עד הרגע האחרון, כמו בכל 15 החודשים האחרונים מאז 7 באוקטובר, יותר מ-64 אלף תושבי הצפון שנעקרו מבתיהם, בעיקר בעלי משפחות והורים לילדים, נותרים בתחושות קשות – כשאין מי שיכול להבטיח להם את עתידם. בעקבות הודעת צה"ל שאין מניעה ביטחונית לשוב ל-42 יישובי גבול לבנון, המדינה, שהנחתה אותם לעזוב בהוראת ממשלה בפרוץ המלחמה, מנסה להשיבם לאזור תחת "אקדח לרקה", הפסד כלכלי משמעותי ועל אף שירותי חינוך ותשתיות שאינם ערוכים. במקביל, הודעת צה"ל רחוקה מלאשש את תקוות התושבים כי חייהם לא יהיו בסכנה עוד.
שיקום מבני חינוך בקריית שמונה
(צילום: אביהו שפירא)
חודשיים אחרי שמונה לשר האחראי על מינהלת תקומה ומינהלת שיקום הצפון, מנסה זאב אלקין "לסתום את החורים" בספינה הטובעת ולעמוד בהצהרותיו כי הוא פועל "להצעיד את הצפון קדימה" – אך נראה כי הוא לבד במערכה. אפילו הפקידים במשרדי הממשלה מפנים עורף, ורבים מהם כבר לא מגלים חמלה לשבר הצפוני שדורש כעת איחוי, וחלקם גם רואים במפונים מפונקים ו"אוכלי חינם". ynet ו"ידיעות אחרונות" עושים סדר באתגרים הצפויים לתושבי הצפון, שנכון לרגע זה – עדיין לא זוכים לטיפול מספק:
חינוך מקרטע
אומנם, ברוב הרשויות המפונות אומרים שיש מוכנות גבוהה לקליטת התלמידים בחזרה במערכות החינוך, ושיימצאו הפתרונות הטכניים עד לסוף החודש כדי לגשר על ההרס מפגיעות חיזבאללה. 200 מיליון שקלים כבר הוקצו לשיפוץ מוסדות החינוך. אך הדרך עוד ארוכה - בבתי ספר רבים תלמידים ישובו לבתי ספר ללא מיגון ומבנים פגועים שטרם שוקמו לגמרי.
גם המענים החינוכיים-רגשיים לא הושלמו. הזעזוע שצפויים לעבור הילדים השבים הוא בלתי נמנע, והוא נובע בין היתר ממעבר באמצע השנה: גורם בכיר במערכת החינוך אמר כי "אלפי ילדים שעברו טראומה במשך מעל לשנה וחצי אמורים לחזור כשהמערך הנפשי-רגשי, שגם ערב המלחמה היה בחוסר, לא חוזק – הם לא יפגשו עו"סים, פסיכולוגים, מטפלים רגשיים וכדומה. זאת, אחרי שעברו שוב ושוב טלטלות ונדרשים כעת להיפרד פעם נוספת מחברים ללימודים". גם בהקשר הלימודי, תלמידים שפונו לבתי ספר במרכז הארץ והחלו ללמוד במגמות לימוד חדשניות ומתקדמות, יגלו עם שובם לפריפריה הצפונית שבית הספר שלהם לא יוכל לתת לכך מענה.
כ-40% ממפוני הצפון הם תושבי קריית שמונה. בניגוד ליתר המועצות המפונות, שלרוב תושביהן פונו במרוכז ונשארו בצפון, תושבי העיר פרוסים במאות יישובים והוקמו לכמחציתם ארבעה בתי ספר ארעיים: באילת, תל אביב וטבריה. אלא שבמשרד החינוך החליטו לסגור, באמצע השנה, את בתי הספר הארעיים – משום שהמשרד אינו מוכן להפעיל שתי מערכות חינוך מקבילות (גם זו שחוזרת לפעול בקריית שמונה וגם שבבתי הספר הארעיים). בכך, נכפה על כמחצית מילדי העיר לשוב צפונה – או להישאר ללא מסגרת עד לסוף השנה.
