"מתווה הפעימות" לשחרור החטופים, על סך מגרעותיו הרבות, הושג ערב כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן, לאחר חודשים ארוכים של סטגנציה מקפיאת דם שהרגה בחטופינו. תוצר של היעדר יכולת של ממשל ביידן והמתווכות להביא את הצדדים לכדי הסכמות. אך כפי שהרטוריקה הייחודית של האקס פקטור מן הבית הלבן הביאה לפריצת דרך, כך גם יש בידה כדי להרוס: אופיו התזזיתי והכוחני של הנשיא האמריקני כבר מטלטל את אמות הסיפים של התהליך, ומערער את המציאות ההסכמית שהושגה בעמל רב: כך ביחס לאמירותיו על היוזמה (שפרטיה אינם בנמצא וגם ישימותה עומדת בסימן שאלה) לפינוי הפלסטינים מרצועת עזה, וכך גם בחוסר יכולתו להכיל מורכבות בתהליך, עם קריאה לפיצוץ ההסכם בשבת הקרובה, היה ולא ישוחררו כלל החטופים.
1 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב טראמפ חותם על צווים ב החדר הסגלגל הבית הלבן
נשיא ארה"ב טראמפ חותם על צווים ב החדר הסגלגל הבית הלבן
נשיא ארה"ב טראמפ
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
כמוצאי שלל רב, רה"מ נתניהו ושריו, ובראשם החתרן הבלתי נלאה לסיכול השבת החטופים, שר האוצר סמוטריץ’, מאמצים את אמירותיו של טראמפ, מטלטלים את המסגרת ההסכמית ופוגעים ביודעין ביכולת להשיב החטופים על דרך עסקה, דרך שברור לכל שאין בלתה. וכמשיכת מכחול גס, מן המגרש האמריקני והישראלי – אל זה של ארגון המרצחים חמאס, שכבר מאותת באמצעות דוברו על אפשרות להקפאת פעימה בשבת הקרובה.
העובדה, כי הצדדים דוחקים את עצמם בכוונת מכוון למשחק של קצוות שיכול לשבור הכול, איננה מפתיעה: טראומת 7 באוקטובר, מבוכת שרידותו של חמאס, חוסר האמון העמוק בין הצדדים, מו"מ תחת אש, חשש ליציבותה של הממשלה, ניכור הממשלה כלפי אזרחיה והיעדר מנגנון הסיום למלחמה – כל אלה מהווים אבן רחיים על צווארו של המתווה השברירי להצלת חטופינו.
ניסיון העבר מלמד, כי עם גיבוש הסכמות למול ארגוני טרור, יש לפעול כדי לשמר את המציאות ההסכמית ככל הניתן, וכי בהינתן חיכוך למול שחקן כה לא רציונלי – נכון לחתור לגיבוש הבנות נקודתיות באמצעות ערוצי התיווך
ניסיון העבר מלמד, כי עם גיבוש הסכמות למול ארגוני טרור, יש לפעול כדי לשמר את המציאות ההסכמית ככל הניתן, וכי בהינתן חיכוך למול שחקן כה לא רציונלי – נכון לחתור לגיבוש הבנות נקודתיות באמצעות ערוצי התיווך, ולכל היותר, לקדם צעדים מוגבלים מתחת לרף פיצוץ ההסכם. בכל דרך, מבחן ההיסטוריה המדממת מלמד אותנו, כי כל שבירה של המתווה תחייב דרך ארוכה שתעלה בחייהם של חטופים רבים.
לחמאס אינטרס בקידום העסקה בכללותה שתבטיח את שרידותו, ומבין שזו כרוכה בהמשך החזקת חטופים לעת הזו – כגשר מבחינתו להבטחת היום שאחרי, מקום שבו ממשלת ישראל לא השכילה לפעול ולעצב לאורך חודשיה הארוכים של המלחמה, מטעמים פוליטיים.
צו השעה מחייב עתה אמירה ישראלית ברורה וחלוטה, ממנה נמנע רה"מ נתניהו בכל מאודו, לסיום המלחמה והשבת כלל החטופים.
הלשון הכפולה של רה"מ נתניהו ושריו, משחקי המילים והקריצה הברורה לשותפים המשיחיים בקואליציה, בגיבוי מדעת (ואפשר גם שלא) של הנשיא טראמפ – כל אלה מהווים מתכון מובטח לאסון
הלשון הכפולה של רה"מ נתניהו ושריו, משחקי המילים והקריצה הברורה לשותפים המשיחיים בקואליציה, בגיבוי מדעת (ואפשר גם שלא) של הנשיא טראמפ – כל אלה מהווים מתכון מובטח לאסון שבסופו התפרקות מוחלטת מן החוזה הכתוב בין המדינה לבין מחויבותה המוחלטת להשבתם של אזרחיה וחייליה החטופים, הגוועים בשבי האופל. זו העת ואין בלתה: יש להימנע בכל דרך מלערער את המתווה להשבת החטופים ולאפשר מימושו המלא – עד ישובו נשים, גברים וטף לגבולם – ויפה שעה אחת קודם.