עבור עופרי ביבס-לוי, החיים בין תקווה לייאוש זו לא קלישאה. ככה נראה היומיום שלה מאז 7 באוקטובר, אז נחטף לעזה אחיה, ירדן ביבס, ואיתו אשתו שירי וילדיהם אריאל וכפיר. הביבסים הפכו, ללא ידיעתם ובעל כורחם, לסמל של החטופים. אין אחד במדינה שלא מכיר את פניהם המחויכות מהתמונות המשפחתיות האופטימיות.
3 צפייה בגלריה
yk13867351
yk13867351
"האינטרס העליון נדחק הצידה". עופרי ביבס-לוי
(צילום: אפי שריר)
3 צפייה בגלריה
שירי ביבס וילדיה
שירי ביבס וילדיה
שירי ביבס וילדיה
עבור עופרי לא מדובר בסמל, אלא באחיה האהוב, בגיסתה ובשני האחיינים המתוקים - הילדים היחידים שלא שבו מהשבי במסגרת העסקה.
"הדיבורים האחרונים – עם כמה שאני מנסה לא להיות אופטימית מדי - התחילו להישמע כאילו משהו באמת הולך להיסגר. והנה זה התפוצץ שוב. זה ממש מייאש ומתסכל, גם התחושה שכמשפחה אין לך מה לעשות ואיך להשפיע זה ממש חוסר אונים שהוא מטריף.
"לא קיבלנו שום עדכון חדש, גם בעניין העסקה, רוב המידע שאנחנו מקבלים זה מהתקשורת”, משתפת עופרי את שגרת החיים של משפחות החטופים. “זאת תחושה כזאת שכבר לא יודעים למי להאמין. זה מרגיש שיש מלא אינטרסים של כולם אבל שהאינטרס הכי חשוב פה נדחק הצידה. מה שאמור להיות האינטרס העליון – להחזיר אותם – נדחק הצידה".
בני משפחת ביבס נחטפו ב-7 באוקטובר מביתם בקיבוץ ניר עוז. התינוק כפיר הוא החטוף הצעיר ביותר שנחטף בידי חמאס. ב-21 באוקטובר נמצאו גופותיהם של הוריה של שירי, לאחר שגם הם נחטפו מהקיבוץ. אף שבעיסקת החטופים חזרו לארץ מרבית הילדים שנחטפו בידי חמאס, כפיר ואריאל ביבס לא נכללו בעיסקה.

3 צפייה בגלריה
שירי ביבס וילדיה
שירי ביבס וילדיה
התמונה שנצרבה בתודעה. שירי ביבס וילדיה נחטפים לעזה
בפברואר פירסם צה"ל תיעוד של שירי והילדים מדרום הרצועה מ-7 באוקטובר. בסרטון ממצלמות אבטחה נראים שלושה מארבעת בני משפחת ביבס בחאן יונס, ביום החטיפה, בעודם חיים.
בני משפחת ביבס לא אומרים נואש וממשיכים להילחם על חזרת יקיריהם. בחודשים האחרונים הצטרפה עופרי לכמה משלחות ברחבי העולם כדי לנסות לקדם עסקאות למען החזרת החטופים, ובהם יקיריה.
"אני מאמינה שלמדינות העולם יש הרבה כוח להפעיל לחץ על מי שצריך, והרבה מנופים שהן יכולות להפעיל בכל הכוח שהן עדיין לא מפעילות. אבל אתה יודע איך זה... בארץ שולחים אותנו לחו"ל ובחו"ל אומרים לנו תפעילו לחץ בארץ. זה המצב. תכלס, מה שקרה באו"ם כבר יצא לי להגיד בראיונות חודשים אחורה. זה היה ברור שאם ישראל לא תהיה יותר אקטיבית ותתחיל לקדם את המשא ומתן, אז העולם יתחיל להכתיב. ועכשיו נותר לקוות שכשיכתיבו לנו את הפסקת האש - שלא ישכחו את החטופים".
לדבריה, "בפועל יהיה הרבה יותר קל להכתיב הפסקת אש על ישראל מאשר להכריח את חמאס לשחרר את החטופים. מרגיש לי שישראל יודעת טוב מאוד איזה מחירים היא תשלם. צה"ל לא יישאר בעזה. העזתים יחזרו צפונה. ככה או ככה זה יקרה באיזשהו שלב. לא יודעת למה מחכים. באמת שאני לא מבינה כבר".
היא מוסיפה: "יש תחושה גדולה מאוד של חוסר אמון ושזה כבר היה יכול להסתיים. כל יום שעובר אני לא רואה איך זה פועל לטובתנו. אני לא רואה שעם הזמן הצלחנו להשיג משהו שמועיל לנו יותר. חמאס עומד על אותם תנאים שהוא עמד בדצמבר ממה שאני מבינה. זה לא שמשהו השתנה מבחינת זה. הדבר היחיד שמשתנה זה כמה חטופים נשארים חיים".
אנחנו רואים משפחות שחוסמות כבישים ומעלות הילוך מבחינת המאבק, את רואה את עצמך בזה? "אני אישית חושבת שאין ברירה אלא קצת לזעזע. אני מסיבות אישיות של מרחק ושל היריון לא יכולה להציב את עצמי בסיטואציות של עימותים. אבל אם הנסיבות שלי היו אחרות, אני די בטוחה שבשלב הזה הייתי לוקחת חלק מתוך תסכול וייאוש. כשאנחנו ממלכתיים לא באמת מקשיבים לנו. לצערי נראה שככה דברים עוברים בסוף".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.04.24