המצלמה המוצבת בחזית הבית הפונה לכביש תיעדה את הפורעים מגיעים מהשדה. השעה בשעון המצלמה 21:30, ערב יום שני בשבוע שעבר, בית משפחת איוב בכפר ג'ינסאפוט, כמה עשרות מטרים מכביש 55 החוצה את הגדה באזור השומרון. בעל הבית ראפה איוב אומר שהיה ערב שגרתי. 12 מעלות בחוץ, המשפחה הצטופפה בסלון, חלק צפו בטלוויזיה, אשתו עמדה ללכת לישון, אחותו מוקדס ושני בניה הגרים איתם הניחו את מזרני השינה בחדר הסמוך, התארגנו גם הם לשינה. בקבוצת הווטסאפ של הכפר לא הייתה התרעה על מתנחלים שעושים דרכם לאזור כדי לשרוף ולהתעמת.
ב-21:30 בדיוק נראים שני בחורים צועדים בשדה החיטה של איוב לעבר הבית. זה שדה קטן שמפריד בין הבית לכביש וניתן לחצותו בשניות ספורות. האדמה יבשה, לא בוצית, ההליכה בטוחה, מהירה. בני הבית עוד לא יודעים על הסכנה הקרבה. השניים, כובעי קפוצ'ון לראשיהם, פניהם מוסתרות בחמצוואר או במסכת סקי, מגיעים אל המשאית של ראפה החונה מחוץ לבית. אחד מנפץ באבן את השמשה שליד מושב הנהג, השני שופך חומר דליק וזה שניפץ מצית את הקבינה. אבל כמו שהאש ניצתת כך היא שוככת מעצמה ונדמה שהסכנה חלפה. אחר כך יבין ראפה שהפורעים הלכו להצית רכבים ועסקים סמוכים וכשראו שהאש אצלו במשאית כבתה חזרו אליו.
תיעוד הפרעות בפונדוק, בשבוע שעבר
6 צפייה בגלריה


פואד דיאב ליד מכוניתו השרופה. "לא חשבתי שזה יקרה אצלנו. יש לי קליינטים יהודים, מתנחלים מקרני שומרון ומקדומים"
(צילום: שאול גולן)
שלוש דקות וחצי חלפו וב-21:33 בדיוק קולטת המצלמה של ראפה פורעים רעולי פנים עושים דרכם אל הבית בהליכה מהירה בשדה. חלקם אוספים סלעים ואבנים גדולות מהאדמה, חלקם אוחזים באקדחים. בני הבית נדרשו לקבל החלטה מהירה כיצד להגיב. יש לראפה שני בנים שגרים איתו ולאחותו עוד שניים גדולים, ויחד הם החליטו שהכי טוב שיישארו בתוך הבית, יעשו הכל כדי שאף אחד לא יפרוץ פנימה. "מה יכולנו לעשות", ראפה כמו מתנצל, "רק להתפלל לאלוהים שיעזור לנו ויציל אותנו. עמדנו ליד הדלתות הנעולות וחיכינו".
זה סרטון מבעית של פעולת טרור הנעשית בידי קבוצה גדולה של כמה עשרות בחורים. לילה, הכביש הראשי קרוב, אורות הרכבים מרצדים, מרחוק נקלט גם רכב ביטחון עם פנס מהבהב, אולם איש לא בא לעזרה. המצלמה מתעדת זוועה בווידיאו ללא קול, התיעוד קר, ענייני. שניים מהפורעים מציתים שוב את המשאית, הפעם הם עושים זאת ביסודיות, שופכים לתוכה כמות יפה של חומר דליק. אחרים צועדים לאחורי הבית ומציתים את הגנרטור הגדול וכל היתר מסתובבים הנה והנה ומשגיחים שהפעולה לא תופרע.
ואז, ב-21:36, קולטת המצלמה שני בחורים הקרבים לחלון הבית. אחד מהם שובר אותו. לא ניתן לראות בבירור מה נזרק לתוך החדר, האם השליכו בקבוק תבערה או ששפכו חומר דליק. התוצאה בכל אופן היא שריפה שפורצת ונקלטת בהבזק אור חזק. "הם קיללו אותנו כל הזמן", אומר ראפה, "קללות נגד ערבים, אני לא רוצה לחזור על זה. הלב שלי דפק מפחד, חשבתי שזה הסוף שלנו. מזל שהצלחנו לכבות את האש מהר".
