יש לנתניהו סיבה טובה למנות את אופיר אקוניס לקונסול ישראל בניו־יורק, כפי שפורסם השבוע: המינוי הזה יאפשר לו למנות במקומו את גילה גמליאל לתפקיד השרה לענייני חדשנות מדע וטכנולוגיה, לטובת מיזוג המשרדים ומסמוס המשרד לענייני מודיעין.
מינוי אקוניס פותר לנתניהו בעיה פוליטית: שמה של גמליאל עולה כאחד מתוך חמישה ח"כים מתנדנדים בליכוד. ארבעת האחרים, לפי גורמים במפלגה, הם יואב גלנט, יולי אדלשטיין, דני דנון ואלי דלל, שעשויים בשעת כושר להצביע נגד עמדת הסיעה, ואפילו, מי יודע, נגד הממשלה. חוסר הנחת הכבוש שלהם, שעדיין לא בא לידי ביטוי, מבטא גם רחש מסוים בקרב מספר לא גדול - אך קיים - של מצביעי ליכוד, שמעכלים את השלכות 7 באוקטובר על תפיסת עולמם הפוליטית ועל ההיגיון הפנימי שיש במבנה הקואליציה הנוכחי. אם לפני 7 באוקטובר למצביעי הליכוד היה קל יותר עם המפלגות החרדיות, מחשש שמצביעי המרכז־שמאל יובילו להקמת מדינה פלסטינית שתחסל את עתיד המדינה, הרי ש־7 באוקטובר שינה את המציאות הזו.
מצד אחד, למרות חוסר הנכונות של המנהיגים הנוכחיים של המרכז־שמאל לקבור את חזון המדינה הפלסטינית קבורת חמור - הציבור שם. סקר אחר סקר חושף תזוזה מדהימה של הציבור ימינה, לניציות ביטחונית, שהופכת את הגבולות הקודמים של ימין ושמאל לרלוונטיים פחות. לא רק בימין הרגישו ששלטי "קואליציית המשתמטים" הם שפל מעורר חלחלה. מאידך גיסא, ההתגייסות וההקרבה האדירה של לוחמי צה"ל העלתה שוב את הבעייתיות באי־גיוס חרדים, במציאות הנוכחית.
שתי המגמות הללו, לצד המיאוס הציבורי מפוליטיקת החרמות, רומזות כי הבחירות הקרובות עשויות להביא לעיצוב מחנה פוליטי לאומי חדש, המורכב מהציבור החילוני והמסורתי הלאומי והליברלי. מחנה שיאתגר את ההנהגה החרדית, הכפר הערבי והוזי חלום המדינה הפלסטינית. אבל אי־נוחות של קולות כאלה או אחרים אינם משני משוואה. המלחמה - הקונצנזוס הלאומי החדש - מבטיחה כי קואלציית נתניהו תשייט בוודאות גבוהה לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2025, עת ההצבעה הבאה על תקציב המדינה.

נוה דרומינוה דרומיצילום: איליה מלניקוב

לחברי הכנסת במפלגות הציוניות בימין ובשמאל אין כבר שום לגיטימציה לשיתוף פעולה פוליטי עם המפלגות הערביות האנטי־ציוניות לצורך הקמת ממשלה. אי לכך, האופוזיציה הלגיטימית והרלוונטית להפלת הממשלה עומדת כעת על 46 קולות בלבד, ונדרשים לה לא פחות מ־15 עריקים מהקואליציה שיצטרפו לאי־אמון קונסטרוקטיבי כדי להפיל אותה. לכן, על אף הקולות המעטים - אך קולניים - שדורשים "בחירות עכשיו" ותולים שלטי חוצות מחרחרי פילוג בנתיבי איילון, ועל אף חוקים כאלו או אחרים - לאור המאורעות הדרמטיים של השנה האחרונה, יהיה אולי מסוכן להתנבא פוליטית. ובכל זאת, אפשר לשער שחוק גיוס משופר שבו כל צד מתפשר - לכל הפחות לא יפגע בסיכויה של הממשלה לשרוד.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.02.24