ישראל ניצבת בצומת שבו עליה לבחור אחת מבין שלוש אפשרויות. האפשרות הראשונה היא עסקת חטופים מלאה כאן ועכשיו, כאשר המשמעות היא להסכים הן לסיום המלחמה והן ליציאת כוחות צה"ל מכל הרצועה. האפשרות השנייה היא לחדש את המלחמה. טרם קבלת החלטה זו מן הראוי שמקבלי ההחלטות, הפוליטיקאים ואנשי הצבא ייתנו לעצמם שבע תשובות:
ראשית, מה ניתן להשיג עכשיו שלא השגנו ב-15 חודשי לחימה. מהו "הנשק הסודי" שלא היה זמין קודם?
שנית, כמה זמן יידרש להשיג את מטרת המלחמה המחודשת?
שלישית, כיצד ישפיע חידוש המלחמה על גורל החטופים?
רביעית, האם המחירים הצפויים מצדיקים את הפעולה? מדובר לא רק בנפגעים אלא גם בהגדלת העומס על מערך המילואים שכורע תחת הנטל כבר עכשיו.
חמישית, כיצד תשפיע הסטת כוחות משמעותית לעזה על גזרות אחרות, ובעיקר על יהודה ושומרון, אך לא רק. גם תימן תחדש כנראה את ירי הטילים.
שישית, כיצד ישפיע המהלך על היחסים עם מדינות ערב, המנסות לשיטתן למצוא פתרון ארוך טווח לעזה?
שביעית, כיצד ישפיע המהלך על כלכלת ישראל? לדוגמה, חברות תעופה זרות חידשו את הטיסות לישראל, חידוש המלחמה עלול להחזיר את הגלגל אחורה.
כשעוסקים בנושא כה חשוב חובה לעשות הבחנה חדה בין תשובות אובייקטיביות לשאלות אלה, לבין ההחלטה הסובייקטיבית בדבר הכדאיות של המהלך. בנוסף, תהליך קבלת ההחלטות מחייב דיאלוג פתוח בין הדרג המדיני לראשי הצבא. אסור להסכים להליך היררכי שלפיו הדרג הפוליטי קובע את "המה" (מטרות המלחמה) ואילו הדרג הצבאי צריך להחליט "איך" להשיג את המטרות. רבים מהכישלונות הגדולים בהיסטוריה נבעו מחוסר הלימה בין הגדרת המטרות לבין שני דברים אחרים: האמצעים המאפשרים את השגתן והמחירים הצפויים גם אם המטרות בסופו של דבר יושגו.
אם תושלם עסקת חטופים ייפתחו אחריה אפשרויות רבות להכריע את שלטון חמאס בעזה, ולאו דווקא באמצעים צבאיים בלבד
האפשרות השלישית היא להסכים ולהאריך את שלב א' בעוד חודשיים. המשמעות היא שחרור של כעשרה חטופים תמורת שחרור אסירים, המשך קיום הפסקת אש וחידוש האספקה לעזה.
היתרון של אפשרות זו הוא הימנעות מהצורך לקבל עכשיו החלטה אמיתית. אפשרות זו מאוד מתאימה לגישתו של נתניהו שהוא "דחיין בלתי נלאה" וגם מאפשרת לו לקיים את הקואליציה עד אחרי אישור התקציב. המחיר ברור, אותם 14 חטופים חיים שלא ייכללו בשלב זה עלולים למות בייסורים כתוצאה מאותה דחייה.
גיורא איילנדלו הייתי הגורם המחליט הייתי בוחר באפשרות הראשונה. אם תושלם עסקת חטופים ייפתחו אחריה אפשרויות רבות להכריע את שלטון חמאס בעזה, ולאו דווקא באמצעים צבאיים בלבד. חמאס יתקשה לשלוט בעזה ללא שיקום וללא קבלת כספים מבחוץ. בשני נושאים אלה תהא לישראל השפעה מכרעת. יותר מכך, ישראל יכולה להיענות לתוכנית המצרית, ובשני תנאים: האחד, פירוז מלא של הרצועה והשני, העברת כל האחריות למצרים ולמדינות ערב תוך ניתוק מוחלט מישראל, לרבות של אספקת חשמל ומים, והרס סופי של המעברים בין עזה לישראל. אך לפני הכול יש להחזיר את כל החטופים.