"בואו תראו את המיטה שהייתה מתחת לחלון", מוביל אותנו ראפה לחצר האחורית, "ניצלנו בנס". עמדנו מעל המיטה שנזרקה החוצה ולא ידענו מה לומר. היא נשרפה בחלקה, האש כילתה רק את גבה.
גדר גבוהה ותיל צפוף
פחות מקילומטר מכאן, על הכביש הראשי בכפר פונדוק, התרחש לפני כשבועיים פיגוע ירי קטלני. שני מחבלים תושבי צפון הגדה הגיעו עם רכב, ירדו ממנו ופתחו באש לעבר רכבים ישראליים. מהירי נהרגו רחל כהן ז"ל, 73, עליזה רייז ז"ל, 70, ויעקב וינקלשטיין ז"ל, 35, שוטר בחופשה שנסע ברכב עם בנו בן העשר. עוד 11 ישראלים נפצעו בפיגוע הזה, שאחריו הגיבו המתנחלים בהצתת רכבים בכפר הסמוך חג'ה ובמפגני כוח בתוך פונדוק כשהם מלווים על ידי כוחות צבא.
יומיים אחר כך, במסגרת פעילות של הצבא נגד התארגנויות טרור, ירה כלי טיס של חיל האוויר טיל לעבר קבוצת אנשים בכפר טמון שבנפת שכם שלטענת צה"ל "זוהו והופללו כמניחי מטענים". שני ילדים, בני שמונה ועשר, נהרגו באירוע הזה יחד עם בן דודם בן ה-23. על השימוש ההולך וגובר של התארגנויות הטרור בגדה במטענים שילם בשבוע שעבר בחייו רס"ל (במיל') אביתר בן יהודה ז"ל, נשוי ואב לשניים בן 31 מהיישוב ניצן. רכב ה"דוד" הממוגן שבו נסע, יחד עם מפקד גדוד המילואים שבו שירת ועוד לוחם במילואים, עלה על מטען חבלה בליל שני במהלך פעילות מבצעית בכפר טמון.
6 צפייה בגלריה


עשרות פורעים פושטים על ביתו של ראפה איוב ומציתים את משאיתו. "מה יכולנו לעשות? רק להתפלל" | צילום: שאול גולן
6 צפייה בגלריה


עשרות פורעים פושטים על ביתו של ראפה איוב ומציתים את משאיתו. "מה יכולנו לעשות? רק להתפלל"
(צילום: שאול גולן)
זו השגרה ביהודה ושומרון. אתה עובר את מחסום אליהו ואחרי הכפר נבי אליאס מלווה אותך במקביל לכביש גדר ברזל גבוהה שעובתה בתיל דוקרני צפוף. אתה נוסע ונוסע כשהגדר הכעורה לצידך, תזכורת לרמת הסכסוך שהאזור הזה נתון בו. אין פה יום אחד שעובר בשקט. לאורך כל חודשי המלחמה בעזה ובלבנון פעל צה"ל גם בכפרים, בערים ובמחנות הפליטים בגדה. מאות פשיטות ופעולות בוצעו במחנות הפליטים בלאטה בשכם, נור א-שמס שליד טול-כרם ובג'נין, ולצידן מעל 100 תקיפות אוויריות. בפעילות האינטנסיבית הזו נהרגו יותר מ-800 פלסטינים ונעצרו יותר מ-6,000 חשודים במעורבות בפעילות טרור. כ-1,200 אמצעי לחימה נתפסו. למערכת הבטחון ברור שזה כלום, בקושי טיפה בים.
