בכל יום חמישי בערב ומוצאי שבת, ברוך פרץ וסיירת האבות שהוא מוביל יוצאים לגינות הציבוריות ולמרכזים המסחריים בעיר אלעד. מצוידים בארטיקים בימים החמים ובתרמוסים של תה בימים קרים, הם מתחילים לשוחח עם הנערים ולשאול לשלומם. במקביל אליהם, יוצאת לדרכה גם סיירת מקבילה של אימהות, בהובלתה של איריס יונס, המשוחחות עם הנערות. "אנחנו יוצרים קשר, שואלים מה המצב. הרעיון הוא לאתר את מי שצריך, דרך שיחה לא פורמלית", תיאר.
במקרה הצורך, כשמתברר שהנער או הנערה אינם פוקדים את בית הספר או נמצאים במצוקה, אנשי הסיירת מפנים אותם הלאה, לגורמי הטיפול, ביניהם: קציני הביקור הסדיר, או אנשי מחלקת הנוער בעיר. הקשר הראשוני והזיהוי נוצרים בזכות המפגש הבלתי-שיפוטי עם אנשי ונשות הסיירת, שרובם מתנדבים תושבי העיר. "הכל מתחיל מתוך השיחה הפשוטה של ה'אהלן אהלן', בזכות העובדה שאנחנו מגיעים ממקום של הכלה ומראים אכפתיות", אמר פרץ.
פרץ הוא אחד מתוך שבעה עובדים המועסקים בעיריית אלעד במסגרת פעילות "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי" - גוף הפועל בחסות המשרד לביטחון לאומי, שתפקידו לפעול למניעת אלימות, פשיעה והתמכרויות. "רוב העבודה היא בשעות הלילה", תיארה יעל סעד, מנהלת הרשות בעיריית אלעד. "התפקיד שלנו הוא להיות מבוגר משמעותי במרחב הציבורי, למנוע פגיעה".
בסוף השבוע שעבר הונחתה על מנהלי התוכניות הבשורה: "במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2025, תקציב הרשות לביטחון קהילתי קוצץ באופן דרמטי", כתבה רונית עובדיה, מנהלת הרשות. המשמעות היא פיטוריהם של 1,600 המדריכים והרכזים המועסקים ברשויות המקומיות, צעד שמשמעותו, הלכה למעשה, הוא הפסקת פעילות הרשות.
"הרשות לביטחון קהילתי" הוקמה ב-2017 כרשות ממשלתית, שהיוותה למעשה איחוד של שלוש תוכניות שונות שהפעיל המשרד לביטחון לאומי (אז המשרד לביטחון הפנים): "עיר ללא אלימות", "מצילה" והרשות למאבק בסמים ובאלכוהול. מלבד עובדי המטה, מרבית התקציב מופנה לרשויות המקומיות, שמעסיקות מטעמן עובדים האחראים על ניהול המערך בכל רשות. אלה מעסיקים באופן ישיר או באמצעות התאגידים העירוניים השונים מדריכים ורכזים.
מכיוון שמרבית פעילות הרשות אינה מובטחת בבסיס תקציב המדינה, אלא מאושרת מדי שנה מחדש, קורה לא פעם שהכסף מועבר לרשויות באיחור, מה שמעמיד את המשך העסקת המדריכים והרכזים בסכנה בכל פעם מחדש.
הפעם הסכנה מוחשית מתמיד. על פי המידע שנמסר למנהלים ולרשויות המקומיות בשבוע שעבר, הקיצוץ יותיר את הרשות עם 30 מיליון שקל, במקום התקציב הנוכחי העומד על 150 מיליון שקל – כך שעובדי המטה בירושלים לא יפוטרו, אך הפעילות ברשויות המקומיות תופסק.
למרות שתקציב המשרד לביטחון לאומי דווקא גדל ב-2025, בעקבות הלחצים שהופעלו מהשטח, בתחילת השבוע כונס דיון בנושא בוועדת הכנסת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, יחד עם הוועדה לביטחון לאומי. בדיון אמרה המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, מירי שמואלי, כי הקיצוץ יהיה מעט פחות דרמטי מהתוכנית המקורית – כך שיישארו לטובת הפעלתה 80 מיליון שקל.
מיכאל יצחקוב, ראש מטה השר לשעבר חיים כץ, שהחליף את איתמר בן גביר באופן זמני, אמר כי משמעות הקיצוץ היא שהרשות תמשיך לתקצב את התוכניות ברשויות חלשות בלבד, ואילו רשויות חזקות יותר ייאלצו לתקצב את הפעילות בעצמן - אם ירצו בכך. כך או כך, מדובר בקיצוץ דרמטי שעלול לעצור חלק ניכר מהפעילות המתאפשרת כיום.
אמש, הגיע לעובדי הרשות מכתב ממנכ"ל המשרד לביטחון לאומי רפול אנגל שבו הוא הסביר כי "על מנת למקד תקצוב בצורכי ביטחון שוטפים בהתאמה לאיומים הביטחוניים וצורכי המלחמה, יחול קיצוץ תקציבי בתקציב הרשות הלאומית לביטחון קהילתי החל משנת 2025".
דורון גלאם, שמפעיל בנתניה מערך גדול הכולל כשלושים מדריכים, חושש כי הקיצוץ יגרום להחלשת המערך המפואר שהקים בעיר, החולש על מגוון יוזמות. בזכות תקציבי הרשות, פועלים בעיר מיזמים דוגמת "מגרשים מוארים" – פעילות ספורטיבית שמטרתה למנוע שוטטות ואלימות. "עבור חלק גדול מהנערים, זו הפעילות הבלתי פורמלית היחידה", הסביר גלאם.
"יש שם נערים שמגיעים מרקע לא פשוט, והמדריכים מצליחים ליצור קשר. הרעיון הוא למזער נזקים, ואת זה אנחנו מצליחים לעשות. בעקבות הפעילות יש פחות מקרים של אלימות, פחות התעסקות של המשטרה. אנחנו נמצאים שם בשבילם", הוסיף.
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר: "הרשות לביטחון קהילתי אינה נסגרת ועובדיה לא יפגעו. כמו כן, הפעילות החיונית תשמר. בימים אלו מתקיימים דיונים מקצועיים בנושא וגורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי מגבשים תוכנית התייעלות שתוצג לשר בקרוב".
ממשרד האוצר נמסר: "למשרד לבט"פ וגופיו נוספו 1.8 מיליארד שקל במסגרת תקציב 2025 נוסף על הצעת התקציב המקורית. השקעת המשאבים וההקצאה בין התחומים השונים נעשית בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד והשר לביטחון לאומי".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.25
