לממשלת ישראל יש הזדמנות היסטורית חד-פעמית לסגור את ארגון אונר"א, שמנציח בצורה מעוותת את הפליטות הפלסטינית - דבר שאין לו אח ורע בעולם. זה הישג מדיני מאוד משמעותי שהממשלה יכולה להשיג, וכרגע נראה שגם את זה היא מפספסת. בנוסף לעמידה תקיפה נגד הקמת מדינה פלסטינית, הממשלה חייבת לנצל את הרגע הזה ולסגור את הארגון כדי לשים סוף לבלוף הפליטות הפלסטיני.
נתחיל מההתחלה. אונר"א קם בדצמבר 1949 כדי לטפל בפליטים הפלסטינים דאז, ל-18 חודשים. מאז המנדט שלו מוארך כל שלוש שנים. הארגון שהוקם כדי לטפל בכ-750 אלף פליטי 1948 מטפל כיום בכ-6 מיליון איש, עם תקציב של כ-1.3 מיליארד דולר. לשם ההשוואה, נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), הארגון שמטפל בכל הפליטים בעולם, מטפל בכ-110 מיליון איש עם תקציב של כ-10 מיליארד דולר.
1 צפייה בגלריה
ארכיון משאית אונר"א ליד מעבר רפיח
ארכיון משאית אונר"א ליד מעבר רפיח
משאית אונר"א ליד מעבר רפיח
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh/File Photo)
לפלסטינים יש אינטרס מדיני להמשיך לנהל את אונר"א, שקיומו למעשה מנציח את מעמד הפליטות - דבר שאין לו תקדים בעולם. כל פלסטיני שנולד מקבל אוטומטית מעמד פליט. באף מקום בעולם זה לא קורה, כי לרוב פליטים מצליחים כעבור דור להיקלט במדינה אחרת ולקבל מעמד. בעוד שהצלחת ארגון הפליטים של האו"ם נמדדת בצמצום מספר הפליטים לתא שטח, אונר"א לא מחקה ולו אדם אחד מרשימות הפליטים לאורך השנים - נהפוך הוא, ילודים מקבלים מעמד אוטומטי, כאילו פליטות היא סוגיה גנטית. בכך, הארגון גם מנציח ומטפח את הדרישה לזכות השיבה של אותם "פליטים", וממילא מרע את מצבם מול אזרחים אחרים במדינות שבהן יכלו להיקלט ולקבל מעמד.
אונר"א פעיל בעזה, יהודה ושומרון, מזרח ירושלים, ירדן, סוריה ולבנון, ועובדים בו כ-30 אלף איש, 99 אחוז מהם פלסטינים. פעילותם העיקרית היא בתחומי החינוך והבריאות. רובם תומכי חמאס - מכיוון שרוב תושבי עזה ויהודה ושומרון תומכי חמאס - 12 מהם השתתפו בטבח 7 באוקטובר וחלק גם החזיקו בחטופים.
מדינת ישראל, ובעיקר מערכת הביטחון שבמשך שנים לא פעלה לסגירת אונר"א, צריכה לשנות גישה. העובדה שהארגון הפך לנכס צבאי ופוליטי עבור ארגוני הטרור הפלסטיניים אמורה לשמוט את הקרקע גם תחת הטיעון הקלוש שיש למנוע קטסטרופה הומניטרית בקרב הפלסטינים ובעזה בפרט.
מעבר לכך, המתנגדים לסגירת אונר"א מטעמים "הומניטריים" טועים ומטעים: אין כוונה לסגור מיידית את בתי הספר ומרכזי הבריאות. ניתן לקבל את ההחלטה על סגירה היום, ובתהליך של שנה להעביר את ניהול המוסדות לגוף שינהל אזרחית את עזה ביום שאחרי.
ביהודה ושומרון, מערכות החינוך והבריאות של הרשות הפלסטינית מתפקדות, והרשות צריכה לקחת בעלות על מתקני הארגון. כך גם בירדן, מדינה ריבונית שאין סיבה שמתקני אונר"א לא יועברו למערכת החינוך והבריאות שלה. בלבנון ובסוריה מדובר בכמה מאות אלפי אנשים שמקבלים סיוע, והם יכולים לעבור לאחריות נציבות האו"ם לפליטים.
איילת שקד יו"ר קרדן נדלן איילת שקד צילום: ראובן קפוצינסקי
מערכת החינוך של אונר"א רוויה בתוכני הסתה אנטישמיים, ומתקני הארגון משמשים תשתית לטרור ואחסון אמל"ח, כי המשוואה היא פשוטה: אונר"א בנוי על תושבי עזה ותושבי עזה ברובם פעילים או תומכים בארגוני טרור. אין לארגון הזה שום יתרון עבור ישראל, בטח עכשיו, כשמדינות רבות משהות את המימון שלו וניכרת בשלות מדינית לכך - זו הזדמנות היסטורית וחד-פעמית לגרוף הישג מדיני חשוב.
הימנעותה של ממשלת ישראל מקיום דיון אסטרטגי בנושא היום שאחרי - ולא רק לגבי הרצועה - כמו גם הניסיון להיתלות בתירוצים קלושים בדבר טעמים הומניטריים, עלולים להביא להחמצת ההזדמנות. חייבים לעמוד על הדרישה לסגור את הארגון המושחת הזה.
  • איילת שקד הייתה שרת המשפטים והפנים וחברת הקבינט המדיני-ביטחוני לשעבר, וכיום מכהנת כיו"ר קרדן נדל"ן
פורסם לראשונה: 00:00, 02.02.24