במסיבות היגון שנערכו בברים של וושינגטון לאחר ניצחונו של טראמפ, בין דמעה מלוחה לטיפה מרה, ניסו המתגודדים לנחם עצמם במחשבת שווא, שאולי הפעם ישתוקק הנשיא להיות ממלכתי, מכבד, כזה שרוצה לבנות מורשת ולא בדיחה רעה. הם דיברו מבועתים על קץ הדמוקרטיה אם הוא לא ישכיל לייצג את אמריקה כולה.
לטראמפ אין מטען אינטלקטואלי המאפשר לו להבין תהליכים היסטוריים. הוא פועל באינסטינקט. מאז שנכנס לתפקידו, הוא פיטר בהמוניהם את עובדי השירות הציבורי, כי בעולמו הפרנואידי, הם היו נאמנים לחוקה אבל לא לו. הוא ריסק את מערכות המשפט, החינוך והבריאות. הוא קבע שיש רק שני מינים: גבר ואישה.
בשבת, דפק הפשיזם הטראמפיסטי על דלת ביתו של מוחמד חליל, סטודנט ממוצא פלסטיני-אלג'ירי שסיים תואר שני באוניברסיטת קולומביה, מחזיק בגרין קארד ונשוי לאזרחית אמריקנית בחודש השמיני להריונה. מרצים שלו מעידים כי בהפגנות למען פלסטין הוא היה בעצם המתווך בין המתפרעים להנהלה כדי ליצור דיאלוג. כל מה שעשה היה במסגרת חופש הביטוי המקודש. זה לא הפריע לשוטרי ההגירה לקחת אותו מביתו, להעלים אותו למשך כמעט 40 שעות, עד שהתגלה, אחרי לחץ של ארגוני זכויות אדם, כי הוא מוחזק בכלא ידוע לשמצה בלואיזיאנה. זהו נוהל קבוע במשטרים אפלים: להעלים אנשים. מה שעובד אצל פוטין, טוב גם לטראמפ המעריץ אותו ורוצה להיות דיקטטור כמותו.
בשבת דפקו על דלת ביתו של חליל, מחר ידפקו על דלת של פוליטיקאי או עיתונאי שלא בא להם טוב. הפשיזם באמריקה כבר נובט, גם אם עדיין לא קוראים לו כך.
חליל הואשם כי הוא תומך חמאס, ארגון טרור, אלא שרק ימים לפני כן שליחו של טראמפ ניהל משא ומתן עם נציג חמאס כדי להגיע להסכם בעזה. לטראמפ יש פתיל קצר, חלומות על ניהול מתוך כאוס, וזה נוגע לא רק לענייני פנים אלא גם למדיניות חוץ. בימין הישראלי מחאו לו כפיים אחרי שנבחר והתרברבו כי הוא בכיס שלהם. הוא לא. עתה הוא מנהל את המשבר בעזה מעל הראש של נתניהו ופונה ישירות לציבור הישראלי. זאת הסיבה ששליחיו הרבו בימים האחרונים להתראיין לתקשורת הישראלית: טראמפ עייף מנתניהו ומגרירת הרגליים שלו. הוא אירח בבית הלבן חטופים שחזרו הביתה כדי להקשיב להם. עתה ההגה בידיו. וכמו שאמר במילותיו כדי "לסיים את המלחמה המזוינת הזאת". הוא הבין אומנם כי לא כל כך מהר יבנה ריביירה בעזה, הוא חובר לסעודיה ומצרים כדי שיסייעו בניהול הרצועה, הוא לא מתנה זאת בהגליית חמאס, גם תוכניות הטרנספר כבר לא בראש מעייניו. הוא ניפץ לימין הקיצוני את החלומות הגרנדיוזיים. הוא דוהר ומזיז את נתניהו לשוליים.
אחד המאפיינים של משטר פשיסטי הוא התנתקות ממדינות שהיו בנות ברית שלך. טראמפ לא מתנתק מישראל, אבל אין לו כוונה לקחת בחשבון את צרכיה. הוא נמצא כבר במקום אחר. לא סתם אמר השליח שלו לדיאלוג עם חמאס: "ארצות הברית איננה סוכנת של ישראל". משהו רע מאוד עובר על אמריקה, וכתוצאה מכך גם עלינו. אם הדיאלוג הישיר של טראמפ עם הציבור הישראלי לא יביא לתוצאות, כלומר לחץ פנימי על ממשלת נתניהו להגיע להפסקת אש, טראמפ יסובב את הגב וילך למשימה הבאה שבה יוכל לרומם את האגו שלו ולקצור הצלחה.
