ככל שהלכו ועברו הימים ומועד סיום תפקידו של הרמטכ"ל הרצי הלוי התקרב, כך ניסו יותר ויותר אנשים להבין מה יהיו המינויים הראשונים של הרמטכ"ל החדש אייל זמיר. בין השאר, נשאלו מקורביו של זמיר מה יהיה עם דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי. לא סתם שמו של הגרי עלה כמי שהרמטכ"ל החדש צריך לקבל בעניינו החלטות – והאמת הפשוטה היא שעצם העיסוק הציבורי בו מחזק את הטענות שלפיהן עדיף שהגרי לא יהיה חלק מפורום מטכ"ל.
הסערה שקמה סביב פיטוריו של דובר צה"ל, ובעיקר קריאות השבר מצד מבקרי הפיטורים הסוגדים להגרי, היא ביטוי להערצת גנרלים עיוורת שגם היא אחד מסימני הקונספציה, ונעוצה עמוק בשיח של 6 באוקטובר. בפועל, הגרי הוא איש צבא שיש לגביו מחלוקת בזמן מלחמה באולפנים - וזה אומר שיכול להיות שיש עליו גם ויכוח בקרב חיילים. צבא שמתמודד עם משבר אמון מול הציבור הישראלי לא יכול להרשות לעצמו לקדם גנרל שיש לגביו מחלוקת ציבורית.
ננסה לבחון את הדברים באופן יבש. השמאל רואה בהגרי כנציג שלו בעקבות הביקורת שהעביר על הדרג המדיני, והימין מסכים עם השמאל בנקודה הזו – גם הוא רואה בהגרי נציג מובהק של מחנה השמאל. בנוסף, עבור הימין הגרי הוא גם תזכורת לאירועים פחות מוצלחים. למשל, באירוע מאוגוסט 2023 שבו יחיאל אינדור נפל קורבן ללינץ' פלסטיני, אך רבים קיבלו את הרושם שדובר צה"ל הדהד את הדיווחים הפלסטיניים כשהציג אותו כפורע במקום כקורבן. הגרי הוא גם תזכורת לחוסר העמידה האיתנה של צה"ל מול הקריאות לסרבנות – זו אומנם הייתה רוח המפקד בצבא, אך דובר צה"ל לא עשה דיו כדי לשכנע את הישראלים שעמדתו שונה מזו של הרמטכ"ל דאז, הלוי.
האמת הפשוטה
וגם אם שמים בצד את היחס להגרי מימין ומשמאל, נשארת האמת הפשוטה: הוא, לצערו, מזוהה עם הצבא של 7 באוקטובר. צבא של קונספציה, שרוב הציבור, שאינו נגוע בפוזיציה, פשוט לא מעוניין בו. צבא שצמצם את חיל היבשה והשקיע את מרב משאביו ומאמציו בחיל האוויר ובטכנולוגיה, שהאדיר את היחידות המיוחדות. הציבור הזה פשוט רוצה צבא חדש.
נוה דרומי צילום: איליה מלניקובוהציבור הזה הוא אחד האתגרים שהרמטכ"ל זמיר נדרש להתמודד איתם. יותר נכון - התקווה הציבורית. כי בבניית האמון המחודש בין הצבא לציבור, הישראלים שהרגישו שהדרג הבכיר היה מנותק מהם רוצים לראות יותר מפקדים שמגיעים "מהעם". ולכן, מבלי להוריד מחשיבותן של היחידות המיוחדות ומבלי להשחיר את הכומתות האדומות על בסיס "חונטת האדומים" שהייתה, אפשר לומר שמינוי של שריונר לתפקיד דובר צה"ל יהיה החלטה שמכוונת לבניית האמון ועיצוב הצבא מחדש. רק שלא יחשבו בצה"ל שדי בזה.
בעוד שתקופתו של הגרי כדובר צה"ל הייתה היסטורית, במובן המקצועי היא הייתה שגרתית. היו לו הצלחות, והיו לו גם אמירות פחות טובות. על פניו, כך סיכמו את הכהונות שלהם כמעט כל דוברי צה"ל. וגם בשל כך הסערה בעניינו של הגרי כל-כך מיותרת, ורק ממחישה עד כמה ההחלטה שהתקבלה היא לא רק ההגיונית ביותר - אלא גם זו שנכונה לשני הצדדים.