לצד הפעילות ההתקפית, צה"ל חיזק את יחידות ההגנה המרחבית וכיתות הכוננות של ההתנחלויות. חולקו אלפי נשקים, אפודים וקסדות, הוסיפו חיישנים ומצלמות, הגביהו גדרות וחיזקו אותן, כמו זו שלאורך כביש 55. להתנחלויות המבודדות, כמו עטרת ונווה צוף, נתן הצבא נגמ"ש כדי שבמקרה של פשיטה על היישוב תוכל כיתת הכוננות לצאת איתו להתקפה. וזה לא נגמר בזה. הצבא חיזק את תחושת הביטחון בהוספת תיל דוקרני על גדרות וחלוקת ציוד לחימה בהתנחלויות, ובנוסף חסמה אוגדת איו"ש יציאות מערים וכפרים. במציאות החדשה הזו הפלסטינים עומדים שעות בפקקי ענק כדי לנוע ממקום למקום.
ביום שלישי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע נרחב לסיכול טרור במחנה הפליטים ג'נין. מבצע "חומת ברזל" מתנהל כרגע בצפון הגדה, אבל בהמשך הוא צפוי להגיע גם לשכם ולטול-כרם. בינתיים, בשאר הגזרות, הצבא פרוס בכוחות גדולים שעסוקים במבצעי מעצרים בכל לילה ובהגנה על צירי התנועה.
למרות עיבוי הכוחות, צה"ל לא מצליח למנוע פרעות של מתנחלים בכפרים הפלסטיניים. קבוצות של עשרות מהם מציתים שוב ושוב רכבים, בתים ובתי עסק בכפרים באזור השומרון ובנימין, מבלי שאיש יעצור את הפעולות הללו. הפעילות הזו מתארגנת בקבוצות ווטסאפ וטלגרם שמנוהלות על ידי פעילים מוכרים בגבעות ובהתיישבות וההצטרפות אליהן פתוחה כמעט לכולם. חברים בהן עיתונאים וצלמים כמעט מכל גופי התקשורת ואזרחים ישראלים שאינם מתגוררים ביהודה ושומרון.
ארגון "פייק ריפורטר" עוקב אחר פעילות הקבוצות הללו ברשת. בקבוצות כמו "תורת לחימה", "נלחמים על החיים" ו"חדשות הגבעות" פורסמו מאז הפיגוע בפונדוק קריאות למחוק את הכפר. "דין פונדוק כדין עזה"; "לשטח את פונדוק ולהפוך אותו לציר תנועה לישראלים בלבד", אלו רק חלק מהקריאות שהופיעו שם. ביום שני בערב, לפני כשבוע, הופיעו גם קריאות להתארגן ליציאה לכפר.
את מה שעושה "פייק ריפורטר" בכלים רגילים יכולה לעשות בקלות גם המשטרה. "לא מדובר פה בהתארגנות חשאית", אומר גורם ביטחוני, "הכל נעשה בגלוי. משלב הקריאות ועד ההודעות מתי יוצאים ולאן. אין פה שום רכיב חשאי, זה 100 אחוז לטיפולה של המשטרה".
אחיה שץ, מנכ"ל הארגון, אומר שמדובר בדפוס פעולה שחוזר על עצמו. "אנחנו מנטרים עשרות קבוצות של ימין קיצוני ורואים שם שלהוב לפעול באלימות בכפרים פלסטיניים. גם אנשי תקשורת מהימין ואנשי ציבור מהימין מפרסמים ברשת קריאות לאלימות. הכל מתועד, גלוי לעיני כל. המשטרה וצה"ל יכולים להיערך ולמנוע את ההתפרעויות ולעצור את מוביליהן".
6 צפייה בגלריה


כוח צה"ל בכפר פונדוק. "אנחנו לא עומדים מנגד", מתעקש קצין בכיר בגזרה
(צילום: שאול גולן)
לאחר שנחתם הסכם הפסקת האש בעזה נפתחה קבוצה בשם "שחרור מחבלים – עדכונים בזמן אמת". "לצערנו", נכתב בתיאור הקבוצה, "הרבה מחבלים 'כבדים' עם דם על הידיים משתחררים לירושלים וליהודה ושומרון. הקבוצה תעדכן על מקום התגוררותו של המחבל, מועד שחרורו, הפגנות על כך והסלמה באזור עקב כך. כל מי שמעוניין לדעת ולהיערך בהתאם לכך שמחבל משמעותי חוזר לגור בקרבת ביתו מוזמן להצטרף". עד יום ראשון בערב כבר נפתחו שש קבוצות משנה של הקבוצה.
