פרישתו של איתמר בן גביר יחד עם שרי מפלגתו והתפטרותם של הח"כים שלו מהקואליציה עירערו את היציבות של ממשלת נתניהו ובכלל לא בטוח שזה הסוף. הקואליציה עומדת כיום על 63 ח"כים, אם לוקחים בחשבון את אלמוג כהן, הח"כ המורד של עוצמה יהודית שהודיע כי הוא לא הולך לשום מקום. ח"כ עידן רול, שפרש מיש עתיד, אמר שיצביע רק באופן ענייני, אבל בשבוע האחרון הצביע יותר עם האופוזיציה.
השבוע הבהיר יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' כי אם לא תתחדש הלחימה, ובעוצמה חזקה יותר, הוא הבא בתור. ביום שני הוא כינס את סיעתו בכנסת והיה במצב רוח לוחמני במיוחד. לאחר שיצא ב-1,000 קמ"ש על הרמטכ"ל הרצי הלוי ("אם לא יתפטר נדיח אותו"), הבהיר כי יש רק אופציה פוליטית אחת במקרה שהמלחמה לא תתחדש: הפלת הממשלה – ובחירות. "אם המלחמה לא תתחדש אני לא אפרוש מהממשלה, אני אפיל אותה. אני לא משחק משחקים", איים סמוטריץ'.
1 צפייה בגלריה
yk14234452
yk14234452
סמוטריץ' עם נתניהו. אם הלחימה לא תתחדש, הוא הבא בתור לפרוש
( | צילום: עמית שאבי)
אם הנחת העבודה בקואליציה הייתה שרוב של 68 ח"כים מבטיח יציבות פוליטית עד הבחירות באוקטובר 2026, הרי השבוע התחילו שרים ובכירים בקואליציה – ואפילו כאלה שמשקיפים מבחוץ – לחשב מסלול מחדש. כלומר, הבחירות מתקרבות.
שני מגה-אירועים יכריעו כנראה את גורל הקואליציה: ההסכם לשחרור החטופים וחוק הגיוס. גורם פוליטי בכיר מימין אמר השבוע: "סמוטריץ' טיפס על עץ שממנו לא יוכל לרדת. האמריקאים לא רוצים את המשך המלחמה ולא מאמינים ביכולת של הממשלה הזו ממילא להכריע את חמאס, ולכן הם נחושים להתקדם בעסקה. בנוסף, לחוק ההשתמטות אין שום סיכוי לעבור בכנס הזה של הכנסת. העסק מתפרק". או כמו שאמר גורם בכיר בקואליציה: "זה חוק כלים שלובים. חוליה א' בחוץ, חוליה ב' בחוץ – בחירות".
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אמרה השבוע בשיחות עם גורמים פוליטיים כי המערכת הפוליטית מתכנסת לבחירות: "חוק הפטור מגיוס לא יכול לעבור"
גם שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אמרה השבוע בשיחות עם גורמים פוליטיים כי המערכת הפוליטית מתכנסת לבחירות. "חוק הפטור מגיוס לא יכול לעבור. המציאות אחרי 7.10 השתנתה. צה"ל צריך חיילים", הסבירה שקד. "סמוטריץ' מדבר על חזרה למלחמה בלי שום תוכנית, סיסמאות חלולות שיעלו בחיי חיילים. הוא מנסה למרק את מצפונו על שחרור מאות רוצחים ליהודה ושומרון ושנה ושלושה חודשים של לחימה שלא הובילה ליעד, מיטוט חמאס. ההנהגה הפוליטית צריכה לקחת אחריות ולהכריז על בחירות. סמוטריץ' הניף במליאת הכנסת בתקופת ממשלת השינוי תמונות של שלושה נרצחים. יהיה לו קשה להניף תמונות של 1,200 נרצחים במשמרת שלו ושל הנרצחים שעוד יהיו כתוצאה מהמחבלים שהם משחררים".
על פי סמוטריץ', נתניהו נתן לו הבטחה מפורשת לחזור למלחמה. לא ברור איך זה מסתדר עם הסדר החדש שרוצה הנשיא טראמפ לעשות במזרח התיכון, שעיקרו לסיים מלחמות וקונפליקטים. מספיק לקרוא את שמעון ריקלין, דף המסרים של נתניהו, שכתב ביום שלישי השבוע לחבריו בימין: "המלחמה בעזה נגמרה. אני מבין את זה מהסיבות הבאות: נאום טראמפ אתמול, 'די למלחמות'; אי-התחייבות של נתניהו לחזור להילחם בניגוד להתחייבות המפורשת שהוא נתן בעסקה הקודמת; התארכות הזמן של חזרת החטופים על פני חודשים; הרמדאן יתחיל בסוף פברואר". לבסוף קרא לאנשי הימין: "לפחות כדאי להסתנכרן עם המציאות". סמוטריץ', הבנת?

