פשרת בן גביר מוכיחה שגם בישראל 2025, הקולניים שבאויבי הדיפ-סטייט יעדיפו להתמסר לו ברגע האמת - כשזה משרת את הסיכוי שלהם לשמור על הכיסא. ביום שני הודיעו שופטי בג”ץ כי הדיון בנוגע לעתירה המתנהלת נגד מינויו המחודש של איתמר בן גביר לשר לביטחון הפנים התייתר, לאחר שהאחרון הגיע להסכם עם היועמ”שית גלי בהרב-מיארה בנוגע להיקף עיסוקו במשטרת ישראל. ביטול הדיון גרר אחריו גם את ביטול ההפגנה שהייתה אמורה להיערך מחוץ לו, תחת הכותרת הלבבית: “הדיפ-סטייט לא יקבע מי יהיה השר לביטחון לאומי”. אלא שאותם תומכים בבן גביר, שהתכוונו להפגין בעד זכותו לבחור ולהיבחר, חשפו טפח מהכשל שמנהיגם חתם עליו בשתי ידיים.
לפני כשבוע הגיעו אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה ואנשי בן גביר להסכם פשרה בנוגע להמשך כהונתו כשר, על רקע עתירות שהוגשו לבג”ץ בדרישה לפסול אותו מתפקידו. בהסכם שורה של מגבלות על סמכויותיו של בן גביר, בייחוד ביחס להתערבותו במינויים בכירים במשטרה ובפעילות האופרטיבית. בתמורה להסכמת בן גביר לכפיפות מסוימת לדרג המקצועי והמשפטי (להלן: הדיפ-סטייט), בהרב-מיארה התחייבה להגן על כהונתו של בן גביר מול אותן עתירות.
רק לפני שלושה שבועות, קבל אותו בן גביר נגד החקירה של איש מילואים בשב”כ שנחשד בהדלפת מידע והאשים את היועמ”שית ב”דיפ-סטייט שחוצה כל גבול”. כשדובר צה”ל לשעבר דניאל הגרי תקף את חוק פלדשטיין, הסביר בן גביר כי רוחה של היועמ”שית חלחלה אל הגרי, והוסיף: “דיפ-סטייט על מלא”. בנובמבר שעבר, רק לפני חצי שנה, הסביר כי היועמ”שית “רוצה לבצע הפיכה, ניסתה לתפור לי תיק. היא לא חקרה על הדלפות נגדי ונגד רה”מ - צריך לפטר אותה”.
בראשית ימי הממשלה, בן גביר דרש לשנות את פקודת המשטרה. היה זה לקח מקודמיו, שלמדו על בשרם שאחריות אינה סמכות. בשל קשיים שהציב אותו ייעוץ משפטי, הוא נאלץ לוותר על סמכויות ולהסתפק בשליטה על המשטרה דרך מינויים. המדיניות הייתה כה אפקטיבית, שבאחרונה הודיעה חברת הוועדה למינוי בכירים פרופ’ טליה איינהורן שהשמאל איבד שליטה על המשטרה. כדי להישמר מפני העתירה, בן גביר הזמין את הייעוץ המשפטי לשולחן המינויים. “אויבי האומה” של אתמול הפכו לשותפים טבעיים בקואליציה של היום. מרפורמה משפטית – למסמור הבירוקרטיה.
מי שבנה את הפופולריות שלו על תקיפת היועמ”שית וקריאות לפיטוריה חתם ביודעין על המסמך שמכפיף אותו תחתיה
בן גביר דיבר גבוהה-גבוהה על משילות, ריבונות ומלחמה בדיפ-סטייט, הכול בשם חשיבות רצון הציבור, אך במבחן האמת – כשל בדרכו לפשרה. כעת, חתם מרצון על הכפפת השר לביטחון הפנים לשיקול הדעת של הדרג המשפטי. נכון, זו אינה הפעם הראשונה ששר בישראל מוותר — בלחץ או בהסכמה — על סמכויותיו החוקיות. דרעי ויתר על מינוי שופטים, נתניהו על תיק התקשורת ובג”ץ הדיח שרים מכהונה בשם עקרון הסבירות. אך בן גביר, בניגוד לקודמיו, לא נאלץ לכך בשל אישומים פליליים או ניגוד עניינים, אלא פשוט בחר להיכנע. ובכך, הוא העניק לגיטימציה תקדימית למנגנון שהוא עצמו הגדיר כמאיים על הדמוקרטיה. ההתחמקות החד-פעמית מדיון בבג”ץ תחייב מעתה כל שר עתידי. מי שבנה את הפופולריות שלו על תקיפת היועמ”שית וקריאות לפיטוריה חתם ביודעין על המסמך שמכפיף אותו תחתיה. במקום לממש את הבטחותיו למשילות, הוא ייסד תקדים הפוך: ויתור על סמכות פוליטית תמורת הישרדות משפטית – תוך שהוא משאיר מאחור ציבור שלם שהאמין למהפכת הריבונות.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.05.25