בליל ראשון בשבוע שעבר, עם שחרורן של החטופות רומי גונן, דורון שטיינברכר ואמילי דמארי, ירדו עשרות מתנחלים לכפר סינג'יל שבגזרת בנימין. באותו ערב שוחררו 95 אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל ובאחד הפרסומים דווח כי משוחררים אמורים להגיע גם לסינג'יל ולעיירה השכנה תורמוס עיא. בתגובה עשרות המתנחלים הציתו בסינג'יל שני בתים וארבעה כלי רכב. בתורמוס עיא יידו מתנחלים אבנים על בתים. באחד הבתים שהוצת בסינג'יל צילמה המשפחה סרטון: הווילון בסלון עולה באש וילד צעיר יחד עם אמו מנסים להשתלט על השריפה.
יוצאים מהכלא באטרף
שי אלון, ראש המועצה המקומית בית אל, מגנה את ההתקפות על הכפרים הפלסטיניים. "אני נגד לקיחת החוק לידיים", הוא אומר, "זה לגמרי נוגד את הערכים של ההתיישבות. זה אסור בתכלית האיסור, ורשויות אכיפת החוק צריכות לעצור את התופעה הזו".
אין פה "אבל". כן יש דאגה אמיתית. בית אל יושבת במרחק 200 מטר, אולי פחות, מהכניסה הצפון-מזרחית לרמאללה ומטרים ספורים מבתי מחנה הפליטים ג'לזון. יש ליישוב מחלקת ביטחון מצוידת היטב, חומת בטון גבוהה בחלק המערבי הפונה למחנה הפליטים, עם מצלמות משוכללות ודרך מילוט מהיישוב שנפרצה עוד לפני המלחמה, אבל מה כל אלה יעזרו מול התפרצות אלימה גדולה. "השחרור המסיבי הזה יכול להצית אינתיפאדה שלישית", אומר אלון, "במסגרת העסקה ישחררו ליהודה ושומרון 500 מחבלים כבדים. מעל 80 אחוז מהמחבלים ששוחררו בעסקאות קודמות חזרו לעשות מה שהם יודעים לעשות, כך שרובם בוודאות גבוהה יעסקו בטרור. את זה לא אני אומר, אלא ראש השב"כ. שאלתי קצין בכיר מאוד בצבא: 'איך אתם נערכים לחזרה של 'הכבדים' לשטח, ענה לי 'נעשה להם ביקורי בית, נעקוב אחריהם'. 'מה', שאלתי, 'תשתלו עליהם צ'יפים?' 'נעשה להם הרבה ביקורים'. הם יחזרו לפה גיבורים. והצעירים שביניהם הכי מפחידים, הם יוצאים מהכלא באטרף. החשש שלנו שהם ייצאו מיד לביצוע פיגועים. ואתה יודע איזה נשק כבד יש להם, שנכנס מהגבול המזרחי, כמויות מטורפות! כל זה רק מחכה לגפרור שיצית פה את המרחב, והגפרור הזה, אני חושש, יהיה האסירים המשוחררים".
אבל ברמת גלעד, ספק שכונה ספק מאחז מעל קרני שומרון, לא ממהרים לגנות את הפגיעה בשכנים הפלסטינים. בליל שני התרחשה דרמה גדולה למרגלות הגבעה הזו. חלק מהפורעים שהתקיפו את בתי ג'ינסאפוט נמלטו לאזור רמת גלעד והמשטרה ניסתה לעצור כמה מהם. אחד הצעירים, שהיה רעול פנים, התיז גז פלפל בעיניו של שוטר סיור מתחנת אריאל. השוטר חשד שמדובר במחבלים וירה לעברם. מהירי נפצעו קשה שני צעירים, שניהם מתגוררים בהתנחלויות בגדה. מצבו של אחד מהם ממשיך להיות קשה. השוטר נשלח למעצר בית ומח"ש פתחה בחקירת האירוע.
