בשבוע האחרון פורסם דוח של כוח משימה שהקימה אוניברסיטת הרווארד לשם מאבק באנטישמיות ובהטיה האנטי-ישראלית הקיימת במוסד. על פני 300 עמודים מפורט כתב אישום מזעזע על המתרחש במוסד האקדמי היוקרתי בעולם. יודגש: זהו מסמך של האוניברסיטה עצמה ולא של ממשל טראמפ או של ארגון יהודי.
הרווארד היא בית הגידול של מנהיגות העתיד בארה"ב ולכן הצל הענק המעיב עליה, חשוב, כמובן, כשלעצמו. אך הדוח מלמד לא רק על המוסד, אלא גם על האפשרות המטלטלת שהאנטישמיות המודרנית עלולה להפוך לסטנדרט אפילו בארה"ב.
למדתי לתואר שני ושלישי בהרווארד בשנות ה-80. לא חשתי אי-נוחות בגין יהדותי וישראליותי. על אף הכיפה שעל ראשי, מעולם לא נתקלתי באירוע מפלה או מדיר. איש לא הסתייג ממני עקב זהותי או דעותיי. בחג הסוכות הוקמה סוכה במקום מרכזי בקמפוס והכול נדחקו להיכנס אליה, יהודים ואחרים. בחגי תשרי, בית הכנסת צר מלהכיל, ולכן התפילות הועתקו לאולמות לימוד בקמפוס (ואפילו לכנסייה המקומית). ביום הראשון של ראש השנה לא נערכו לימודים בבית הספר למשפטים. כיהודי הרגשתי בהרווארד ב"בית".
(צילום: ירון ברנר)
והנה, על-פי הדוח, החל משנות האלפיים, השתלטה על הקמפוס אווירת עוינות נגד ישראלים, נגד יהודים, ונגד מי שמגלה סימפתיה לישראל (גם אם הוא לא יהודי). הרווארד שינתה את עורה הרבה לפני מתקפת חמאס. בפעולה מתוכננת ומושקעת, סבלנית ומתוחכמת, הצליחו אויבינו לבצע טרנספורמציה אידיאולוגית ב"מכה" של המערב. את הפירות קצרו ימים ספורים לאחר 7 באוקטובר, כאשר 33 ארגוני סטודנטים בהרווארד קבעו שישראל היא שאחראית למתקפת חמאס. עולם הפוך.
כישלון חינוכי
הדוח מציב בפני קברניטי המוסד מראה מלוטשת המשקפת כישלון חינוכי אדיר. ערכי האוניברסיטה, המנוסחים במסמכיה, כוללים מחויבות לכיבוד השונות, ליושרה אינטלקטואלית, לבניית גשרים בין קבוצות זהות ולהבטחת סביבה פלורליסטית. ואולם הדוח קובע שהרווארד מחנכת לערכים הפוכים: הסטודנטים אינם מסוגלים להתמודד עם נרטיבים שונים, אינם ערוכים לעכל מורכבות היסטורית, ורחוקים מתפיסה פלורליסטית של המציאות. בעיני – וזה לא כתוב בדוח – חלקים נרחבים באוניברסיטה המתיימרת להיות מעצבת תפיסת העולם של הליברליות במערב, בוגדים בערכים ליברליים בסיסיים כשמדובר ביהודים ובישראל.
ההשתלטות העוינת על שוק הדעות בהרווארד פוגעת עמוקות, על-פי הדוח, באיכות האינטלקטואלית של המוסד. מרצים, קורסים ותוכניות לימודים שלמות עוסקים בהפצת שקרים בחסות מדעית: הם אינם מכירים בקשר ההיסטורי שבין יהודים לבין ארץ ישראל. הם קובעים שישראל איננה מדינה אלא "קולוניית מתיישבים" של אירופים מתיישבים שגזלו קרקעות מהילידים. הם אפילו מסרבים להכיר בקיומה של אנטישמיות בהיסטוריה האנושית ואינם מכירים בעובדה שהיהודים היו מיעוט נרדף. העובדות מסולפות באולמות הרווארד, כדי לשרת אג'נדה אנטי-ישראלית ואנטי-יהודית.
התוצאה היא ש-73% מהסטודנטים היהודים חשים חוסר נוחות לבטא את דעותיהם הפוליטיות; 60% חשים אפליה או תחושות שליליות בקמפוס משום דעותיהם; ו-26% חשים אפילו חוסר ביטחון פיזי.
פרופ' ידידיה שטרןצילום: אוליבייה פיטוסימטבע הדברים, הדוח עוסק בהיבטים השליליים. לצידם, כמובן, קיימת גם הרווארד אחרת. עצם פרסומו של הדוח – מגלה אומץ ובהירות מוסרית. נושבת ממנו רוח אמיתית של רצון לתיקון.
את המאבק באנטישמיות מנהלים יהודים ברחבי העולם, ועימם בני תרבות רבים, שאינם יהודים. ראוי לחשוב גם על התפקיד שעל מדינת ישראל ליטול על עצמה. היא אינה צריכה להוביל אותו אך עליה ליטול בו חלק, בהקשרים שבהם יש לה יתרון יחסי. היא התחייבה לכך בחוק יסוד ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ועליה לפרוע את השטר. אורות אדומים מהבהבים בבוסטון. ירושלים, התעוררי.
פרופ' ידידיה שטרן הוא נשיא JPPI – המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' (אמריטוס) למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