***

ויש את גיבנת חוק הגיוס שלא מצליח להתקדם לשום מקום. השבוע הגיע בפעם השנייה ברציפות שר הביטחון ישראל כ"ץ לוועדת החוץ והביטחון כדי להציג את מתווה חוק הגיוס. הוא לא הציג חוק כתוב, ואפילו לא הביא איתו את נציגי צה"ל שיציגו את דרישות הצבא.
לכ"ץ יש בעיה כפולה: יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין לא מוכן לקבל את המתווה שלו ולקדם אותו בוועדה; כ"ץ לא מצליח לרצות את החרדים, בעיקר בגלל סוגיית הסנקציות האישיות והפליליות. גורם בכיר בוועדה מספר שחוק הגיוס נקלע למבוי סתום אמיתי: "ישראל כ"ץ הביא לוועדה חוק והוא חושב שכל אחד צריך למחוא לו כפיים על זה. הבעיות שלו הן שאין מישהו שידבר בשם מערכת הביטחון, הוא חושש מצה"ל כי הם לא משדרים על אותו גל, ואין גורם משפטי שיכול להגיד לוועדה מה מקובל ומה לא מקובל בחוק הגיוס. אני לא יודע איך אפשר לרבע את המעגל. כ"ץ אפילו לא סיכם שום דבר עם החרדים. הקואליציה הזו לא יציבה".

***

עוד לפני שמישהו העלה על דעתו שלא תקום ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר – ועדה כזו הייתה קונצנזוס בין ימין לשמאל, קואליציה לאופוזיציה. שרים, ח"כים ואנשי ליכוד דיברו בשנה האחרונה בלי לחשוש על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אבי דיכטר, ניר ברקת וגילה גמליאל, לדוגמה. אבל קמפיין אפקטיבי של ראש הממשלה ותומכיו הצליח להפוך את הקערה: לא להקמת ועדת חקירה ממלכתית; כן להקמת ועדת חקירה פוליטית בכנסת. שלשום גמליאל כבר נאמה במליאה נגד ועדת חקירה ממלכתית.
בקואליציה מציעים להקים ועדת חקירה באמצעות הח"כים שימנו את חברי הוועדה. במילים אחרות: לקבור כל רעיון להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה
בקואליציה מציעים להקים ועדת חקירה באמצעות הח"כים שימנו את חברי הוועדה. במילים אחרות: לקבור כל רעיון להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה. תחילה הטיל נתניהו את המשימה על ח"כ בועז ביסמוט, אבל הוא הבין שטוב לא יכול לצאת מזה והחליט לוותר. בהמשך נמסר התיק לח"כ אריאל קלנר, שמספר לנו השבוע כי הוא נפגש בשבועות האחרונים עם נציגי ארגונים שונים, המתנגדים והתומכים בחוק, כדי לשמוע את דעתם לקראת ניסוח הטיוטה הראשונה של החוק. לדבריו, הוא נפגש גם עם נציגי משפחות כדי לשמוע את דעתם של כולם מתוך מטרה להכין חוק שיתחשב גם בהערות ששמע ממי שמתנגד לחוק.
כמו חוק הגיוס, גם החוק הזה תקוע. כפי שנחשף כאן, האופוזיציה החליטה להחרים אותו ולא לשתף פעולה במינוי חברי הוועדה. פלונטר רציני. גם בקואליציה מודים שמדובר בחוק בעייתי שסיכוייו לעבור אינם ברורים. לא מעט אנשים בליכוד סבורים שמדובר בטעות קשה, שמדביקה תדמית של בריחה מאחריות. וכמובן, החשש מהצבעה נגד החוק מתוך שורות הליכוד. מה יעשה השר דיכטר, שהודיע כי יתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית? האם יתקפל שוב?
גם השותפות של הליכוד אינן ממהרות לתמוך בחוק. יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער אמר השבוע בכנסת כי הוא בספק אם החוק בכלל יעלה בכנס הנוכחי, וחידד: "אנחנו נפעל מתוך גישה ממלכתית. הבהרתי כבר את עמדתנו: אנחנו תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית".

***

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן היה השם החם של המערכת הפוליטית בשנתיים האחרונות. האיש שנחשב לבן בריתו של ראש הממשלה נתניהו ואפילו סומן כיורשו בראשות הליכוד, הוריד הילוך ולמעשה נעלם מהרדאר הפוליטי זמן קצר לאחר 7 באוקטובר. כהן שקל ברצינות להצטרף למערכת הפוליטית, אבל ברגע שהבין שאין בחירות באופק הוא החליט כי בשלב הזה אין לו שום סיבה לחשוף תוכניות או לצאת בהכרזות פוליטיות.
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן עושה עסקים, אבל מאחורי הקלעים הוא פעיל מאוד מול משפחות החטופים ונפגש איתן כמעט על בסיס יום-יומי
כהן עושה עסקים, אבל מאחורי הקלעים הוא פעיל מאוד מול משפחות החטופים ונפגש איתן כמעט על בסיס יום-יומי. הוא לא הגיע אף פעם למטה החטופים ואת הפגישות עם המשפחות הוא מקיים במשרדיו בדרום תל-אביב או במקומות דיסקרטיים יותר. הוא מסייע לנציגי המשפחות בעיקר בתמיכה ופתיחת דלתות בזירה הבינלאומית.
לאחרונה קיבל כהן הצעה מעניינת: לכהן כיו"ר מטה החטופים (בהתנדבות). כהן התלבט, אבל בסוף דחה את ההצעה בנימוס. הוא השיב כי ימשיך לפעול למען משפחות החטופים אבל לא על בסיס תפקיד רשמי במטה. כהן מאשר לנו את הפרטים, ואומר: "בחרתי לא להחזיק בתפקיד רשמי אלא להמשיך לפעול מאחורי הקלעים למען משפחות החטופים". ¿