עד לרגעים אלו לא נמסרה כל החלטה רשמית בנושא. "לא יכול להיות שהורים לא יודעים מה יהיה עם הילדים שלהם בעוד פחות משלושה שבועות", אומר בכעס ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן. הוא מזכיר ששרי הממשלה התחייבו לאפשר לתלמידים המפונים להשלים את שנת הלימודים בבתי הספר שבהם הם לומדים כעת, אך ההבטחות נמחקו.
בשלומי, ראש המועצה גבי נעמן אומר מנגד כי ביישוב שלו, שערב המלחמה מנה כ-7,000 איש, "כל מערכות החינוך ייפתחו עד 9 במרץ. אנחנו חוזרים לשגרה מלאה". במועצה האזורית גליל עליון יתקשו לפתוח את מערכות החינוך כסדרן בשל מחסור בצוותים חינוכיים, בעיקר במערכת החינוך מלידה ועד גיל שש.
ביטחון חלקי
מערך המוצבים החדש שבונים בימים אלו בצה"ל יעניק ביטחון מפני חדירה, והוא חלק משמעותי להשבת אמון התושבים בצבא. אך בשורה התחתונה דרישת חלק מהתושבים למרחב חיץ – רצועת ביטחון של מאות מטרים מהגבול שבה החיזבאללה לא ישוב לבנות ולפעול – לא נענתה. כבר מהרגע הראשון השלימו בצבא עם העובדה שלאורך זמן ובמימון איראני ישובו פעילי חיזבאללה לבנות את בתיהם על הגבול, ובצה"ל מבטיחים לוודא שאלו לא יוכלו לשמש בעתיד לפלישה לגליל.
"כולנו רצינו בשבועות הראשונים למלחמה שיקרה משהו אחר מעבר לגבול" אומר גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון: "בסופו של דבר, הושגה כאן רמת ביטחון גבוהה יחסית כרגע, אבל ההבנה היא שהכול יכול לקרות. תחושת ביטחון היא סובייקטיבית ותושבים רבים מהססים לשוב בשל כך".
השיקום שעדיין בדרך
במשך מעל לשנה שהו כוחות הצבא ברוב מבני הציבור ביישובים המפונים. מבנים רבים נפגעו מירי חיזבאללה, משימוש הצבא או בשל הנטישה הפתאומית של אזור הצפון. ברשויות מרכזים כרגע את המאמצים בשיקום מבני החינוך, ורק לאחריהם ישלימו את ריבוד הכבישים שנהרסו מכלי השריון שנסעו בהם. תשתיות הביוב שעמדו ללא שימוש נפגעו, ובקריית שמונה למשל עוד לא הושלמה אפילו סקירת הנזקים והכנת תוכניות עבודה לשיקומם.
"הצבא קבע שאפשר לחזור מבחינה ביטחונית וכל הממשלה מתיישרת לפיו, מבלי להתייחס לשאר ההיבטים", מוסיף שטרן. "אין למדינה עדיין כל תוכנית למענה לכלכלה המקומית שנמחקה בעיר". העזובה ניכרת היטב בכל היישובים שננטשו מתושביהם, ונעשים כעת מאמצים גדולים כדי שעם שובם, לכל הפחות, לא יקבלו את פניהם מראות של הרס.
לאחר למעלה משנה שקיבלו מהמדינה סיוע כספי – עם שובם יצטרכו המפונים להתפרנס בכוחות עצמם. הם יידרשו כעת לשוב ולבנות מחדש את חייהם, אחרי שטעמו את יתרונות החיים במרכז הארץ – שם מצאו בריאות מפותחת, תרבות ענפה ונגישות גבוהה לכל מקום – הם יצטרכו לשוב ולהתרגל לשגרה שאיבדו ולקהילה שהתפרקה וצריכה להיבנות מחדש.
במשרד החינוך סירבו להגיב לטענות ומסרו כי: "היות שקריית שמונה עתרה לבג"ץ בנושאים אלה, תשובתנו תתקבל בבית המשפט ולא בתקשורת". הדיון בעתירה בבג"ץ נקבע רק ל-26 במרץ, יומיים בלבד לפני מועד שובם של התושבים צפונה.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.02.25
