בתחילת השבוע הניחו שרי מפלגת עוצמה יהודית את מכתבי ההתפטרות מהממשלה בשל אישור עסקת השבת החטופים. לצד זאת הודיע השר לשעבר איתמר בן גביר כי אם הממשלה לא תאשר את שלב ב' של העסקה הרי שבכוונתו לשוב, אבל כוונות לחוד - ומציאות לחוד.
1 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר
איתמר בן גביר
דרכו למשרד לביטחון לאומי רצופה במכשולים. איתמר בן גביר
(צילום: Atef Safadi/Pool Photo via AP, File)
מבחינה משפטית, לאור פסקי דין של בג"ץ בעבר, האפשרות של בן גביר לחזור לתפקיד שר עומדת בסימן שאלה. לא רק שהוא ייתקל בעתירות שעשויות להתקבל בבג"ץ, אלא שגם היועמ"שית עשויה לתמוך במניעת מינויו. בשורת פסקי דין של בג"ץ, כמו "דרעי-פנחסי", "שיינפלד" ואחרים, נקבע כי לראש הממשלה סמכות רחבה ביותר למינויים של שרים, ובמסגרתה יכול ראש הממשלה לשקול התאמה של שרים לתפקיד לצד שיקולים פוליטיים מפלגתיים לגיטימיים.
עם זאת נקבע כי במקרים חריגים ניתן להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטת רה"מ למינוי שר אם המינוי "אינו מתיישב עם ההגינות ועם טוהר המידות הנדרשים מן השירות הציבורי, והוא עלול לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון" - זה מכוח עילת הסבירות המפורסמת.
כל זה נוגע להחלטה על מינוי שרים, אלא שהיכולת של בג"ץ להביא להדחה של שר שכבר מכהן בתפקידו היא מצומצמת אפילו עוד יותר - בבג"ץ "דרעי-פנחסי" נקבע כי שר לא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו אם הוגש נגדו כתב אישום. באשר לבן גביר, בשנת 2023 דחה בג"ץ עתירות נגד החלטת ראש הממשלה למנות אותו לשר לביטחון לאומי, אולם עם זאת קבע כי "מינויו של בן גביר לשר אכן מעורר קושי". זו גם הייתה עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
לבן גביר שורת הרשעות, והוא אמור היה להתמנות לשר שאחראי על משטרת ישראל, זרוע האכיפה המרכזית שאמונה על שמירה על החוק. עם זאת, השופט עמית כתב שלוש פעמים והדגיש כי פסק הדין בעניין בן גביר נכון למציאות אז, ואינו כתב חסינות לעתיד. השופטים גם שוכנעו מהופעתו של בן גביר עצמו בפניהם, להם אמר כי שינה את דרכיו.
הודעת ההתפטרות של עוצמה יהודית
(צילום: אלכס גמבורג)

בתוך כך, צבר של אירועים שבהם היה מעורב, עיקרם בטענות להתערבות פוליטית מצידו בעבודת המשטרה, הביאו את היועמ"שית לשנות את עמדתה - והיא סבורה כי יש להעבירו מתפקידו. היא שיגרה על כך מכתב לראש הממשלה ופירטה את כל אותם המקרים. אך היועמ"שית נתקלה בבעיה, אף שלשיטתה בן גביר חרג מכללי המשפט המינהלי ואף הפר צו ביניים של בג"ץ, הרי שדין הוא שרק כתב אישום יעבירו מתפקידו, וכזה לא היה בכוחה להגיש.
היא החלה במהלך שמטרתו להביא את בג"ץ להרחיב את הלכת "דרעי-פנחסי", לא לפני שאיפשרה לנתניהו לפטר את בן גביר בעצמו. נתניהו כמובן סירב. המהלך של היועמ"שית הוא מהלך משפטי שבבג"ץ של ימינו בכלל לא בטוח שהיה עובר לנוכח מספרם המשמעותי של השופטים השמרנים. בינתיים, בן גביר בעצמו פתר את הבעיה והתפטר, אלא שכאמור, מניעת מינוי אדם לשר אפשרית יותר מהדחה של שר מכהן.
ביחס לאותה אמירה של השופט עמית, כי פסק הדין נכון רק למציאות של 2023, היועמ"שית כתבה בנובמבר האחרון לנתניהו כי "מאז פסק הדין בעתירה הקודמת חל שינוי מהותי בתשתית הראייתית". לשיטתה, גם אם לא בטוח שעשרות הפעולות של בן גביר, שאותן אספה ופירטה במכתב לנתניהו, בכוחן להעבירו מתפקידו, אלא שבוודאי בכוחן למנוע את מינויו. בג"ץ של ימינו אינו הבג"ץ של שנת 1993, בתקופת "דרעי-פנחסי". ישנם שופטים בעליון המתנגדים להלכה הזו, בראשם השופט נעם סולברג, שציטט את אמרתו של המשפטן פרופ' יואב דותן: "הלכת דרעי מהווה סוג של גידול פרא במשפט הציבורי שלנו" - לא פחות.
אז האם בג"ץ יקבל עתירות שיבקשו למנוע את מינויו המחודש של בן גביר לשר לביטחון לאומי, כפי שסוברת היועמ"שית? זו סיטואציה אפשרית בהחלט. מה שבטוח הוא שדרכו של בן גביר בחזרה אל המשרד לביטחון לאומי לא תהיה פשוטה וחלקה כפי שהוא אולי חושב.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.01.25