יותר מחודש חלף מאז השלמת שלב א' למתווה ביידן להשבת החטופים, שכצפוי ולמרבה החרדה נקטע באיבו בשל חוסר הנכונות של ישראל, חמאס והמתווכות להתכנס סביב מסגרת מוסכמת לסיום המלחמה – שהיה ונותר תנאי היסוד של חמאס לשחרור כלל החטופים. מאז פיצוץ המגעים ובמרוצת השבועות האחרונים, שלל בלוני ניסוי הופרחו לחלל האוויר והאחרון שבהם טמון ביוזמה מצרית מאוזנת לגיבוש מתווה חלקי שיאפשר החייאה מחודשת של ההסכמות, בדמות שחרור חמישה חטופים באופן מדורג, תמורת הפסקת אש בת 50 יום. קהיר, החותרת להפסקת אש קבועה נוכח חשש גובר מהשלכות המלחמה על הזירה הפנים-מצרית ולנוכח לחץ אמריקני גובר, מעוניינת לתעל רגיעה בשטח לטובת הבנות ארוכות טווח. ברקע, עדות לעניינו של חמאס בחידוש המגעים והגעה להסכמות, עם פרסום אותות חיים ראשונים מהחטופים האזרחים אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה.
מכל מקום, הסטגנציה המתמשכת והפרופיל הנמוך יחסית של העוסקים בדבר, משקפים תמונה עגומה, לפיה תהליך המו"מ נעדר מבוגר אחראי שיחזיק במושכות: בארה"ב, הנשיא טראמפ עסוק בענייניו מבית וזנח את יוזמתו לטרנספר בעזה, בעוד שליחיו ממוקדים בסיום מלחמת רוסיה-אקראינה ומנגנים בכינור שני במעורבותם בסוגיית החטופים; בין המתווכות, פרשת קטאר-גייט, המסתמנת כאחת הפרשות הביטחוניות החמורות אי פעם שנחקרו בישראל, מקהה מעוקצה של קטאר כמתווכת ואיננה תורמת למעמדה כשחקן רציונלי וענייני – בעוד המצרים נהנים ממומנטום מחודש; ובישראל, אחר סילוקם של ראשי השירותים החשאיים מצוות המו"מ והרחקתם של גורמי צבא מהתהליך, דומה כי השר דרמר, כפי שתואר בשורת פרסומים לאחרונה, מאותגר בהנעת ההליך בהיעדר ניסיון ורקע מספק בעולם המו”מ למול ארגוני טרור, כמו גם בפערי תרבות ושפה למול המתווכות הערביות לתהליך ‑ עניין קריטי להצלחתו. כל זאת, לצד החשד המנקר, כפי שעלה בדבריו של ראש שב"כ לממשלה באחרונה, כי יש בישראל החותרים לקידום מו"מ שלא על מנת להגיע לעסקה כוללת. בנוסף, חידוש הפעלת הכוח הצה"לית ברצועה, בדמות מבצע “עוז וחרב”, איננו מביא הבשורה בדמות הבאת חמאס לשולחן המו"מ ללא תנאים מוקדמים, באופן השב ומלמד על מגבלותיו של הכלי הצבאי בסידור המציאות.
דומה כי תחושת הבהילות שאפפה את מימוש שלב א' למתווה החטופים נעלמה, ואת מקומה הולכת ותופסת אג'נדה כוחנית ממשלתית, ששיאה בשורת מהלכים המצויים בלב ניסיון ההפיכה המשטרית, דוגמת מהלך החקיקה ההרסני למינוי שופטים בידי פוליטיקאים.
מתוך הקושי והפסימיות האופפת את התהליך בימים אלה, נראה כי זוהי שעתם היפה של המצרים להניע את גלגלי התהליך, ולהבטיח קשב מחודש של השליח האמריקני וויטקוף למשימה ולדחיקת רה"מ נתניהו לגיבוש הסכמות
מתוך הקושי והפסימיות האופפת את התהליך בימים אלה, נראה כי זוהי שעתם היפה של המצרים להניע את גלגלי התהליך, ולהבטיח קשב מחודש של השליח האמריקני וויטקוף למשימה ולדחיקת רה"מ נתניהו לגיבוש הסכמות ‑ למרות שסולד (שוב) מקידום התהליך בצל הסיכון ליציבות ממשלתו הניצית. הנזקים מרחיקי הלכת של שבירת האתוס, ההנהגה הבורחת מבשורה ומפקירה בניה לזר, יחייבו בבוא העת את הציונות המודרנית להידרש לשאלות עומק הכיצד הגענו עד הלום.
כך או אחרת, אחד הלקחים המרכזיים מפרשיות נעדרים מורכבות בעבר הוא כי לא לעולם חוסן. הנחת היסוד המובלעת בכל הערכת מצב בעניין החטופים, לפיה חמאס שורד לעת עתה ומנגנוני האבטחה השומרים על החטופים ייוותרו איתנים למול רוחות השעה, המציאות המשתנה תדיר והמלחמה – עשויה להתרסק לקרקע המציאות המטלטלת המזרח תיכונית, שכבר הפתיעה אותנו לא אחת ובמחיר דמים נורא. בתרחיש מחמיר, הנחות יסוד אלו יכולות להתמוטט, ולהקרין במישרין על גורלם של החטופים – באופן השב ומחדד הבהילות שבהשבתם, כולם – חיים וחללים כאחד, ויפה שעה אחת קודם.
