אף אחד עוד לא יודע איך טראמפ יהפוך את החלום למציאות. אף אחד לא יודע איך ייראה כיבוש אמריקני של עזה וכיצד בדיוק ייראה הסיוע ההומניטרי האמריקני לעזתים שיהגרו לחיים טובים יותר במקום אחר - סיוע ראוי יותר מהמשאיות שנכנסו לעזה ונבזזו על-ידי חמאס ומיליציות אחרות. כן, אפשר בוודאות להסכים שאין כמעט אדם בישראל שחשב שככה ייראה היום שאחרי בעזה.
1 צפייה בגלריה
ג'באליה עזה הריסות
ג'באליה עזה הריסות
ג'באליה
(צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)
"היום שאחרי". אותו מונח ששמענו באולפנים וקראנו באין-ספור מאמרים מאז 7 באוקטובר כדבר שבהיעדרו אי-אפשר להתקדם במלחמה. פוליטיקאים משמאל דרשו תוכנית מדינית, בכירי הצבא יצאו בהצהרות עלומות כי "היעדר עיסוק ביום שאחרי בעזה יחזיר אותנו ל-6 באוקטובר".
בפועל, שאלת "היום שאחרי" לא הייתה רלוונטית כל עוד חמאס בשלטון. למעט מחשבה נגועת קונספציה, אין שום היגיון בדיונים על היום שאחרי כשחמאס עדיין שולט בעזה. כל דיון כזה הוא בגדר חשיפת התוכניות הישראליות לאויב.
בין השאר עלה למשל הרעיון לתת את השליטה בעזה לרשות הפלסטינית "המשופרת", כפי שקרא לה ממשל ביידן. אותה רשות פלסטינית שבנויה על יסודות רעיוניים שאינם שונים מאלה של חמאס, שאינה מסוגלת להתמודד עם ארגוני טרור אחרים ביהודה ושומרון. עד כדי כך היו נואשים מעצבי דעה ישראלים, עיתונאים ובכירים בצה"ל לחזור ולהתחפר בקונספציות העבר. דמיינו מציאות שבה בימים אלו, כשטראמפ נשיא ארצות-הברית, אבו-מאזן ואנשיו כבר היו ישובים בעזה.
ישראל הייתה יכולה לפספס הזדמנות פז היסטורית לשינוי המזרח התיכון. תיקון עוולות ההיסטוריה כמו אוסלו, ההתנתקות, טיפוח חמאס והדבר הגדול ביותר: הטעות שאנחנו עשינו לאורך השנים כשטיפחנו את הנרטיב הפלסטיני ואת הקשר השקרי לאדמה וצדקת המאבק שלהם
ישראל הייתה יכולה לפספס הזדמנות פז היסטורית לשינוי המזרח התיכון. תיקון עוולות ההיסטוריה כמו אוסלו, ההתנתקות, טיפוח חמאס והדבר הגדול ביותר: הטעות שאנחנו עשינו לאורך השנים כשטיפחנו את הנרטיב הפלסטיני ואת הקשר השקרי לאדמה וצדקת המאבק שלהם.
אנשי "היום שאחרי" רצו להשאיר את ישראל בעבר המדמם, בבוץ העזתי, להשאיר את עזה בקונסטלציה דומה ולשמר את הסכסוך ולכן הם אנשי האתמול. אנשי האתמול שגם זעקו כשיצאו הדיווחים על הוצאת רונן בר מצוות המשא ומתן, על אף שלא הביא לשום פריצת דרך במשא ומתן. אנשי האתמול חיכו בחיכוך ידיים לראות כיצד טראמפ משפיל את נתניהו וקיבלו מצג אחר לגמרי. אנשי האתמול הם שהלכו יד ביד עם מדיניות ממשל ביידן שמנע מישראל חימוש והמשיך את העברת הסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה.
טוב שאזרחי ישראל לא נפלו בפח התודעתי של אנשי האתמול. הם ידעו שההפחדות של גלנט בדבר היום שאחרי אינן מציאותיות. שהדרישה של בכירי צה"ל לעסוק בסוגיה מדינית אינה ראויה. באינטואיציה בריאה והיגיון נקי משגיונות העבר הם ידעו ששווה לחכות לשיגעון אחר - "השיגעון" של האיש שכבר הפך את החלומות המטורפים ביותר למציאות. כל זה קורה כשהמערכת הצבאית עוברת שינויים לטובה עם שר ביטחון חדש, רמטכ"ל חדש ודרג צבאי בכיר שהולך להתחלף.
נוה דרומינוה דרומיצילום: איליה מלניקוב
אם עד לפני כשבועיים, הניצחון המוחלט היה נראה ככזה שהולך ומתרחק, אחרי פסגת טראמפ-נתניהו נראה שהוא שוב מתקרב ואיתו גם דיון יצירתי וחדשני על היום שאחרי, רק שהפעם עושה רושם שהזמן נכון. אנשי האתמול ינסו להגחיך את הצעת טראמפ, לומר שהיא לא ישימה ולא תצא לפועל. אומנם אין לדעת מה יהיה, אבל אפשר לקבוע בוודאות שאנשי האתמול תמיד טעו. מזל שהם לא חלק מעיצוב היום שאחרי שכל כך רצו בו.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.02.25