במסגרת הסערה הנוכחית סביב אמירתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהחזרת החטופים אינה הדבר החשוב ביותר בעת הזו ושאין תחרות בין מטרות הלחימה, זכה שר האוצר לשלל גינויים - החל מגנץ ולפיד וכלה בשוהי טוויטר למיניהם, בוטים או אנשים אמיתיים. אינספור גינויים. גם סינוואר, אם היה יכול לצאת ממחילתו החשוכה, ודאי היה מגנה - זו הרי אמירה שנוגדת את כל האינטרסים שלו. זה גם נוגד את ישראל הישנה שהוא מכיר - זו שמשחררת אלפי מחבלים עבור חייל אחד, זו שיוצאת למבצע בינוני ומספרת שהוא נגמר ב"ניצחון גדול".
לא הולך לו לסינוואר. מילא ממשלת ישראל (ברובה) משמיעה קולות אחרים, אבל הוא הטיל את יהבו בוודאי על הציבור הישראלי שיפעיל לחצים, שיצא לרחובות בהמוניו, שיהפוך את נושא החטופים לזה שיביא לסיום המלחמה בבינוניות מבצעית כואבת. כמו בעבר. ישראל יודעת לעשות את זה: לבריחה מלבנון קראנו "נסיגה", בהתנתקות ויתרנו על שטח כדי שחיילים לא ישמרו על "חבורת מטורללים" שהגנו עלינו וקיבלנו בתמורה "ערבויות" מהאמריקאים, ועל לבנון השנייה אמרו לנו שהיא הצלחה גדולה, כשהיום כולם מבינים שהייתה בסך הכל תבוסה מפוארת. גם להסכמי אוסלו המדממים קראנו "הסכמי שלום", ולקורבנותיהם - "קורבנות השלום". לכל ויתור וכל הפסד נמצאה עטיפה אחרת - שקרים עטופים באוטופיה במקרה הטוב, שקרים במצח נחושה במקרה הרע.
סינוואר חשב שנמכור לעצמנו גם הפעם את אותם השקרים. שיהיו אישי ציבור שיהדהדו שטויות והציבור יקנה אותן. באופן חלקי, זה גם קרה. אבל רוב הציבור הישראלי, שמלקק את פצעי 7 באוקטובר ומבטו צופה קדימה, הראה שהוא לא שם. סקרים שונים - שלא נערכו על ידי מכוני מחקר שמרנים - הראו פעם אחר פעם שרוב ברור של ישראלים רואים את מטרת העל של המלחמה בהכרעת חמאס. לא כי הציבור מתנגד להחזרת חטופים, להפך. הוא גם מצפה שישראל תעשה הכל, מדינית וצבאית להחזירם. הוויכוח הוא על הדרך: הישראלים מבינים שהשמדת חמאס היא הדרך המיטבית לקרב אותנו לשם.
לכן סיפור הסערה סביב התבטאותו של סמוטריץ' איננו תוכן הדברים - שרוב הציבור מסכים עימם - הזווית הפוליטית. יש מי שמבקשים להעמיק ולחזק את הטענה ש"הגורמים הקיצוניים" בממשלה - כלומר סמוטריץ' ובן גביר - הם אלו שמפריעים לעסקת חטופים. בפועל, עמדתו של בן גביר לא הפריעה לעסקה הראשונה, וסמוטריץ' שינה את דעתו כדי שהעסקה תצא לפועל. ועדיין, אותם עיתונאים מקומיים או גורמים אמריקאיים מוטרדים מ"השפעתם של גורמים קיצוניים", וכנראה שאין כוונתם לאיזנקוט - שטענותיו על כך שאי־אפשר לשחרר חטופים שלא בעסקה נעימות יותר לאוזניים אמריקאיות מישראליות. עם הקיצוניות הזו אין להם בעיה.
אז אולי הגינויים ימשיכו - אבל הבעיה של המגנים היא לא סמוטריץ', וגם לא בן גביר או נתניהו. ה"בעיה" שלהם היא עם ישראל, שרוצה שיחזירו את החטופים, וחושב שזו חובתה המוסרית של המדינה לעשות זאת, ומבקש גם ניצחון מוחלט מול חמאס - ולא רואה סתירה בין הדברים.
ככה זה אצל הקיצונים, הם חפצי חיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.02.24