בשנה החולפת סיפק צה"ל הגנה משפטית ממיטב עורכי הדין שנקראו לדגל, במילואים, לעשרות קצינים שתוחקרו על חלקם במחדלי 7 באוקטובר. מצד שני, בצבא לא חשבו שנכון להדיח את אותם קצינים, או לפחות את חלקם – והרמטכ"ל הקודם הלוי גלגל זאת לפתחו של מחליפו אייל זמיר. כעת, כאשר נחשף עומק הרשלנות, וגם בפרקליטות הצבאית קיבלו עותקים מהתחקירים המלאים – נבחן אם נכון לפתוח בחקירה פלילית.
הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, מובילה בימים אלו בדיקה משפטית של ממצאי עשרות התחקירים שהסתיימו, בעיקר אלו המבצעיים שסקרו את 41 אירועי הקרבות שתוחקרו ברמה המטכ"לית ע"י הצוותים. בצה"ל אמרו כי הפצ"רית אינה נוטה בשלב זה לפתוח בחקירה פלילית על-ידי מצ"ח, מה גם שהתחקירים ייבחנו מחדש על-ידי צוות חיצוני מורחב בראשות אלוף במיל' סמי תורג'מן - בניגוד לאיסור הדרג המדיני לפני שנה על צה"ל לתחקורים חיצוניים.
אלא שגם חלק מהממצאים שפורסמו עד כה על-ידי צה"ל זעקו לשמיים מבחינת חומרת ההתנהלות הצה"לית, בעיקר באוגדת עזה ובדגש על החטיבה הצפונית, שבה אירעו קרבות קשים, כמו בבסיס נחל עוז, בבסיס ארז, במסיבת הנובה, במושב נתיב העשרה ובקיבוצים כפר עזה ובארי.
מהו "אירוע מלחמתי"
בניגוד לתפיסה הרווחת או לטיעוני הנגד שיושמעו כדי לתרץ ליקויים אלו, לא מדובר בנגזרות של קונספציית "חמאס מורתע" או בשל היעדר התרעה מודיעינית, אלא בתרבות קלוקלת שתורגמה להתעלמות מנהלים מבצעיים קיימים, שמחירם היה כבד מנשוא.
הדילמה בפרקליטות הצבאית היא בחלוקה בין הליקויים שנמצאו. נשאלת השאלה אם להגדיר את השעות הראשונות מתחילת פלישת חמאס בשעה 6:29 של 7 באוקטובר "כאירוע מלחמתי", בדיוק כמו שהתמרון בעיר עזה, חודש לאחר מכן, הוא "אירוע מלחמתי" - ולכן טעויות, תקלות ושגיאות של מפקדים ב"אירוע מלחמתי" כמעט אף פעם לא נבחנות במשקפיים משפטיים-פליליים. שגיאות אלו לכל היותר נבחנות באופן פיקודי-משמעתי, מאחר שמדובר באירוע עצים ועמוס עבור כל מפקד, וסביר שיטעה במהלכו, גם אם מחיר הטעות יהיה חיי אדם.
הנטייה בפרקליטות הצבאית, בשלב זה ולפני שכל הממצאים נבחנו, היא לא לפתוח בחקירות פליליות על התנהלות המפקדים ב-7 באוקטובר עצמו, גם אם יתגלו טעויות קשות ואף ערכיות בהחלטות שלהם, ובכך להחשיב את אותו יום כחלק "מהאירוע המלחמתי" – ולא לקטלגו כאירוע ביטחון שוטף (בט"ש), שהוא חלק מהשגרה.
התרשלות בהכנת הכוחות
בין הליקויים שנמצאו ביום 7 באוקטובר עצמו, היו מפקדים ולוחמים שחששו להילחם ועזבו זירות לחימה – כמו בקיבוץ כפר עזה או בבסיס נחל עוז, אך בשל ריבוי מוקדי הלחימה נקלעו לזירות אחרות בעוטף ונלחמו בהן.
דוגמה לכך היא מפקד חטיבה שנשאר לאורך היום בחמ"ל בסיס החטיבה במקום לפקד על כוחותיו מהשטח, במה שהוגדר כטעות ועוד תקלות הרות גורל שהוגדרו כך בתחקירים. גם אלו – כמו בימים שפתחו בהפתעה את מלחמת יום הכיפורים ואת מלחמת לבנון השנייה – לא צפויים להוביל לחקירה פלילית.
עם זאת, קבוצה אחרת של ליקויים שעלו מהתחקירים תופרד במהלך הבחינה בפרקליטות הצבאית, והיא נוגעת לדרך שבה הכינו בצה"ל, בדגש על פיקוד הדרום, את הכוחות בימים, בשבועות ובחודשים שקדמו למלחמה – שם תיתכן חקירה פלילית. כך למשל, נמצאו ליקויים חמורים שעלולים להעיד על התרשלות שמצדיקה לכל הפחות חקירה פלילית, בניהול ובפיקוח המבצעי על בסיס נחל עוז – מהמרכזיים והקריטיים שחמאס כבש ראשון בבוקר התופת.
