ב-7 באוקטובר הייתה אמורה סתיו עמר לחגוג את יום הולדתה ה-22 עם בני משפחתה, אבל אביה, סנ"צ אבי עמר ז"ל, הוקפץ באותו הבוקר לעוטף עזה. "כשהכול התחיל עוד חשבנו שנספיק לחגוג אחר הצהריים", היא מספרת. "בדיעבד הבנו שהוא הספיק להיות כמעט בכל הזירות באותו הבוקר. הוא היה בשדרות ונלחם שם בקרב מאוד קשה, הוא הגיע לסעד, לכפר עזה, לכביש של המסיבה ברעים ובסוף הוא הגיע לבארי, משם הוא לא חזר".
4 צפייה בגלריה
ליקי אביאני, סתיו עמר, אתי פרטוש ופנינה סרורי - תומים בגירים שלא מקבלים זכויות
ליקי אביאני, סתיו עמר, אתי פרטוש ופנינה סרורי - תומים בגירים שלא מקבלים זכויות
מימין: ליקי אביאני, סתיו עמר, אתי כהן פרטוש ופנינה סרור
(צילום: שאול גולן )
סתיו, בתו הבכורה מבין שישה ילדים של סנ"צ עמר, הייתה קצינת נפגעים והיא מכירה היטב את הזכויות המגיעות ליתומי צה"ל, וגם את הפערים הקיימים בין אחים באותה המשפחה. "בשבעה נפל לי האסימון", היא משחזרת. "הגיעה עובדת סוציאלית ממשרד הביטחון, ועברה על הזכויות עם כולם ותוך כדי אני מבינה שאני לא מוכרת כיתומה. שלאחים שלי, שכולם מתחת לגיל 21, יהיו זכויות - ולי לא".
"כל אחד צריך לעצור ולהסתכל על הילדים הפרטיים שלו, ולשאול את עצמו באיזה נקודות בחיים הוא פוגש אותם כהורה", היא אומרת. "אם זה כשהם יוצאים מהבית בפעם הראשונה? או כשהם יוצאים ללימודים? או כשהם מתחתנים? כשנולדים להם ילדים? אלו כל הנקודות שבהן אבא שלי לא יהיה. גם ברמה הכלכלית אבא שלי לא נמצא יותר לתמוך בי, והיום אין ילד שלא נתמך על ידי ההורים שלו. אין מי שיממן את הלימודים באוניברסיטה כשארצה ללמוד, לעומת האחים שלי - אני לא זכאית אפילו לפנסיה שלו. כמו שמצפים מהורה לתת יחס שווה לכל הילדים שלו, אתה לא יכול להכיר בחלק מהילדים ובחלק לא. ואין תוקף ליתמות הזו. החיים שלי נעצרו והם לא ישובו להיות אותו דבר, והתחושה היא שאנחנו יתומים סוג ב'".
המאבק להסדרת המעמד והזכויות של יתומי צה"ל מעל גיל 21 הוא מאבק ארוך שנים. לפני שנה וחצי קיבל שר הביטחון לשעבר בני גנץ את המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מעמדם וזכויותיהם של יתומי מערכות ישראל הבוגרים, בהן הכרה ערכית מפורשת בסטטוס היתום, סיוע בתחום הרגשי ללא מגבלת גיל וסיוע בתחום הכלכלי והשיקומי.
4 צפייה בגלריה
סתיו עמר עם אביה סנ"צ אבי עמר ז"ל
סתיו עמר עם אביה סנ"צ אבי עמר ז"ל
סתיו עמר עם אביה אבי ז"ל. "אתה לא יכול להכיר בחלק מהילדים ובחלק לא"
(באדיבות המשפחה 2)
אולם חוסר היציבות הפוליטי בתקופה זו בלם התקדמות בנושא. "יש איזושהי קונספציה כבר המון שנים שאלמנות ויתומי צה"ל מסודרים לכל החיים, אבל המציאות כל כך שונה", אומר שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. "השבר שנוצר בעקבות המוות הוא כל כך גדול, ההשלכות שלו הן בטח קודם כל רגשיות, אבל הן גם כלכליות. הורים לא מפסיקים לתמוך בילדים שלהם בגיל 21. מתפקידה של המדינה לייצר רצף של דאגה שהוא גם חומרי ליתומים האלה לכל החיים".
ליקי אביאני (29), בתו של שחר אביאני ז"ל, רבש"ץ קיבוץ כפר עזה שנפל ב-7 באוקטובר, היא אחת מתוך ארבעה אחים. שתי אחיותיה, שהן מתחת לגיל 21, הוכרו כיתומי צה"ל. והיא ואחיה לא. "אבא שלי שלח הודעה מוקלטת בקבוצה של כיתת הכוננות להגיע לנשקייה מהר, ולצערנו גם המחבלים הגיעו לשם. שבעת חברי כיתת הכוננות נהרגו שם, ובהם גם אבא שלי. הוא נהרג לפני 07:30 בבוקר והיה בן 56 במותו".
