אחריות ציבורית היא ערך יסוד המגדיר את היחסים בין נושאי המשרה הציבורית, הן נבחרים והן ממונים, לבין האזרחים שהם מייצגים כשליחיהם וכנאמניהם. האחריות הציבורית מבטאת את המחויבות לפעול לטובת הכלל ולשאת בתוצאות הפעולה או אי-הפעולה. היא נדבך חיוני באמון הציבור. חברה מתוקנת אמורה להתנהל לפי הרף האתי, הנורמטיבי, הרצוי ולא רק לפי הסף המשפטי המגדיר את המינימום המחייב. אורחות החיים של החברה אמורות להתנהל על-פי מערכת אתית של נורמות וערכים שהחברה קיבלה על עצמה.
האחריות הציבורית היא אבן הראשה של מערכת הערכים והנורמות שאנו מצופים להתנהל לפיהם. היא מהווה את הבסיס של הדמוקרטיה הייצוגית שמבטיחה ששליחי הציבור שבידם הפקדנו בנאמנות את גורלנו ועתידנו יפעלו לביטחוננו ולרווחתנו. מכאן חשיבותה העליונה של האחריות הציבורית לחברה חפצת חיים.
אחריות לא "לוקחים" – אחריות נושא המשרה נובעת מעצם הסכמתו לשאת בתפקיד, וחלה מתחילת תפקידו. שתי חובות יסוד מהוות את אדני היסוד למימוש וקיום האחריות הציבורית. האחת – חובת הנאמנות: לפעול מתוך נאמנות לאינטרס הציבורי ולא לאינטרס אישי או זר. חובת הנאמנות מחייבת שקיפות ומניעת ניגודי עניינים. השנייה – חובת הזהירות: לפעול על-פי אמות מידה ועקרונות המינהל התקין, ובכלל זה לקיים פעולות הנחיה, פיקוח ובקרה כלפי הכפופים להם ולקבל החלטות במועד הנדרש תוך הפעלת שיקול דעת ראוי. דפוסי פעולה של הימנעות מקבלת החלטות, דחיית מועד ההחלטה (דחיינות) או ניסוח ההחלטה בעמימות המעקרת את מהותה מפירים ברגל גסה את חובת הזהירות והנקיטה של דפוסי פעולה אלו היא מפלטו של הבורח מאחריותו.
קבלת החלטות ראויה מחייבת הליך סדור של הערכת סיכונים ובראשם הסיכונים לחיי אדם. בהליך זה מאתרים את הסיכונים המרכזיים, בוחנים את הסתברותם ואת משמעות התממשותם וקובעים פתרונות ודרכי התמודדות שתכליתם לצמצם את התרחשות הסיכונים ואת נזקם ככל שניתן.
האחריות הציבורית היא אבן הראשה של מערכת הערכים והנורמות שאנו מצופים להתנהל לפיהם. היא מהווה את הבסיס של הדמוקרטיה הייצוגית שמבטיחה ששליחי הציבור שבידם הפקדנו בנאמנות את גורלנו ועתידנו יפעלו לביטחוננו ולרווחתנו. מכאן חשיבותה העליונה של האחריות הציבורית לחברה חפצת חיים
הליך הערכת סיכונים וניהולם צריך לעמוד בליבת תפקידו של כל נושא משרה ציבורית. אסונות לא קורים – אסונות נגרמים. אסונות אינם גזירת גורל, האסונות נגרמים עקב מחדלים הנובעים מאי-קיום של מרכיבי חובת הזהירות המוטלת על נושאי המשרה ובדרך כלל, הרבה שנים לפני התרחשות האסון.
באסונות לאומיים, כמו אסון השריפה בכרמל, האסון במירון ואסון 7 באוקטובר, חזרו על עצמם דפוסים דומים של אי-מילוי יסודות חובת הזהירות על-ידי נושאי משרה ציבורית. בהם: אי-קיום הערכות סיכונים כהלכתן, דחיינות בקבלת החלטות המתבקשות למניעת סיכונים וליקויים בבקרה ובפיקוח על מערכות הביצוע. תנאי הכרחי לתיקון כשלים הוא נשיאה באחריות. אין כשל בלי אחראי ולא יהיה תיקון בלי נשיאה באחריות. רק נושאי משרה הנושאים באחריות מלאה למעשיהם יוכלו לאפשר הפקת לקחים ותיקון למען הבטחת עתיד בטוח וטוב יותר.
שלמה ינאיצילום: רפי קוץגורלן של אומות תלוי במנהיגיהן. מנהיגות ראויה משמעה מחויבות עמוקה לנשיאה באחריות, להצלחות אך גם לכישלונות. מנהיגים אינם רק פוליטיקאים, הם מורי דרך ומצפן ערכי לעמם והם אלו שנותנים לנו את הכוח להאמין בעתיד טוב יותר. ללא אמונה זו, יאבד הציבור את האמון במנהיגות ובדרך. רק מנהיגים שהנשיאה באחריות היא צו מצפונם וקו מנחה בהתנהלותם ייתנו לנו את הביטחון והתקווה הדרושים כדי לבנות חברה טובה יותר. אנו זקוקים למנהיגים אמיצים וערכיים שטובת הציבור בראש מעייניהם וסדר העדיפות שלהם, ואשר נושאים באחריות מלאה על מעשיהם ומחדליהם.
שלמה ינאי הוא תעשיין ישראלי ומחבר הספר "השארתי את הלב בבית"
פורסם לראשונה: 00:00, 06.02.25