בין הליקויים מוזכרים פרצות בגדר שכוסו ב"פלסטר אסכורית"; תדריכי מוצב שכלל לא קוימו ללוחמים; עמדות שמירה מאוימות שלא אוישו; הקלות בהוראות האבטחה המבצעית למחנה הצמוד לגבול עזה, בניגוד לדרישות האוגדה המרחבית; לוחמים שלא הכירו ולא תודרכו מעולם על נהלים מבצעיים בסיסיים כמו "גשם סגול" (הכנה למתקפה שמתחילה במט"ח פצמ"רים על המוצב); מיקום כוח עתודה גדודי בסמוך לגבול, בניגוד לכל תורת לחימה בהגנה; אי-קיום תרגילי התקפת בסיס ועוד ועוד.
"עצימת עיניים בצה"ל"
לפי מקורות שונים בצה"ל, בימים שקדמו ל-7 באוקטובר ואף בשבועות שלפני המתקפה, היו ליקויים קשים אף יותר בתפקוד גורמים מסוימים באוגדת עזה, שהעידו על זלזול והתעלמות מפקודות מבצעיות. "הצטברה מסה קריטית של ליקויים חמורים בתקופה שקדמה למלחמה, ליקויים שתרמו באופן משמעותי לכישלון בתפקוד הכוחות באותו היום", הסביר גורם משפטי-צבאי שנחשף, כמו הציבור, לחלק מהמחדלים בתחקירים.
"ברור שאם זה היה אירוע חדירה של ארבעה מחבלים למוצב כיסופים לפני שנתיים, שמסתיים בהרג של שני לוחמים למשל ובריחת המחבלים חזרה לעזה, ואז התחקיר היה מגלה רבע מהליקויים הללו בניהול המוצב והשגרה בו, לא רק שמפקדים היו מודחים מיד, אלא גם הייתה נפתחת חקירת מצ"ח", הוסיף הגורם.
"פה הוחלט בצה"ל על עצימת עיניים במשך כמעט שנה וחצי, למרות שחלק מהליקויים החמורים הללו היו ידועים למפקדים הבכירים גם בתחילת המלחמה", ציין. "לא רק שלא נפתחה אף חקירה פלילית, גם לא ננקט אף צעד פיקודי כהדחה. מעט המפקדים שמימשו את אחריותם והתפטרו עשו זאת באיחור גדול אחרי חודשים רבים, אחרים עזבו בגלל סיבות אישיות בכלל כמו רומן אסור שניהל בבסיס קצין מודיעין בכיר בפיקוד הדרום, ואף אחד לא משלם מחיר על המחדלים הרבים של אותו היום".
הוא ציין כי "במחדל הכי גדול של צה"ל בעשורים האחרונים, כאשר התחקירים חושפים כעת את גודל הקלון – גם בפרקליטות הצבאית ממלאים את הפה מים. קצין בכיר כמו מח"ט צפונית באוגדת עזה שבגזרתו ובאחריותו היו עשרות אם לא מאות ליקויים שהתפוצצו ב-7 באוקטובר, עדיין בתפקידו כאילו דבר לא קרה, ורק לאחרונה הואיל להודיע שיסיים את תפקידו".
הרמטכ״ל לשעבר הרצי הלוי בשיח עם מפקדים בהצגת תחקירי 7 באוקטובר
(צילום: דובר צה"ל )
עורכי הדין והבדלי הגרסאות
יתרה מזאת, בצה"ל סיפקו הגנה משפטית למח"ט צפונית, אל"ם חיים כהן, וכך גם לכל המפקדים, עד לרמת אלוף, שתוחקרו מתחילת המלחמה. מדובר בסוללת עורכי דין צבאיים מהבכירים והיקרים בישראל, שסופקו לקצינים בצה"ל כדי לייעץ מה להגיד בתחקירים, מחשש שבהמשך יתוחקרו על-ידי ועדת חקירה ממלכתית או בחקירה פלילית, ולא יסבכו את עצמם.
הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי הוא מהבודדים שסירבו לאפשרות זו. "היה ניתן להבדיל בין גרסה שמסר קצין שתוחקר לצוות התחקור אם קיבל ייעוץ משפטי שכזה, לבין קצין שבחר לומר את האמת שלו והחליט שלא להתייעץ עם עורך דין", אמרו לאחרונה בצה"ל.
נציין כי חקירה פלילית לא בהכרח תביא לכתבי אישום בסיומה או לעונשים חמורים ככליאה, אך מדובר בזרקור משמעותי בבירור האמת עבור המשפחות השכולות ועשיית צדק.
תגובת דובר צה״ל: "צה"ל מחויב ללמידה מעמיקה ולהפקת לקחים מלאה בעקבות תחקירי 7 באוקטובר. הדברים נבחנים בראייה רחבה וכוללת על-ידי הצוות שמינה הרמטכ"ל, ובהתאם יתקבלו החלטות על צעדים פיקודיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.03.25