"מלבד היותנו יתומים מאבא, אנחנו גם מפונים, חסרי בית", היא אומרת. "האחיות שלי מקבלות מענקים חודשיים שעוזרים להן לעמוד על הרגליים, ואני ואחי היינו צריכים לחזור לעבוד כמה שיותר מהר כדי להרוויח משכורת חודשים ולהתקיים. זה משמעותי. זה לא רק הביזיון שלא באו להגן עלינו, הביזיון הזה ממשיך כשאין את ההכרה. הפקירו אותם על הדשא של הנשקייה וכעת מפקירים את הילדים שלהם".
בימים האחרונים שלח ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "יתומים רבים מתקשים לתפקד בחייהם הבוגרים. עיוותים בהסדרת מעמדם, היעדר ליווי וסיוע מספק, הנדרשים לשיקומם, גוזרים עליהם מציאות חיים עלובה וקשה", נכתב בו.
4 צפייה בגלריה
ליקי עם אביה שחר אביאני ז"ל שהיה רבש"צ כפר עזה
ליקי עם אביה שחר אביאני ז"ל שהיה רבש"צ כפר עזה
"הפקירו אותם על הדשא של הנשקייה וכעת מפקירים את הילדים שלהם". ליקי עם אביה שחר אביאני ז"ל
(באדיבות המשפחה )
לדברי הארגון, בחודשים האחרונים מאז פרצה המלחמה, הצטרפו למשפחת השכול 514 יתומים חדשים של חללי מערכות הביטחון, מתוכם 43 יתומים שלא יוכרו כיתומי צה"ל, מפאת גילם העולה על 21 שנים. "הצורך החיוני בתיקוני החקיקה הפך לדחוף ואקוטי, המחייב את הממשלה להאיץ את פעילותה לתיקון החוק", נכתב.
את ההשלכות של המחסור בליווי ומענים עבור יתומי צה"ל מכירה היטב אתי כהן פרטוש (61), בתו של טוראי מרדכי מוטי כהן ז"ל, שנפל בקרבות הבלימה בסיני במלחמת יום הכיפורים. "אני הילדה של חורף 73', ובשנה הזו הפכתי מילדה לאישה", היא מתארת. "אמא שלי התמוטטה, ואני הייתי צריכה לקחת את התפקיד של האדם הבוגר בבית, ולהחזיק את כולם. אף אחד לא ליווה אותי".
אולם ההתמודדות המשמעותית, לדבריה, התחילה דווקא כשהתבגרה. "ברגע שהילדים שלי גדלו והיה לי את הרגע לחשוב - התחילו להיפתח הפצעים. דווקא בשלב הזה הייתי צריכה את התמיכה הנפשית וההכרה. בגלל זה, אנחנו נלחמים כבר שנים על ההכרה ביתומים בוגרים. לוחמים שיוצאים היום לקרב צריכים לדעת שהמדינה תטפל בילדים שלהם במקרה שהם לא יחזרו".
4 צפייה בגלריה
אתי פרטוש עם אביה טוראי מרדכי מוטי כהן ז"ל
אתי פרטוש עם אביה טוראי מרדכי מוטי כהן ז"ל
"לוחמים שיוצאים היום לקרב צריכים לדעת שהמדינה תטפל בילדים שלהם במקרה שהם לא יחזרו". אתי פרטוש עם אביה מרדכי ז"ל
(באדיבות המשפחה )
"היתמות היא קשה, והיא מלווה אותך לכל החיים", מוסיפה פנינה סרור, בתו של טוראי פנחס סרור ז"ל שנפל במבצע קדש. "אנחנו אנשים שאיבדו את היקר מכל. את החיבוק, את האהבה, את ההכוונה, את הליווי ברגעים משמעותיים, כמו לימודים וחתונה. האבות שלנו יצאו להילחם על המדינה בגאווה ומתוך אהבת מולדת. מחובת המדינה לממש את הצוואה ולדאוג ליתומים".
השבוע צפויה לעלות לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ מתן כהנא בנושא ההכרה ביתומי צה"ל בגירים מעל גיל 21. "מסקנות ועדת רובינשטיין הנכיחו את הפער בין שלל הטקסים העוטפים את יתומי צה"ל וכוחות הביטחון, לבין המציאות שבה אלו מופקרים בבגרותם", הוא אומר. "אני מאמין שהשרים מבינים את הבהילות ואת הצורך המיידי ויתמכו בהתנעת הליך החקיקה כבר במושב הזה".
מלשכתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר בתגובה: "הנושא נמצא כעת בשיח מקצועי בין משרד האוצר למשרד הביטחון".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.03.24