אביהו בן-זהב, מוזיקאי תושב הגבעה, אומר שהוא עצמו לא היה הולך רעול פנים לשרוף בתים בכפר פלסטיני, "אבל", הוא מבהיר, "אני בהחלט מבין את החבר'ה שעושים את זה. הלב שלנו מדמם כל יום מעוד ועוד נרצחים, אחים ואחיות שלנו שנשחטים כאן בכבישים. אני מבין את הכאב של מי שעושה את הדברים האלה. גם השחרור של רוצחים מתועבים מטריד מאוד. הם יחזרו לכאן בתודעת ניצחון. זו רוח גבית משמעותית לטרור. אם הצבא היה חכם הוא היה לוקח את כל החבר'ה מהגבעות ומקים להם יחידה מיוחדת שמתמחה בנטרול טרור ערבי, יחידה ברוחה של 101 האגדית".
הצבא עשה ניסוי כזה עם יחידת ספר המדבר. היא נסגרה בגלל שנרשמו שם מעט מקרי קיצון של התעללות ופגיעה בפלסטינים.
"חבל מאוד שהיא נסגרה. היא הייתה יחידה מעולה".
במדים של אסירי דאעש
בערב שלישי שעבר ערכו כמה עשרות צעירים הפגנה בכניסה לירושלים. היא כללה מיצג: שורה של צעירים לבושים מדי אסיר כתומים, כמו אלה שלבשו אסירי דאעש שהוצאו להורג בירייה בראש או בעריפתו, כרעו על ברכיהם כשידיהם כפותות ומעליהם שלט "יהודי לא יורה ביהודי!" בקבוצת "חדשות הגבעות" דווח כי המפגינים נשאו שלטים ועליהם נכתב "להבדיל בין אויב לאוהב" ו"כיפה ופאות זו לא סיבה לירות".
בקבוצות הימין ברשת מדברים על התרת דמם של "הנערים בהתיישבות". הנסיבות לא מעניינות. הפעיל עוז יצחק נמיר צייץ: "אם שוטר היה פוצע קשה אזרח בהפגנות בקפלן הוא היה עד עכשיו נחקר במרתפי השב"כ עם תחתונים. כשזה מתנחלים השוטר נחקר ושוחרר למעצר בית של שלושה ימים".
לא סתם הרקע לירי לא מוזכר. מזל שפעולת הטרור בג'ינסאפוט תועדה. בכפר עלו באש בתים, נגרייה, מפעל כדים, משתלה ושני טרקטורים. רעולי הפנים הסתובבו בו בביטחון עצמי של בעלי בית. הם ידעו ששום דבר לא יפריע להם.
הביטחון העצמי הזה לא נבנה בחלל ריק. זמן קצר לאחר שהתמנה לשר הביטחון, הודיע ישראל כ"ץ כי לא יחתום יותר על צווי מעצר מינהליים נגד יהודים החשודים בפעילות טרור נגד פלסטינים. מחאות השב"כ על כך שמדובר באמצעי הרתעה משמעותי במאבק לסיכול עבירות על רקע לאומני, לא הועילו. בשישי שעבר, לאחר אישור העסקה בקבינט, ביטל כ"ץ את צווי המעצר של חמשת היהודים שישבו במעצר מינהלי, צעד שהוביל לשחרורם המיידי מהכלא. גם הפעם הוא לא שאל את דעתו של שב"כ, לא ביקש חוות דעת מגורמי מקצוע.
על זה צריך להוסיף את רפיסותו של מחוז ש"י של המשטרה. שוטרי המחוז מגלים אפס נחישות במאבק נגד פשיעה לאומנית. חקירתו של מפקד ימ"ר ש"י נצ"מ אבישי מועלם, שהחלה כשעלה חשד כי הוא ממסמס חקירות ומדליף מידע מסווג למי שהיה השר הממונה על המשטרה, איתמר בן גביר, היא סימפטום של אוזלת היד של המחוז. ירי השוטר ברעול הפנים היהודי שריסס בפניו גז מדמיע הוא יוצא מהכלל. בשנתיים האחרונות שוטרים בקושי התעמתו עם פורעי חוק יהודים. כמובן, יש לחקור את ירי השוטר שגרם לפציעות קשות של שני צעירים, ואם הוא בוצע שלא כדין, יש להענישו. אבל אסור להתעלם מהנסיבות.
