כבר 460 ימים מחכים בני משפחות החטופים שקרוביהם ישובו הביתה. בינתיים, בזמן שחייהם של החטופים נעצרו, החיים של בני משפחותיהם ממשיכים בלעדיהם, והם מציינים אירועים חשובים בגעגוע אינסופי ובתקווה גדולה לחבק אותם שוב בקרוב.
יום הולדת לבת ששגיא לא מכיר
אביטל דקל חן קיוותה לנס חנוכה שישיב אליה את בעלה שגיא, כדי שיהיה לצידה בלידת בתם השלישית. אבל הוא לא שב, ושחר נולדה בלי אבא. מאז עברה יותר משנה, ושגיא לא זכה להיות שם גם ביום הולדתה הראשון. "זה רגע עצוב", מספרת אביטל, "האדם הכי חשוב לשחר נמצא במרחק של שעה נסיעה מאיתנו ולא יכול להגיע". במשפחת דקל חן יש מסורת להכין בימי הולדת אלבום עם תמונות מהשנה שחלפה, אבל באלבום של שחר אין אף תמונה עם אבא.
"הכנסתי את הנוכחות של שגיא בברכה שכתבתי לה, חתמתי אותה בזה שאבא ואמא אוהבים אותה מאוד. וזה באמת כל כך נכון, אם יש משהו שמניע את שגיא לשרוד זה העובדה שמחכות לו כאן אישה ושלוש ילדות", אמרה.
עלמא עוד תקרא לאבא
עלמא מירן החלה לדבר כשהייתה בת שנה. המילה הראשונה שלה הייתה אור, אחר כך אמא. אבא שלה, עמרי מירן, נחטף כשהייתה בת חצי שנה. הוא לא יודע איך נשמע הקול שלה. "כשהיא אמרה אמא זה שימח, אבל גם צבט ממש. איזה ילד אומר אמא לפני אבא? הרי זה הרבה יותר קשה", מספרת לישי, אשתו של עמרי. "הבנתי שאני צריכה להנכיח יותר את המילה אבא סביבה. בפעם הראשונה כשהיא אמרה אבא, כשהסתכלה על תמונה של עמרי, זה ריגש אותי יותר מכל המילים שאמרה לפני ואחרי.
כל כך הרבה זמן שמונעים מעלמא להיות עם אבא שלה. זה עוד יקרה. הוא עוד ישמע את עלמא צועקת 'אבא'".
יותר מחצי חיים בשבי
כפיר ביבס נחטף כשהיה בן תשעה חודשים. "את יום ההולדת הראשון שלו בשנה שעברה ציין כפיר כשהוא בשבי", מספרת דודתו עפרי. "הוא ציין אותו בנפרד מאביו, משפחתו וביתו. הוא לא קיבל מתנות ולא עוגה, ולא כיבה נר". המונים ציינו את יום הולדתו בכל רחבי העולם. בלונים כתומים, כמו השיער הג'ינג'י שלו, הופרחו לאוויר. כוכבי ילדים הקדישו לו שירים. "לפני שנה המשאלה שלנו עבורו הייתה שישוב אלינו.
10 צפייה בגלריה
קרובי משפחת ביבס מציינים את יום הולדתו של כפיר בבית שממנו נחטף, בלעדיו
(צילום: עוז מועלם)
שנה עברה והוא עדיין שם. גם יום הולדתו השני נחטף ממנו", אומרת עפרי. כפיר ואחיו אריאל הם הילדים האחרונים שנותרו בעזה. בעוד 10 ימים יהיה כפיר בן שנתיים. יותר ממחצית מחייו שהוא בשבי.
בר מצווה כשאבא בעזה
בבר המצווה, אירוע שמסמל את הכניסה לעולם המבוגרים, נהוג שאב מלווה את בנו. אבל כשארז קלדרון עלה לתורה לפני כחודשיים, עמד לצידו ניסן קלדרון, דוד שלו. ארז נאלץ להתבגר עוד קודם, כשנחטף עם אביו עופר ואחותו סהר מקיבוץ ניר עוז.
סהר וארז שוחררו בעסקת החטופים, עופר נותר מאחור במנהרות חמאס. "כל כך קיווינו שלאחר שנה שלמה במנהרות חמאס אבא שלו יחזור לחיבוק גדול עם משפחתו", אמרה אז הדס, אמו של ארז. "זה לא קרה. מספיק להפקרה! תחזירו את עופר שלנו".
לבד על רחבת המסדרים
אגם ברגר תיכננה את מסלול הפיקוד שלה מאז שהחלה את המכינה הקדם הצבאית. ב-15 החודשים האחרונים פיספסה אגם את הקצאת היציאה לפיקוד הראשונה של מחזור הגיוס שלה, וגם את הבאה. היא נחטפה מהבסיס שהגיעה אליו רק יומיים קודם. אחותה התאומה, לי-ים, התגייסה לפניה.
בינתיים היא הספיקה לסיים את קורס הקצינים ששתיהן חלמו עליו, ואגם לא זכתה לראות את אחותה על רחבת המסדרים. "אני יודע כמה להיות קצין נותן לאדם", מספר אביהן שלומי, "הייתי קצין ומדריך בבה"ד 1 ואני גאה בכך שלי-ים בחרה לצאת לקורס, החלטה שהגיעה דווקא אחרי החטיפה של אגם. היא רוצה לתרום את כל מה שהיא יכולה לצה"ל. אנחנו יודעים שאגם תהיה גאה בה. הילדות האלה הן הדוגמה עבור המנהיגים שלנו".
