ביום שני הקרוב ייפתח כנס הקיץ של הכנסת, שצפוי להימשך כשלושה חודשים ולהסתיים בסוף יולי. אם צריך לשים את האצבע על נקודת הזמן הקריטית של עתיד הקואליציה – זה יהיה הכנס הנוכחי. לא מעט אתגרים צפויים לקואליציה של נתניהו, הנחשבת רחבה יחסית. ובכל זאת, ממשלת הימין מלא-מלא ניצבת בפני אחד המשברים הגדולים בתקופת כהונתה: האם היא תעביר חוק השתמטות או חוק גיוס. אם זה תלוי בנתניהו, הוא מוכן לתת לחרדים איזה חוק גיוס (כלומר פטור מגיוס) שהם רוצים. אם זה תלוי ביו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, ועוד כמה ח"כים בודדים בליכוד – רק חוק גיוס אמיתי יכול לעבור בכנס הזה.
1 צפייה בגלריה
yk14352970
yk14352970
דוד ביטן ושלמה קרעי. ראש הממשלה צפוי לתפוס את הצד של שר התקשורת
( | צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
על פניו, חוק הגיוס נקלע למבוי סתום. נתניהו הפר כבר פעמיים את ההסכמות שלו עם החרדים: פעם אחת כאשר ניתק את ההצבעות בכנסת בין תקציב המדינה לחוק הגיוס; ופעם שנייה כאשר לא קידם את חוק הגיוס מיד לאחר שעבר תקציב המדינה במהלך כנס החורף. האם יפר את הסיכום שלו עם החרדים בפעם השלישית? בקרב בכירי המפלגות החרדיות מתחילים לחשב את קיצה של הממשלה אם הם לא יקבלו חוק פטור מגיוס במהלך הכנס הנוכחי, ואחד מהם אומר לנו: "פריסת התשלומים של נתניהו למפלגות החרדיות בכנס החורף הסתיימה. הגיע הזמן לפרוע את החובות, והם חובות כבדים. אם לדרעי וגפני עוד הייתה תקווה להעניק לנתניהו חלון יציאה ולאפשר לו פריסה חדשה, היא נגוזה". לדברי הבכיר, הדיווחים שמקבלים החרדים מאותתים כי חוק גיוס שהם יוכלו לחיות איתו – רחוק מהמציאות. "הרבנים השמיעו עמדות חריפות וברורות בנוגע לצורך המיידי להסדיר את מעמד בני הישיבות בלי טריקים ובלי שטיקים", מוסיף הבכיר. "אם לא נראה התקדמות לקראת חג השבועות, המפלגות החרדיות ירימו דגל אדום בדרך ליציאה מהממשלה. מחשבי הקיצין בציבור החרדי כבר מתחילים לדבר על אפשרות לבחירות בחגי תשרי (ספטמבר-אוקטובר)".
מקורביו של נתניהו טוענים כי ח"כ אדלשטיין מונע את אישור חוק ההשתמטות מגיוס בגלל סיבות פוליטיות אישיות: אדלשטיין נמצא בקמפיין לתפקיד נשיא המדינה
מקורביו של נתניהו טוענים כי ח"כ אדלשטיין מונע את אישור חוק ההשתמטות מגיוס בגלל סיבות פוליטיות אישיות: אדלשטיין נמצא בקמפיין לתפקיד נשיא המדינה. בוועידה השנתית של "ידיעות אחרונות" התחייב אדלשטיין בפומבי: "תחת הוועדה שלי לא ייצא חוק השתמטות אלא רק חוק גיוס אמיתי". בכיר בליכוד המקורב לנתניהו אומר לנו השבוע: "אדלשטיין הוא הבעיה. היו דיבורים על הדחה אבל זה מהלך פוליטי מורכב להוביל בכנסת בימים האלה. הוא רוצה להיות מזוהה עם חוק הגיוס, ולהוכיח שהוא הצליח לנטרל מוקש שלא הצליחו לפתור 20 שנה". לדברי הבכיר, החרדים נמצאים במצוקה אמיתית: "המצב קטסטרופה. אין להם סבסוד מעונות, אין להם כסף, אנשים בוכים. ועדיין, יהיה להם יותר גרוע עם ממשלה אחרת".
האם למשבר הזה יש פוטנציאל לפרק את הקואליציה? נתניהו מבטיח בשיחות סגורות עם בכירי הקואליציה לקדם את חוק הגיוס ואומר: "החרדים יעשו לנו צרות, אבל לא יפילו אותנו". לדברי גורם בליכוד, נתניהו מתבסס על הבטחתו של הרב משה הלל הירש, ממנהיגי הזרם הליטאי, שהורה לחברי הכנסת של דגל התורה (חלק מיהדות התורה): "אפשר להצביע נגד החוקים של הקואליציה בכנסת, אבל לא להפיל את הממשלה".
