המינוי של יצחק עמית לנשיא העליון היה משפיל קמעה. יו"ר הוועדה למינוי שופטים לא היה נוכח, עננה ריחפה מעל החדר שבו התקיים הדיון. נשיא העליון ממש כפה את מינויו, כשהוא מודע לעובדה שלא מדובר בהתנגדות אידיאולוגית בלבד, אלא ברתיעה מהאפשרות שבראש בית המשפט העליון יעמוד אדם שהרף המוסרי שלו מוטל בספק.
במובן מסוים, הבהילות במינוי כדי לקבוע מסמרות ברזל, דומה במקצת למינוי של הרצי הלוי לרמטכ"ל. אז מינה אותו שר הביטחון לשעבר בני גנץ לתפקיד בחופזה, שבוע לפני הבחירות, מתוך ידיעה שאם תעלה ממשלה ימנית היא תעדיף מינוי אחר. החיפזון מהשטן, נהוג לומר, ואכן כהונתו של הרצי הלוי מוכתרת ככישלון.
למען ההגינות יש לציין שקשה להאמין שלפני 7 באוקטובר היה מגיע רמטכ"ל שלא נגוע בקונספציה, אך בינוניותו של הלוי וחוסר הבנת המציאות היו ידועים עוד בהתחלה, כשאמר שהאיום הקיומי עלינו הוא הפילוג הפנימי. ומאחר ופוליטיקאי נשאר פוליטיקאי, גם כשהגיעה הסרבנות הוא מיעט לבקר אותה או לצאת נגדה.
במובן הזה יצחק עמית הוא פוליטיקאי בוטה יותר מהלוי. לאורך שנת המחאה נגד הרפורמה וגם לאחריה, הוא תפס צד בוויכוח בין המחנות. לאף אחד אין ספק שאם היה עכשיו בפנסיה, הוא היה מצטרף למפגינים בקפלן. צועק ברחובות דה-מוק-רט-יה. נואם למפגינים הזועמים כפי שעשתה הקולגה לשעבר אילה פרוקצ'יה. מתראיין על הסכנה לדמוקרטיה אם נעשה ולו שינוי אחד במערכת המשפט.
אחרי 7 באוקטובר הלוי אמר שהוא לוקח אחריות, אך התנהלותו שידרה משהו אחר. רק כשהגיע השר ישראל כ"ץ, הוא הבין מהי האחריות שעליו לקחת והכוונה איננה בהכרח להתפטרות. האחריות היא לדעת שאתה לא יכול למנות ולקדם אף קצין, שעליך לאמץ תפיסת ביטחון התקפית יותר. יכול להיות שגם עמית זקוק לגישה דומה כדי להבין את הטעות שלו ולהכיר בעובדה שעבור רבים בעם המינוי שלו נולד בחטא.
מה שהשר לוין כתב במכתבו זה לא שהוא לא יכבד פסקי דין או את בית המשפט. לוין יפעל מול עמית כדי להסדיר מחדש את יחסי הכוחות שבין שר המשפטים ונשיא העליון
מה שהשר לוין כתב במכתבו זה לא שהוא לא יכבד פסקי דין או את בית המשפט. לוין יפעל מול עמית כדי להסדיר מחדש את יחסי הכוחות שבין שר המשפטים ונשיא העליון. בדומה לחלק מהשינויים שעשה כ"ץ, כך לוין אינו מתכוון להיות חותמת גומי של המערכת.
מאחר ויש דברים אשר עבורם עמית זקוק לאישור שר המשפטים, יהיה עליו להוכיח שיש היגיון במינוי שהוא מבקש לעשות או בתהליכים שהוא מבקש לקדם. בעמדה הזו, הוא כבר לא יוכל לקדם אנשים שנמצאים בניגוד עניינים. מבחינת לוין, הוא השופט האחרון שצריך להיות עם עננה כזו.
וקשה שלא לתהות בימים אלו, בהם מתמנה שופט שיש סביבו אינספור עדויות לניגוד עניינים ואף חשד לעבירות בנייה, מה קרה למחאה נגד הרפורמה. מה קרה למי שטענו שאם יהיו מינויים "פוליטיים" על ידי חברי כנסת, המדינה תהפוך לדיקטטורה? שופט מתמנה בהליך פוליטי למדי, כשנציג ציבור מרכזי אינו נמצא, וההמון ששטף את הרחובות שותק.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.01.25
