גם לאחר שהוצגו בפניהם תחקירי צה"ל על אודות המחדל הצבאי של הקרבות ביישוביהם, נותרו תושבי הנגב המערבי עם שאלה אחת גדולה פתוחה ‑ אם הם יכולים לשוב עכשיו בלב שקט לבתיהם. "אוקיי, הצגתם לנו את הטעויות, התקלות והממצאים. מה הלאה? איך אתם מבטיחים לנו ש-7 באוקטובר לא יחזור?" תהו. לאף אלוף-משנה או אלוף במיל' או בסדיר שעמד מולם, לא הייתה תשובה לכך.
אחד מהם העז לומר את האמת: רק תחקור-על, כמו של ועדת חקירה ממלכתית, יוכל לספק תשובות ומסקנות שאולי יסייעו למדינת ישראל להבין באמת איך הגענו ל-7 באוקטובר, ויותר חשוב - איך נמנע את הפלישה הבאה.
אבל גם אם מתמקדים אך ורק בתפקוד הצבא, יש עדיין פערים גדולים בתחקירים שהוצבו לציבור. אחד מהם נובע מכך שארגונים כמו מד"א למשל, המשטרה ואפילו השב"כ, לא שיתפו פעולה עם צה"ל בתחקיריו. כל גוף וסיבותיו שלו, למרות שאלפי חובשים, שוטרים ואנשי שירות פעלו בצמוד לצבא.
היה גם עומס עצום על המתחקרים. תחקיר קיבוץ ניר עוז החל עם מתחקר בדרגת אלוף-משנה מחיל התותחנים, אך בשל גודלו העצום ועוצמת ההפקרה והמחדל שלו, נדרש להוסיף לצוות את אלוף במיל' ערן ניב, שכבר פרש מהצבא. ובכלל, הודו חלק מראשי צוותי התחקור, בידם הקצרה: חלק גדול מהם הם מח"טים בשירות סדיר, והיו עסוקים מעל הראש בלחימה עצמה בעזה ובלבנון, ועדיין נדרשו להיות במיטבם במלאכת התחקור הסיזיפית לאורך השנה האחרונה. לאחד מהם, אל"מ ע', שמפקד על חטיבת מילואים מאוגדה 98, קראו פקודיו "מח"ט נחל עוז", בגלל כמות ביקוריו והשחזורים שקיים בבסיס שנכבש ונהרגו בו 53 חיילים.
בצמרת צה"ל גם לא אהבו שחלק לא קטן מהמתוחקרים, ממפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה ועד לאלופים בכירים, התייעצו עם עורכי דין שצה"ל סיפק להם לפני שהשיבו לשאלות המתחקרים. "הורגש היטב מי בחר להתייעץ עם עו"ד, ומי לא", הודו בצה"ל.
צוות תחקור חיצוני משלים
שנה לאחר שסירב לכך, אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו לרמטכ"ל החדש אייל זמיר למנות צוות תחקור חיצוני משלים, שיבדוק את התחקירים שנערכו, ימליץ על צעדים פיקודיים (מאוחרים ומיותרים, מאחר שחלק מהקצינים שידם במחדל כבר פרשו) ועד ליישום הלקחים.
הצוות, בראשות מפקד פיקוד דרום לשעבר סמי תורג'מן, יכלול אלופים לשעבר, שיבדקו עוד טענות לחורים שצפו בצבא, כמו זהות חלק מהמתחקרים: את מפקדת פיקוד הדרום, למשל, תחקר תא"ל במיל' טל חרמוני, למרות שהוא בשר מבשרה, ב-7 באוקטובר וכיום. חרמוני הוא קצין העורף של פיקוד הדרום ובשעות הראשונות של השבת השחורה אף ישב בצמוד למפקדו, אלוף ירון פינקלמן, בחמ"ל המרכזי של הפיקוד בבאר שבע, וחילק בעצמו הוראות.
