בישיבת קבינט ניהול המלחמה שנערכה שלשום (רביעי) הציג חבר הקבינט, השר גדי איזנקוט, מתווה אפשרי להתנהלות מדינת ישראל במציאות של היום שאחרי חמאס ברצועת עזה.
לקריאת המסמך המלא שהציג איזנקוט - לחצו כאן
המתווה גובש לבקשת איזנקוט על-ידי אלוף (במיל') עמוס ידלין וצוות "מיינד ישראל" בראשותו – עמותה שחרתה על דגלה לסייע למדינת ישראל באמצעות ייעוץ אסטרטגי וליווי המערכת המדינית-ביטחונית. הצוות כולל בכירים לשעבר, ביניהם תת-אלוף (במיל') רם יבנה שכיהן כראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל, וד"ר אבנר גולוב שעמד בראש החטיבה למדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי.
1 צפייה בגלריה
yk13861432
yk13861432
איזנקוט
(צילום: עמית שאבי)
בלילה שבין 23-22 בפברואר הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמך עקרונות קצר ליום שאחרי חמאס, אלא שבחודש ויותר שחלף מאז לא נערך דיון בנושא האסטרטגי והחשוב. לבקשת איזנקוט, צוות "מיינד ישראל" לקח את מסמך נתניהו ובנה מסמך באותו פורמט, אך עם תכנים שונים. איזנקוט אימץ את המסמך וביקש מהקבינט לדון בו.
המתווה מתחיל בחזון הישראלי: מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, חזקה, בטוחה ומשגשגת. לאחר מכן, דן המתווה בעקרונות היום שאחרי בטווחי הזמן השונים, בטווח המיידי יש חתירה לפירוק חמאס, קידום עסקת חטופים, ויצירת קואליציה אמריקנית-ישראלית-ערבית, להעברת האחריות על אזרחי עזה מישראל לגורם מקומי פלסטיני בפיקוח בינלאומי ואזורי שמתואם עם ישראל.
תוכנית מול תוכנית
המתווה מדגיש את הצורך במהלך מדיני משלים למהלך הצבאי, כדי למנוע את שיקום כוחו הצבאי של חמאס וכדי ליצור אלטרנטיבה שלטונית בטווח הזמן הארוך יותר. המתווה גם מדגיש את הצורך האסטרטגי לסיים את העימות עם חיזבאללה באופן שיאפשר את חזרת התושבים בביטחון; לחזק את היחסים עם מדינות השלום – סעודיה ומדינות נוספות; ולהיערך לטיפול בכלל האיומים מאיראן, בדגש על תוכנית הגרעין ופעילותה של איראן באזור.
המתווה כולל גם תנאים לישות פלסטינית שתהיה מקובלת על ישראל: כזו שפועלת לעצירת טרור נגד ישראל; שמפסיקה את ההסתה נגד ישראל במערכות החינוך – הפורמליות והלא פורמליות – ובזירה הבינלאומית; ושעוצרת תשלום לטרוריסטים. דגש מיוחד הושם על ההזדמנות לגבש חזון ישראלי-אמריקני בזירה הפלסטינית על בסיס דרישות ישראליות אלו, כתחליף לדרישה האמריקנית הקיימת למדינה פלסטינית.
בתקופת הביניים יש דגש על האינטרס הביטחוני של ישראל ושמירת חופש הפעולה שלה, לצד פיקוח הדוק על גבול עזה-מצרים כדי למנוע התעצמות ובניין תשתיות טרור בעזה ודרישה לפירוז מוחלט של עזה מכל יכולת צבאית, תוך שליטה ביטחונית ישראלית ממערב לירדן.
בנוגע לסיוע הומניטרי, המתווה מציין שלישראל אין מדיניות הרעבה של תושבי עזה על אף מעורבותה העמוקה של האוכלוסייה העזתית בזוועות 7 באוקטובר ובהחזקת החטופים מאז. עם זאת, הסיוע יוגבל עד להשבת החטופים. המתווה מציין במפורש שישראל לא תתחייב בחמש השנים הבאות למדינה פלסטינית, כדי לא להעניק פרס לחמאס. משא ומתן ישיר על הסדר מדיני יותנה ברפורמות מקיפות ברשות, תוך הקפדה על פירוז מוחלט של כל ישות פלסטינית עתידית.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.03.24