במערכת אכיפת החוק ביהודה ושומרון מזהים מגמה מסוכנת של עלייה ברמת האלימות של המתנחלים. כל התפרעות כוללת שריפת בתים וכלי רכב. לא רק התעוזה עלתה, מאז החלה המלחמה מדובר בפעולות שמשתתפים בהן עשרות רבות של רעולי פנים והן מתבצעות אחרי כל פיגוע טרור של פלסטינים עוד באותו היום. החלטת השר כ"ץ להפסיק לחתום על צווי מעצר מינהליים ולשחרר את אלו שכבר ישבו בכלא הגבירה את ביטחונם העצמי של פעילי הימין הקיצוני המשתתפים בפרעות. "בסוף-בסוף", אומר גורם ביטחוני, "האירועים הללו ימשיכו לקרות כל עוד אין כלים לשב"כ, כל עוד אין מעצרים, כל עוד משחררים עצורים מנהליים ומבטלים סנקציות. הדברים הללו מתפרשים כרוח גבית לאותם פורעים להמשיך לבצע את פעילותם האלימה. זו ממש פקודת 'פעל' עבורם". גורם באוגדת איו"ש טוען כי הצבא עושה ככל יכולתו כדי למנוע מעשים כאלה. לדבריו, "התפרעויות כמו בפונדוק וג'ינסאפוט גורמות לנו להסיט כוחות ממשימות התקפה והגנה. אלו אירועים בלתי נסבלים ולא מקובלים. מוסרית הם לא מקובלים. אנחנו ממש לא עומדים מנגד". ממשטרת ישראל נמסר כי "צה"ל, משטרת ישראל ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא לשמירה על הסדר הציבורי ולמניעת אירועים אלימים ברחבי יהודה ושומרון, בכל האמצעים ובאפס סבלנות".
האדא פוקסיה
הלכנו בין שורות השתילים והעציצים במשתלת אל-בוסתאן, נזהרים לא לדרוך על קורות עץ שנשרפו בלילה ונפלו ארצה. "זה ורד ננסי", הצביע בעל הבית מחמוד עיד, "זה גרדיניה, הדא הדס, ווהדא פוקסיה, נרקיסים, יקינטון, יש לי כל מה שאתם היהודים אוהבים".
הוא גר בבית הצופה על הכביש, וסמוך לתשע וחצי ראה מאות רעולי פנים יורדים מהכביש וצועדים לעבר המשתלה שלו. שאלנו אם התקשר להזעיק עזרה, אולי למשטרה, אולי לצבא? "לאף אחד", ענה, "המשטרה תמיד באה אחרי שעות והצבא תמיד שומר על המתנחלים. ראיתי אותם נכנסים למשתלה ומעלים אותה באש ויחד עם המשתלה גם הלב שלי נשרף".
ממנו הלכנו לעסק השרוף של פואד דיאב. הוא בן 30, בעל נגרייה ועסק לשטיפת רכבים הצמוד אליה. מדויק יותר לכתוב כי היה בעל נגרייה ועסק לשטיפת רכבים, כי אחרי הביקור של הטרוריסטים נותרו משניהם שרידים מפוחמים.
"תמיד ראיתי בפייסבוק ובאינסטגרם שדברים כאלו קורים. תמיד זה קרה במקומות אחרים, לא אצלנו. לי יש לקוחות יהודים, מתנחלים מקרני שומרון ומקדומים. גם למשתלה באים יהודים. לעסק של חומרי הבניין, איפה שרפו את הטרקטור והבאגר, גם יש קליינטים יהודים.
"פה תמיד היה שקט. בבוקר אמרו לנו שזה בגלל מה שקרה בפונדוק. מה הקשר שלנו למה שקרה בפונדוק? אני עשיתי את הפעולה בפונדוק? איזו סיבה יש להם לבוא ולשרוף פה בתים, רכבים, עסקים, חיים של אנשים? העצים האלה, כלי העבודה", הלך בין שרידי הנגרייה שלו, "זה כל מה שהיה לי בחיים מבחינת פרנסה. חסכתי שקל לשקל כדי לקנות כלי עבודה. הייתי יוצא לעבוד בבניין בשלוש וחצי בבוקר כדי לחסוך כסף לבנות את העסק. בטח שאני עצבני וכועס, אתה לא היית כועס במקומי? למה המשטרה לא באה, למה לא עצרו אותם?"
עמדנו על ערימות העצים השרופות ושתקנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.01.25