ועדת חקירה? אולי אך לא ממלכתית. ובטח לא לפני שגילחו משם, כלומר נתניהו גילח, את ראש השב"כ רונן בר. לשם מה בדיוק היה צריך אותו בדיון שנכפה על הממשלה על ידי בג"ץ, דיון שתוצאותיו ממילא נקבעו מראש? שיבזבז את זמנם היקר של השרים? שיפריע לערימת השוטים להמשיך לא לעשות כלום במשרדי השום דבר שלהם?
גם ככה זו לא בדיוק החבורה שתנפיק תרופה לסרטן, אז למה לשלוח אותם לגוב האריות ולהכריח אותם להתמודד עם טיעונים שאין להם תשובה לגביהם. ובכלל, למה הוא, כלומר נתניהו, צריך להזכיר כל פעם מחדש ליועצת המשפטית הזו, גלי בהרב-מיארה, מי כאן הראש ומי כאן פקיד. כן פקיד ממשלתי. ראש השב”כ בדיוק כמו חיים החבר שלנו שמנהל את סניף הדואר במושב השכן כבר 26 שנים. פקידים. גם את חיים הוא לא הזמין לדיון.
אפילו גדעון סער, המשרת לכל עת, שמינה את בהרב-מיארה לתפקיד, הבין את זה, וגם אמר לה שהיא עצם בגרון, דובון לא-לא, אחת שבאה רק להפריע. והכי חשוב, לא חבל על הכוח של ראש ממשלה שגם ככה לא מרגיש טוב - ותכף נדבר על הגיהינום שלו – שמציקים לו עם הפקיד הזה בר?
ומשפחות החטופים? אסור שהן יבואו לבכות שם. זו ישיבה חשובה ורצינית. השרים, כל אחד יודע, לא ניחנו במספר אין-סופי של נוירונים במוח, אז מדוע שישרפו את מה שנשאר על המשפחות. וכל זה כשכולנו הרי יודעים לאלו מסקנות תגיע הוועדה. כבר שנה וחצי הבוטים בירושלים עובדים על כך. צבא ושב"כ. שב"כ וצבא. הרצי ובר. בר והרצי. אלו שלא העירו, שלא משכו בכנף הבגד, והמבין יבין לבד על שום מה ולמה. ומי שלא מבין שיעשה גוגל ויחפש את ברדוגו. הוא כבר יסביר לו.
אה, כן, ואמון הציבור? ועדה שתשיב את אמון הציבור בממסד הביטחוני, ובדרג המדיני, שתעשה סדר במידע האין-סופי ששופכים על ראשינו מאז 7 באוקטובר? אמרנו כבר, הכל ברור: צבא ושב"כ, שב"כ וצבא. ואם זה לא מספיק, יאללה, נדחוף פנימה גם את המוסד והופל'ה, שלוש ציפורים עפו מכאן במכה אחת. הרצי הלוי שכבר הלך, בר שעוד מעט נראה לו את היציאה ובהזדמנות חגיגית גם דדי ברנע. שלושה אנשים טובים? אין אנשים טובים חוץ מאלה שיושבים בירושלים. שם העידית.
הבוטים בירושלים עובדים כבר שנה וחצי. צבא ושב"כ. בר והרצי. אלו שלא משכו בכנף הבגד, והמבין יבין על שום מה ולמה. ומי שלא, שיחפש ברדוגו בגוגל
ואם הזכרנו שאסור להכביד על ראש הממשלה בזוטות, צריך לקחת בחשבון שהוא לא מרגיש כל כך טוב, אז עכשיו נרחיב ונדבר על גיהינום. לא זה שעשו לו אתמול במליאת הכנסת, כשלא נתנו לו לדבר, כשלא הקשיבו לו למרות שניסה להסביר לכולנו, איך קורית ההיסטוריה מול עינינו המשתאות. איך התקבל שם, כמה חום ואהבה הורעפו עליו. וגם כמה זה היה מעייף. כל כך מעייף עד שנאלץ לקחת עוד איזה יומיים שלושה באיזה מלונצ'יק לנוח. לשים רגע את הראש על הכרית. וזו ממש לא אשמתו שבאותן שעות בדיוק שוחררו שלושה מוזלמנים מהגיהינום, שמדינה שלמה – להוציא את צדיקי בני-ברק ומאה שערים, את הסטרוקים והסמוטריצ'ים - נחרדה ונחנקה בדמעות נוכח המאמץ ההרואי שהם עשו כדי להישאר על הרגליים.
אריאלה רינגל הופמןללא קרדיטמה לגיהינום שלהם, במנהרות חמאס, תלויים עם הרגליים למעלה, מוכים ומורעבים, מעונים פזית ונפשית למה שעובר עליו? "שמונה שנים גוררים אותי בגיהינום הזה", הוא אמר אתמול בפתח משפטו, והוסיף ש"בכירי השלטון בוושינגטון אמרו איך ייתכן הדבר הזה?" וכל מי שנשבר ליבו נוכח החטופים, חבולים נפשית ופיזית, שידע שלגיהינום פנים רבות. רק שיכול להיות שאת פני הגיהינום שחווים החטופים שעדיין מוחזקים בידי הניאו-נאצים האיסלאמיסטים - לא נראה בקרוב. חמאס כבר הודיע שהוא משהה את הפעימה הקרובה. אם ישראל של הסמוטריצ'ים, בהסכמת נתניהו, ממשיכה בדרך לניצחון המוחלט - הם לא יהיו בדרך לכאן.
