בעולם מדברים על "חידת טראמפ" ורואים בו נשיא בלתי צפוי, קפריזי, מלא סתירות וניגודים וכזה שמפריח מהחדר הסגלגל בבית הלבן איומים שונים ומשונים, בהתאם למצב הרוח הרגעי שבו הוא שרוי, או במענה על הלחישה האחרונה על אוזנו. לא כן אצלנו. גדודי הפרשנים הישראלים של טראמפ החליטו שהם יודעים בדיוק מי האיש ומה כוונותיו. על-פי הגרסה תוצרת הארץ, דונלד טראמפ הוא מדינאי רודף שלום, שונא מלחמות, עושה עסקאות "תן וקח" מוצלחות, וחותר בכל מאודו להירשם בהיסטוריה כמשכין הנורמליזציה בין ישראל לערב-הסעודית, לכל הפחות. הרי מן המפורסמות ששום דבר לא נחשק על-ידי טראמפ יותר מטקס קבלת פרס נובל לשלום בבית העירייה של אוסלו, בירת נורווגיה. טראמפ יודע איפה נורווגיה? מסופקני.
מן הדימוי הנשגב הזה של טראמפ בשיח הישראלי עולה גם התקווה שהוא יכופף את ביבי, יאלף את סמוטריץ', ויכפה על הממשלה בירושלים הסדרים שמקדמים את השקפותיו של פוליטיקאי מקומי כזה או אחר.
ארשה לעצמי לחלוק על הדימוי הנ"ל של טראמפ. אתחיל מהערה עובדתית: נחשפתי לנאומי טראמפ רבים במסע הבחירות שלו לנשיאות ולדבריו כמנצח בה. בתוך רבבות רבות של ביטויים שהשמיע התחבא רק משפט סתמי אחד, גם הוא נאמר בדרך אגב, שבו הגדיר את עצמו כעושה שלום ולא כמחרחר מלחמות. חמש מילים סתמיות באוקיינוס של ברבורים קיצוניים. לא קרש אמין להיאחז בו.
אחרי שטראמפ הושבע לנשיא לא היה ולו פרשן ומומחה אחד בעולם ובארץ, שהעלה על דל שפתיו את האפשרות שהפתרון הנשיאותי לרצועת עזה יתבסס על העברה (מרצון, איך לא) של 1.5 מיליון מתושביה למדינות קרובות ורחוקות, מירדן, שבה כבר מהווים הפלסטינים רוב, דרך אלבניה, החילונית הקטנה שזה עתה נחלצה ממשבר כלכלי שנמשך רבע מאה, ועד אינדונזיה בקצות אסיה שתוכל – לפי התוכנית? - ליישב את העזתים על אחד מ-17 אלף האיים שלה. קלי קלות.
לא רק הרעיון הטראמפי הזה, ללא תקדים במדינאות האמריקנית, הפתיע את מפרשיו. הם הופתעו לא פחות מההזמנה ששיגר לנתניהו להתארח כבר השבוע בבית הלבן, ראשון מכל ראשי מדינות זרים. הרי ציפינו שישמור לו טינה עמוקה. וסעודיה? טראמפ זקוק לה קודם כל למימוש הבטחתו להורדת מחירי נפט, ולאו דווקא לנורמליזציה עם ישראל. זו משימה יותר רחוקה.
מהמר והרפתקן
בניגוד לכתרים שנקשרו לראשו, לטראמפ כאיש עסקים אין עבר של עסקות מוצלחות. להיפך, שמו יצא לפניו בקהיליית העסקים האמריקנית כמשקיע מהמר והרפתקן, ששם לא מעט כסף (לא שלו) על קרן הצבי ונחלץ בשן ובעין משורה של פשיטות רגל. כעת נחלץ גם מפסקי דין מרשיעים, תודות לחסינות הניתנת אוטומטית לנשיאי אמריקה.
ועוד הערה מהעבר הקרוב: לפני חמש שנים, בסוף ינואר 2020, פרסם טראמפ בכהונתו הראשונה כנשיא ארה"ב את תוכניותיו ליישוב הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים, שלפיהן תוקם מדינת "פלסטין החדשה" על 70 אחוז משטחי הגדה המערבית ועל שטחים גדולים יחסית בנגב המערבי שיסופחו לרצועת עזה. התוכנית שבקה חיים עם תחילת כהונתו של ג'ו ביידן, אחרי שנדחתה בזעם על-ידי הרשות הפלסטינית. ממשלת נתניהו הגיבה עליה בגמגום אופייני. האם, שוב בניגוד לחזוי כעת, עיקריה של "תוכנית המאה" יחודשו על-ידי טראמפ בכהונתו השנייה? לך דע. מה שעובר בראשו עובר בראשו בלבד. הצהרותיו והחלטותיו הן בבחינת משחק מזל אקראי.
סבר פלוצקרצילום: יאיר שגיארק בסוף השבוע שחלף הודיע טראמפ על הטלת מכסים גבוהים - עד 25 אחוז - דווקא על ייבוא ממדינות ידידותיות השכנות לארה"ב, מקסיקו וקנדה. על ייבוא מסין היריבה, עליה איים במכסים של 100 אחוז, מסתפק כעת הנשיא טראמפ במכס (חלקי) של 10 אחוז. למה? ככה. מקובל אצל טראמפ שהוא קודם מחליט, ורק אחר כך מנסה להבין ולהסביר על מה בעצם החליט, ולמה.
כהונתו העכשווית תהיה נשיאות רולטה ורצוי להתרגל לכך.