לא רק חוק הגיוס באוויר, גם המהפכה המשפטית של יריב לוין ושמחה רוטמן צפויה לצבור תאוצה בכנס הנוכחי. ההבטחה של לוין שלא מקדמים רפורמה משפטית במהלך המלחמה התפוגגה מזמן
לא רק חוק הגיוס באוויר, גם המהפכה המשפטית של יריב לוין ושמחה רוטמן צפויה לצבור תאוצה בכנס הנוכחי. ההבטחה של לוין שלא מקדמים רפורמה משפטית במהלך המלחמה התפוגגה מזמן. או שנגמרה המלחמה ולא סיפרו לנו. אבל הקרב היצרי המרתק ביותר כרגע הוא בליכוד בין שר התקשורת שלמה קרעי ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן. בסוף חודש נובמבר 2024 נחשף כאן כי ביטן מסרב לקדם את חוקי התקשורת של קרעי, ומתנגד לסגירת תאגיד השידור הציבורי. "לא אהיה חותמת גומי של שר התקשורת", אמר אז. המאבק בין השניים הפך להתגוששות אישית חריפה ברשתות החברתיות. "ביטן מתחנף לשמאל, נשלט על ידי בית המשפט העליון ומופעל על ידי יש עתיד", תקף קרעי.
בדיוק כמו בוועדת החוץ והביטחון עם חוק הגיוס, כך גם ועדת הכלכלה עם מהפכת התקשורת של קרעי. ההבדל היחיד: לביטן יש כוח פוליטי משמעותי בליכוד. נתניהו הבטיח להקים בכנסת ועדת תקשורת שתעקוף את ועדת הכלכלה, אבל לא רצה להסתבך עם ביטן לפני ההצבעות על תקציב המדינה. בינתיים תקציב המדינה עבר וחוקי התקשורת של קרעי, שנתניהו (ומשפחתו) מאוד אוהבים, חוזרים לסדר היום בכנסת.
משיחות סגורות בליכוד עולה כי נתניהו צפוי לתפוס צד – הצד של קרעי. יש כרגע שתי אופציות: הקמת ועדת תקשורת חדשה, שבראשה יעמוד ח"כ מהליכוד הנאמן לחוקי התקשורת של נתניהו וקרעי. אריאל קלנר או דן אילוז, לדוגמה. אם לא – יצטרך קרעי להסתפק בוועדת אד-הוק שתטפל בכל פעם מחדש בנושא אחר הקשור למהפכת חוקי התקשורת שביטן יסרב לקדם בוועדה הכלכלה. אם זה לא יקרה, לקרעי לא תהיה סיבה להחזיק בתיק התקשורת. "אחרי החגים", הבטיח בזמנו נתניהו. אחרי החגים כבר כאן.
שלושה מראשי החוג בליכוד פירסמו הודעה חריפה עם מסר ברור לביטן: "חיכינו מספיק. העת להעביר את חוק השידורים, הפרטת התאגיד וגל"צ היא במושב הקרוב. מתפקדי הליכוד ובוחרי הליכוד לא יסלחו למי שימנע את העברת הכוח לעם"
מקורביו של ביטן טוענים כי מי שעומד מאחורי ההתקפות עליו הם אנשי פורום קהלת, המשפיעים מאוד על השר קרעי באמצעות פורום "הליברלים בליכוד". שלושה מראשי החוג בליכוד פירסמו הודעה חריפה עם מסר ברור לביטן: "חיכינו מספיק. העת להעביר את חוק השידורים, הפרטת התאגיד וגל"צ היא במושב הקרוב. מתפקדי הליכוד ובוחרי הליכוד לא יסלחו למי שימנע את העברת הכוח לעם". ביטן רואה בכך איום.
חוסר היציבות באופוזיציה גורם ללא מעט רעשי רקע בקרב ראשי ובכירי מפלגות האופוזיציה, כאשר חמישה מהם רואים את עצמם מועמדים לראשות הממשלה: נפתלי בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, בני גנץ ויאיר גולן. הסקרים מצליחים לתעתע בכולם, ולכן כל אחד מהם הכריז כי הוא רואה את עצמו המועמד להחליף את נתניהו.
יובל קרנייובל קרני
אבל בשיחות סגורות מתקיים דיון ער על שינויים דרמטיים במפת מפלגות האופוזיציה. בכיר באחת מהן מספר השבוע על שיחות (ברמה כזו או אחרת), ולפיהן בני גנץ יחבור כמספר 2 של נפתלי בנט ואילו מספר 2 של המחנה הממלכתי גדי איזנקוט קיבל הצעה לכהן כמספר 2 של יאיר לפיד. באופן פורמלי כולם מכחישים (כצפוי), אבל אפשר להעריך כי השחקנים הפוליטיים המרכזיים ינועו לקראת הבחירות הבאות כמו על לוח שחמט.
השבוע התנהלה שיחה על אפשרות שלפיה לפיד ואיזנקוט יקימו הנהגה משותפת ביש עתיד. השיחות מתקיימות בתיווכו של הלל קוברינסקי, חבר קרוב של לפיד וחייל לשעבר של איזנקוט. התזה הזו הוצגה בפני בכיר באופוזיציה, שהגיב: "כולם מבינים שאיזנקוט לא ירוץ שוב מתחת לבני גנץ. גם לרוץ עם בנט זה בעייתי, כי בנט ימין מלא ואיזנקוט רחוק ממנו. יש לו אפשרות לרוץ ביש עתיד או להקים רשימה חדשה". האם איזנקוט קיבל החלטה? "הוא עוד לא החליט ואין לו סיבה להחליט עכשיו", השיב הבכיר. ¿