ברמה החוקית-טכנית, רק דבר אחד עשוי למנוע מראש הממשלה נתניהו לממש את רצונו לפטר את ראש השב"כ רונן בר - טענת ניגוד העניינים, שלפיה נתניהו מנוע מלפטר את בר משום שהאחרון מנהל חקירה נגד לשכתו (ואפשר שאף נגדו) בפרשת קטאר-גייט. זאת ותו לא.
לגבי כל השאר, וכפי שהבהיר גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיל לימון בחוות דעתו, אין מחלוקת: אין ספק שהחוק מעניק לממשלה סמכות לפטר את ראש השב"כ, ואין ספק שלפי דיני המשפט המנהלי הממשלה חייבת להפעיל סמכותה זו בהליך סדור. להעניק זכות שימוע, להציג "סיבות ענייניות" לפיטורים שמתבססות על תשתית עובדתית איתנה, ובעיקר לשכנע שההליך כולו "חף משיקולים זרים" שנובעים מאותו ניגוד עניינים נטען.
בהנחה שהממשלה תקיים הליך כהלכתו (ואין סיבה שלא), זה לב העניין. האם בג"ץ ישתכנע שהפיטורים נובעים מהחקירה (קרי: שיקולים זרים וניגוד ענייניים) או להפך: שהחקירה נובעת מהפיטורים הצפויים והייתה רק כלי למנוע אותם (ואז השיקולים הזרים וניגוד הענייניים הם דווקא אצל אלה שפתחו בחקירה ולכן אסור להתחשב בהם). בקיצור, מי הייתה קודם: הביצה או התרנגולת?
כבר אתמול החלו הצדדים להכין את הקרקע לטיעוניהם בנושא. סביבת נתניהו הודיעה ש"רונן בר המציא לרה"מ חקירה פוליטית אחרי שהבין שהוא מבקש להעביר אותו מתפקידו", וראש השב"כ הגיב ש"הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק". הרמז ברור לכול: לשיטתו, חוסר האמון האישי בא בעקבות פתיחת החקירה שהיה מחויב על-פי חוק לעשות ולא להפך.
נתניהו יציג כראיית חיזוק לטענתו שכוונתו לפטר את ראש השב"כ הייתה מן המפורסמות הרבה לפני פתיחת החקירה. זו הסיבה שבהודעתו אתמול הוא שב ל-7 באוקטובר כשקבע ש"ראש השב"כ כשל לחלוטין, מספיק שהיה מעיר את כל היישובים ובמיוחד את ראש הממשלה", והדגיש ש"שלושה ימים לפני 7 באוקטובר הוא טען שחמאס מורתע ושצריך לתת לו הטבות כלכליות". לפי נתניהו זו הסיבה לאובדן האמון שלו.
מנגד, ראש השב"כ יטען שגם הוא סבור (והצהיר זאת כבר) שהוא צריך ללכת בשל אחריותו ל-7 באוקטובר, אלא שהיה זה דווקא ראש הממשלה שטען שאין לעשות זאת אלא בשוך הקרבות. משכך, הפיטורים באים לא בשל כישלון בר באותה שבת נוראה אלא בשל החקירה. כתנא דמסייע הוא יצביע על כך שכל מי שנתניהו פיטר או דאג שיתפוטר במהלך המלחמה, משר הביטחון גלנט ועד לרמטכ"ל הלוי, פוטר על רקע היעדר נאמנות אישית ולא בשל טעמים עניינים. העובדה שאת גלנט החליף ישראל כ"ץ חסר כל ניסיון בתחום, תסייע בידו.
נתניהו, אגב, יוכל לטעון שאותן דוגמאות מלמדות שהגענו לשלב בלחימה שאפשר לפטר גם את בר, אבל זה יסתור את טענתו שהפיטורים מתחייבים באופן מיידי בשל מצב המלחמה הקיומית שאנו אחוזים בו
נתניהו, אגב, יוכל לטעון שאותן דוגמאות מלמדות שהגענו לשלב בלחימה שאפשר לפטר גם את בר, אבל זה יסתור את טענתו שהפיטורים מתחייבים באופן מיידי בשל מצב המלחמה הקיומית שאנו אחוזים בו.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי עמדת היועמ"שית לאחר שיושלם ההליך הפורמלי (כפי שדרשה בצדק אמש) לא באמת תשפיע הפעם על הכרעת בג"ץ, שיידרש לנושא בכל מקרה על-ידי אחד הצדדים. בעיקר משום שהיא עצמה אחוזה בצבת ניגוד הענייניים בפרשה זו: היא זו שהחליטה לפתוח בחקירה הפלילית באמצעות שב"כ. כל שנטען כלפי בר אפשר לטעון ביתר עוצמה לגביה, מאחר שהרצון לפטרה היה ידוע עוד לפני המלחמה. לחובתה עומדות גם חקירות נוספות שהיא הנחתה לפתוח (כמו חלוקת הנשק על-ידי לשכת בן גביר) שלגביהן נטען שהן מונעות את קידום פיטוריה. יהיה מי שיטען שזו כבר הפכה להיות שיטה למנוע פיטורים.
כך שהביצה והתרנגולת האלו ימשיכו להתגלגל עד שבג"ץ יכריע. בניגוד למדעי הטבע (שרק לאחרונה, אחרי אלפי שנות מחקר, גילו שלטבע היו הכלים ליצור ביצים הרבה לפני שהופיעו תרנגולות), את התשובה נגלה בזמן הקצר. בטירוף המערכות שאנו חיים בו, יש בזה מעט נחמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 17.03.25