בתחקיר אחר, המתחקר היה מח"ט שהשתתף בעצמו בלחימה, במוקד הקרב שתחקר. אף אחד לא מטיל ספק ביושרם וגם לא טען להקלות שעשו, אבל הם מראש הוגבלו - המטה הכללי הנחה אותם שלא לנקוב במסקנות אישיות כהדחות ואף נזיפות כלפי הגורמים שתחקרו.
היחיד שהעז לסרב לכך וחרג הוא אל"מ ע', שתחקר את הקרב בבסיס נחל עוז, בגלל היקף המחדלים, התרבות הקלוקלת וההתעלמות מפקודות והנחיות מבצעיות וצבאיות בסיסיות שגילה, בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר.
חשש מ"קרבות בוץ"
התחקירים שהוצגו לציבור עד כה ולקהילות (הבא אמור להיות למשפחות ולשורדי מסיבת הנובה) לא כוללים גם את תחקירי אוגדת עזה למשל, או יחידות מקבילות כ-8200. לצה"ל יש סיבה טובה להימנע מפרסומי תחקירי היחידות הללו - הם כוללים האשמות קשות מצד מפקדים בדרגי ביניים על תקלות חמורות, זלזול בהנחיות, עצימות עין ותחושת שאננות. למפקדים בחטיבת גולני יש, למשל, בטן מלאה - בלשון המעטה - על הבכירים בפיקוד הדרום שלא ציידו אותם מראש ברימונים או בציוד לחימה משמעותי ולא שיתפו אותם במודיעין שהיה ידוע באותו הלילה, מאחר שגדודי החטיבה החומה החזיקו את הקו באותה שבת.
כוחות לוחמים אחרים בצה"ל שהיו באותו סופ"ש בבסיס במסגרת אימון רתחו בתחקירים שאף אחד בחטיבת המבצעים של תא"ל שלומי בינדר לא ידע שהם זמינים, מצוידים ומוכנים לקפוץ בכל רגע לעוטף. "פספסנו כך שעה-שעתיים יקרות מפז של מאות לוחמים שיכלו להגיע לעוטף ב-9:00 ולא ב-11:00", נטען באחד התחקירים הפנימיים.
בתחילת המלחמה הזהיר גורם צבאי בכיר בצה"ל מקיום התחקירים תוך כדי הלחימה, מבלי שדמיין כנראה שהיא תימשך לנצח מבחינת הממשלה: "תחקירים תוך כדי לחימה יהרסו את הצבא בגלל חילופי האשמות וקרבות הבוץ שייצאו". הדרך שבה צה"ל בחר לתחקר את עצמו, ובעיקר האופן הרזה והחסר שבו הממצאים הוצגו לציבור עד כה, חושפת עד כמה הפחד הזה שלט גם במטה הכללי.
יש בצה"ל מי שטוען שהנרטיבים מהתחקירים השונים כל כך הפוכים, שקשה להאמין שאותם קצינים היו מעורבים אז באותן משימות. כך למשל באוגדת עזה, כולל מי שפיקד עליה ב-7 באוקטובר, תא"ל אבי רוזנפלד, עד היום משוכנעים שהאוגדה לא קרסה, ו"שהאורות בחמ"ל כבו אולי ל-10 דקות, והמודיעין הוא זה שלא תפקד ולא סיפק התרעה".
בצה"ל הסבירו כי "חלק גדול מהלקחים כבר הוטמע בצבא, עם כוחות גדולים יותר ושינויים בכוננויות. באשר למתחקרים, בגלל כמות התחקירים, מעל 50, גם קצינים מכהנים הובילו אותם ולא רק במילואים. במטרה להשיב את אמון הציבור פעלנו לסיימם ולהציגם לתושבים. בחרנו שלא לנקוב בהמלצות אישיות, כדי שהמתוחקרים ידברו בצורה חופשית ובמטרה לשפר ולתקן ולא כדי למצוא אשמים ולהעניש".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.03.25
