שלושה מנופי לחץ לשחרור החטופים עמדו לרשות ישראל בתחילת המערכה: התקדמות המלחמה, השמדת אויב ותפיסת עוד ועוד שטח ברצועה; צורכי הקיום של האוכלוסייה בעזה; ביתור הרצועה ומניעת חזרתם של קרוב לשני מיליון התושבים, שהתרכזו בחלקה הדרומי. כל שלושת המנופים היו "מטבע עובר לסוחר" בעסקה עם השטן. אפילו לגיטימציה בינלאומית הייתה לנו בעקבות מה שעשו לנו. רק דבר אחד היה מוגבל - הזמן. והוא בוזבז באופן שערורייתי.
צה"ל מבצע פשיטות ותקיפות, אבל מעשית המלחמה הסתיימה. הסיוע נכנס לעזה בכמויות שלא היו מעולם, נתניהו פותח מעברים חדשים, מחבר עוד ועוד צינורות מים ענקיים, מכניס סיוע מנמל אשדוד, ואולי יזכה שהנמל המוקם בעזה יִקָּרֵא על שמו. אף אחד כבר לא זוכר שבהתחלה דובר על הומניטרי תמורת הומניטרי בלבד. ממשלת ישראל בכסילותה הצליחה לבזבז כבר שניים מהמנופים ללא תמורה, וזה מקשה על המשא ומתן (מה גם שאחרי חצי שנה, לא היה אמור בכלל להישאר עם מי לנהל משא ומתן). נקווה שלא יתקפלו ויוותרו על ביתור הרצועה וחזרת העזתים, כי בכך יאבד גם את המנוף השלישי והאחרון.
אחד הדברים החמוּרים שנעשו כאן הוא שהרגילו את הציבור שיורים עליו, ש-100 אלף ישראלים הפכו פליטים, שחבלי ארץ שלמים שוממים כבר חצי שנה ומי יודע עד מתי, שנתיב הים הדרומי שלנו חסום, והכל כאילו רגיל ונורמלי. בנימין "כפסע" נתניהו מדבר גבוהה גבוהה, אבל בפועל דוחה כל דבר ולא מסוגל לקבל החלטות, עד שכבר מאוחר מדי והמציאות שנוצרת מחליטה במקומו. החולשה והפרנויה הן שמוליכות אותו, אין גבול לכמה מופרכות הקונספירציות שבהן הוא מאמין: צה"ל והרמטכ"ל ניסו לבצע פוטש, האמריקאים יחד עם איזנקוט והרמטכ"ל חותרים נגד הדמוקרטיה בישראל ונגדו. הוא תמיד קורבן, אף פעם לא אחראי לכלום, זה תמיד מישהו אחר, זו תמיד מזימה נגדו, הוא בכלל הקורבן האמיתי של כל מה שקרה פה.
לטירוף הזה מצטרפים נבחרי ליכוד, כמה שופרות ועוד כמה תמימים. איך הם מזדהים עם זה? חלק, מכוח האינרציה ו"נאמנות" למה שכבר מזמן לא נאמן לעצמו. חלק, בגלל פרנסה. וחלק מספיק מטורפים בעצמם (ועכשיו חברת הכנסת תשיר מעל הדוכן במליאה). יישור הקו עם הפרנויה והשיגעון, הורסים את המדינה, ועל הדרך הורסים גם את הליכוד. מצעד איוולת לעבר אבדון פוליטי. ובשם מה? בשם אמביציה אישית לשלטון שאינה יודעת גבול או שובע. העיסוק העיקרי הוא היאחזות אובססיבית בכיסא, כאילו זה הדבר החשוב ביותר.
רוב הציבור נמצא היכן שהליכוד אמור להיות: ימני, ליברלי וממלכתי. ובכל זאת הוא מתרסק בסקרים. למה? כי הליכוד עזב את עצמו, וגם אלה שהצביעו לו בעבר, מאסו בחולשה ובטירוף.
מי יכול להחליף את נתניהו, שואלים ליכודניקים תמימים. עץ סרק שאינו מניב פרי, זה מה שהוא. עץ שמדכא ומונע צמיחתם של עצים צעירים וטובים. כשהוא יזוז, אור השמש הטוב יחדור ויצמיח מנהיגות ליכודית אמיתית
מי יכול להחליף את נתניהו, שואלים ליכודניקים תמימים. עץ סרק שאינו מניב פרי, זה מה שהוא. עץ שמדכא ומונע צמיחתם של עצים צעירים וטובים. כשהוא יזוז, אור השמש הטוב יחדור ויצמיח מנהיגות ליכודית אמיתית. לא של חולשה, לא של קומבינת השתמטות, ולא של סיסמאות חלולות. זה לא בריא להידבק לכיסא לכל כך הרבה זמן. זה יוצר אפקט של מים עומדים, בִיצה המעלה ריקבון וצחנה. דרושים לנו מים חיים וזורמים. איך עושים את זה? הצטרפו לפוליטיקה והשפיעו, אין דרך אחרת. כל אדם בעל השקפה ימנית צריך להתפקד לליכוד, אין באמת אלטרנטיבה.
"איך נתפקד למפלגה שנראית ככה, וזה מי שעומד בראשה?" שואלים רבים. ובכן, אם תתפקדו, בכוחכם לדאוג שהיא תראה אחרת. זה כבר עבד בכיוון ההפוך: התפקדות של אנשים רבים שאינם ליכודניקים בהשקפתם הביאה לבחירתם של כאלה שמקומם בש"ס או בעוצמה יהודית. התפקדות של כמה אלפי ימנים ממלכתיים ושפויים יכולה לעשות את ההבדל. זכרו כמה צנוע היה בגין, איזה איש עקרונות היה שמיר, ואיזה לוחם ומנהיג היה שרון. ולעומתם, ראו מה יש לנו היום.
זו לא גזירת גורל.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.04.24
