אם עד עכשיו רק חשדנו בכך, ברקע הקורונה, המלחמה באוקראינה ועליית הימין הקיצוני, אז עכשיו היחלשות הדמוקרטיה מגובה בעובדות ובמספרים. לפי דוח שפורסם על ידי קרן ברטלסמן, והסתמך על מחקר שנערך ב-20 השנים האחרונות, מספר המדינות האוטוקרטיות (74) - כאלו שהן לא מדינות חוק, ובין היתר לא מקיימות בחירות חופשיות עבר את המדינות הדמוקרטיות (63). המחקר נערך בקרב 137 מדינות שנחשבות לכלכלות מתפתחות.
2 צפייה בגלריה
yk13850001
yk13850001
השקיעה המשמעותית בחלק מהמדינות, אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה
(צילום: ERDEM SAHIN, אי-פי-איי)
מבין 74 המדינות שמוגדרות אוטוקרטיות, 49 מדינות נמצאות תחת ההגדרה של אוטוקרטיה קשוחה ולא מתפשרת, בהן רוסיה שרק השבוע התקיימו בה בחירות חופשיות, לכאורה. בדוח מצוין כי השקיעה המשמעותית ביותר בדמוקרטיות מסוימות אירעה בשנתיים האחרונות, אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה.
בחלק אחר של הדוח מצוין כי ההדרדרות החלה עם מגפת הקורונה, בזמן שבו ממשלות יכלו לרכז עבור עצמן כוח גדול יותר ודרכו להטיל הגבלות מצירות יותר על הציבור. המחקר בן 5,000 העמודים, שנערך בפעם העשירית ב-20 השנים האחרונות, מנתח תופעות של תזוזה פוליטית לקראת דמוקרטיה, תזוזה כלכלית ואת מעשי הממשלה. בכל אחת משלוש הקטגוריות הללו מצויה הדמוקרטיה במצבה הגרוע ביותר מאז שהחלו המחקרים.
לפי הדוח, לא רק שיש פחות ופחות חלל להשתתפות של החברה האזרחית בהליך הדמוקרטי בשל הצרת חופש הדיבור, ההתקהלות והעיתונות, אלא שבמדינות רבות הולכים ומטשטשים הגבולות בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת.
המחקר נותן אינדיקציה לגבי הדרדרות הדמוקרטיה בעולם, בעיקר במעצמות כמו רוסיה וסין, וגם במדינות כמו טורקיה, אלג'יריה, עיראק, אוגנדה, ניגריה, ירדן וסינגפור. למרות זאת, הוא גם מצביע על מדינות כמו טייוואן, דרום קוריאה, קוסטה ריקה, אורוגוואי והמדינות הבלטיות, שבהן חלה עלייה חדה באיכות החיים של האזרחים ובשירותי החינוך והבריאות. לפי המחקר, עלייה זו מקבילה לעלייה שחלה במדדי הדמוקרטיה באותן מדינות.
2 צפייה בגלריה
הפגנה ברחוב קפלן בתל אביב נגד הממשלה
הפגנה ברחוב קפלן בתל אביב נגד הממשלה
הפגנה נגד הממשלה בת"א. שינוי במעמד ישראל עקב ההתקפות על מערכת המשפט
(צילום: Amir Levy/Getty Images)
בתוך כך, על פי מדד V–dem, שנחשב לאחד ממאגרי המידע המובילים בעולם למדידת האופי הדמוקרטי של משטרים, ישראל איבדה את מעמדה כדמוקרטיה ליברלית. המדינות במדד מסווגות לפי ארבע קטגוריות: אוטוקרטיות סגורות, אוטוקרטיות אלקטורליות, דמוקרטיות אלקטורליות ודמוקרטיות ליברליות.
מעמדה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית הוענק לה ב-1966, לאחר ביטול הממשל הצבאי ביישובים הערביים. השינוי במעמד, כפי שהופיע בדוח של הארגון לשנת 2023, הגיע בעקבות ההתקפות של שרי הממשלה השונים על מערכת משפט, וכעת ישראל נמצאת באותה הקטגוריה כמו פולין וברזיל.
המדד, שהחל להתפרסם ב-1789, בוחן את רמת הדמוקרטיה בכל מדינה דרך מגוון היבטים, ובהם רמת הביקורתיות של האקדמיה, עצמאות מערכת המשפט, הפתיחות שמפגינים האזרחים בנושאים שונים וחופש הביטוי שיש לתקשורת ההמונים במדינה.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.24