צורך השעה. ויפה שעה אחת קודם.
  • אמנון סטרשנוב הוא שופט בדימוס, לשעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב
פורסם לראשונה: 00:00, 07.02.24