במהומת הדיון על ההסכם עם חמאס שהושג בדוחה בירת קטאר כדאי לעצור ולשאול, היכן היו לפני 7 באוקטובר 2023 חמאס ו"ציר ההתנגדות" שלו והיכן הם היום. זה המבחן המקובל של תבוסה וניצחון.
בשבוע שקדם ל-7 באוקטובר 2023 שלט חמאס שלטון ללא מצרים ברחבי רצועת עזה. הוא נהנה מהעברות דולרים שמנות מאיראן, מקטאר ומישראל. הוא השלים חפירת מבוך מנהרות צבאיות וצייד אותן בתשתיות תקשורת, מים, ביוב, אוויר ועוד. הוא אגר כמויות גדולות של נשק – אמנם נשק לא מתוחכם, לא מתקדם, ובכל זאת מסוכן – אימן והכשיר אלפי צעירים לפריצה אלימה לעבר ישראל ואירגן אותם בגדודים וחטיבות כמו-צבאיות שהמתינו לפקודה. בהקשר אזורי, היו ראשי חמאס בעזה בטוחים שהם יכולים לסמוך על גיבוי מעשי ומעורבות פעילה במלחמה נגד ישראל של חיזבאללה בלבנון, של משמרות המהפכה באיראן ושל גורמים קיצוניים בסוריה. חסין מאימת ישראל שחדלה מחיסולים אישיים וממבצעים בשטחי רצועת עזה, חמאס ניצב זקוף בשיא כוחו והשפעתו. באופוריה.
והיום? כוחו הצבאי המסוכן של חמאס קוצץ ב-80 אחוז, ונתיבי האספקה של אמצעי לחימה עבורו יבשו לגמרי. הנהגתו המדינית והצבאית חוסלה שלב אחר שלב. כ-15 אלף מה"לוחמים" שלו נהרגו, רובם ככולם אחרי הכשרת לחימה בסיסית (החסרה למגויסים החדשים לשורותיו, הבאים מהמון עזתי רעב). רשת המנהרות פוצצה, מרכזי פיקוד ושליטה נהרסו, מתקני הכשרה והסתרה לא קיימים עוד. "ציר ההתנגדות", ציר הרשע, פורק על ידי ישראל. חיזבאללה נכנע והרים ידיים, סוריה התהפכה, איראן למדה לקח ולמדה להבליג. אין מי שילחם לצידם של חמאסניקים, וגם חמאסניקים כבר לא לוחמים.
חמאס, אומרים מבקרי עסקת דוחה, בכל זאת "ישלוט בעזה". במה בדיוק ישלוט? הוא יורש ברצועות עזה אדמה חרוכה, הרס קטסטרופלי (שיקום עזה נאמד ב-40 פלוס מיליארד דולר), בתי קברות מאולתרים ואוכלוסייה החיה על נדבות ברמת חיים מהנמוכות בעולם. אין מסחר, אין חקלאות, אין מלאכה, אין לימודים, אין עתיד. מיליון מתושביה עקורים מבתיהם והפכו לדיירי אוהלים. בצפון הרצועה לא ניתן לאכלס שני שלישים מהמבנים. במרכז ובדרום, המצב יותר טוב רק בשוליים. נעלם כלא היה המנגנון השלטוני האזרחי שהרשות הפלסטינית מימנה וחמאס מינה וניהל בפועל. לא מיותר להזכיר שכל ראשי הממשל האמריקאי היוצא, כולל הנשיא, מזכיר המדינה ודובר המועצה לביטחון לאומי, מטילים על הנהגת חמאס ועליה בלבד את אשמת הטרפוד של עסקת חטופים במתווה דומה לנוכחי בחודשי אביב וקיץ שנה שעברה.
בעודו בחיים, הצדיק יחיא סינואר את מעשה הטירוף שלו, את פקודת הפלישה ליישובי עוטף עזה ורצח אכזרי של תושביהם, בכוונה למנוע נורמליזציה בין ישראל למדיניות ערביות נוספות. גם בכך כשל
בעודו בחיים, הצדיק יחיא סינואר את מעשה הטירוף שלו, את פקודת הפלישה ליישובי עוטף עזה ורצח אכזרי של תושביהם, בכוונה למנוע נורמליזציה בין ישראל למדיניות ערביות נוספות. גם בכך כשל. נורמליזציה עם סעודיה וקטאר חזרה למקום גבוה בסדר היום המדיני.
סבר פלוצקרצילום: יאיר שגיאלסיכום אצטט את השבועון הליברלי הגלובלי המוביל "אקונומיסט": מאז מלחמת ששת הימים לא הייתה במלחמות ישראל תבוסה עמוקה וקשה מזו שספגו ב-2024 חמאס ו"ציר ההתנגדות".
ועכשיו, כשהם על הקרשים, הגיעה העת לחידוש הדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, הריבון היחיד המוכר של רצועת עזה, ולפתיחת שיחות על הסדר שלום בינינו לבין הפלסטינים. זו ורק זו תהה התבוסה השלטונית והאידיאולוגית של חמאס.
