זה לא היה אמור לקרות לרון אילון. כאחד האנשים החזקים במשק וכמנכ"ל חברת yes לרון היו די משאבי הון, ידע ורישות כדי להגן על עצמו מול הפרקליטות. מה גם שמתוקף תפקידיו הוא היה מחובר מאוד לתקשורת, מה שמקשה על התייחסות אליו כאל אדם שקוף שניתן לרמוס את זכויותיו בקלות. הרי הוא לא איזה כהה עור חסר אמצעים ונטול קשרים. ולמרות כל אלה, זה קרה לו. שמונה שנים אחרי פתיחת החקירה נגדו ויותר מארבע שנים לאחר הגשת כתב אישום נגדו, הודיעה הפרקליטות על החלטתה "להורות על ביטול האישום".
שמונה שנים שהקריירה הניהולית של אילון נקטעה לאחר שעזב את תפקידו ולא נשא בשום משרה בחברה ציבורית; שמונה שנים ששמו הוכתם ברבים; שמונה שנים שבהן הוציא ממון רב על הגנתו, ובעיקר אסף נזקים רבים ובלתי הפיכים לחייו ולחיי הסובבים אותו. שמונה שנים ו"דין הביטול יהיה כדין ביטול אישום לפני תשובת הנאשם". קרי: השנים הללו היו כלא היו. לא ייאמן - למרות שכל מי שמכיר את התנהלותה היהירה של הפרקליטות, יודע שזה לגמרי ייאמן.
אפילו עתה, ולמרות חריגות הצעד - לרוב הסדר כזה נעשה אחרי שימוע ולפני הגשת כתב אישום ולא אחרי ניהול התיק - הפרקליטות לא מודה בטעותה ולא מצרפת מילת התנצלות רפה אחת. כל שטרחו הפרקליטים להסביר הוא ש"לאחר בחינה מחודשת של מכלול הנסיבות הנוגע לאילון, ובין היתר להתפתחויות ראייתיות במשפט הרלוונטיות אליו, הוחלט לערוך הסדר מותנה עם אילון במסגרתו הודה בעובדות המגבשות עבירת מנהלים בתאגיד והתחייב לשלם קנס בסך 180 אלף שקל, ובמקביל חזרה בה המדינה מכתב האישום נגדו". טעות בשיקול דעת? רשלנות? הבעת צער על הימשכות ההליכים? הצחקתם את מי שלעולם אינם טועים, ורק לעיתים "בחינה מחודשת" מביאה לשינוי החלטותיהם (המוצדקות תמיד, כמובן).
איני מכיר את רון אילון ולא את פרקליטיו, אבל כמי שליווה חשודים ונאשמים מוחלשים רבים אל מול הכוח הלא-מוגבל של התביעה, אני יכול להעיד שרבים מהם נאלצו להסכים לכל הסדר שהציעה התביעה רק כדי לסיים את הסיוט שלהם
איני מכיר את רון אילון ולא את פרקליטיו, אבל כמי שליווה חשודים ונאשמים מוחלשים רבים אל מול הכוח הלא-מוגבל של התביעה, אני יכול להעיד שרבים מהם נאלצו להסכים לכל הסדר שהציעה התביעה רק כדי לסיים את הסיוט שלהם, כי הבינו שלפרקליטות יש די אמצעים להמשיך ולגרור אותם שנים כשהם מרוחים בזפת ובנוצות ומשלמים מחיר כבד בגוף ובנפש. הם עשו זאת גם כשחשו שזה לא צודק ולא הוגן.
ייתכן שיש הסבר אחר לביטול האישום כאן. אפשר שדווקא פה מדובר בניסיון ראוי של התביעה להתמודד עם בעל כוח שהצליח בסוף לחמוק מהדין, לפי העיקרון הידוע של אנכרזיס: "החוקים דומים לקורי עכביש - החלשים נלכדים ברשתם והחזקים קורעים אותם". כיצד נדע זאת אם הפרקליטות לא טרחה להתייצב לפני הציבור ולהסביר? מתי היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה, שלכוחם בתחום הפלילי אין אח ורע בדמוקרטיות, נעמדו לפני עיתונאים וענו לשאלות? במקרה הטוב הם מוציאים הודעה לתקשורת ומתדרכים מספר עיתונאים-מטעם. לרוב, גם זה לא נעשה. פשוט סוגרים את התיק ומעבירים לביעור. יש להודות על האמת: לולא היה זה אדם מוכּר ומקושר כמו אילון, לא היינו יודעים על כך כלל.
תמיד הייתה "בעת הזו"
בחדרי חדרים, גם כשמסכימים שנעשה שימוש לרעה בכוח השררה, מיד מבהירים שאסור להודות בפומבי פן זה ינוצל לרעה על-ידי יריבי המערכת שמותקפת "בעת הזו". את התירוצים הללו שמעתי כבר לפני שנים רבות, עוד כשנתניהו היה מגינה הגדול של המערכת ותיקי האלפים (שהתיק הנוכחי הוא נגזרת שלהם) טרם באו לעולם. תמיד הייתה "בעת הזו", שאסור בשֶׁלה להודות בחולשותיה הטבעיות של מערכת בשר ודם, חולשות שבעטיין נקבעו עקרונות כמו סופיות הדין והגבלות על הימשכות הליכים.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי כששר המשפטים המנוח טומי לפיד נכנס לתפקידו, הוא דאג שבכניסה לכל פרקליטות ייתלה שלט עם ציטוט מביאליק - "אם יש צדק, יופע נא מיד!" - כשהוא מבהיר שמבחינתו המלחמה בעינויי דין ראשונה בחשיבותה. זו הייתה הפעולה הממשית האחרונה שנעשתה בנושא, והיא קרתה לפני 22 שנים, 14 שנים לפני שהחלו ההליכים נגד אילון.
