בתחילת השבוע הקרוב יתחילו היועצים המשפטיים של ועדת החוץ והביטחון לנסח את חוק הגיוס החדש. זה יהיה המאני-טיים של המשבר הנצחי שמוביל את מדינת ישראל מבחירות לבחירות, וקשה שלא להפריז בחשיבות האירוע. אחרי שנים בלי הסדר חוקי של גיוס בחורי הישיבות ועימות שמאיים על עתיד הקואליציה – יגיע החוק להצבעה בכנסת. החרדים צפויים כמובן להתנגד, והשאלה היא אם זה יוביל לפירוק הממשלה.
יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין קיבל החלטה נועזת עם הימור פוליטי לא מבוטל בצידה. השבוע אנחנו מספרים, כי החוק שייכתב בימים אלה יהיה ללא הסכמות החרדים ובניגוד להצעת חוק הגיוס שהעביר שר הביטחון ישראל כ"ץ. "החרדים הבינו שהולך להיות חוק גיוס אמיתי", אומר מקורב לאדלשטיין, "ולא כמו חוק ההשתמטות שהם רוצים. הם בפלונטר ולכן הם בהיסטריה ומנסים להפיל את התיק הזה על אדלשטיין. זה לא יעבוד להם. נפל להם האסימון שיהיה חוק גיוס אמיתי".
1 צפייה בגלריה
ח"כ יולי אדלשטיין. מנסה להעביר חוק גיוס אמיתי ולא חוק קומבינה להשתמטות
( | צילום: אלכס קולומויסקי)
בהיעדר הסכמות או שיתוף פעולה עם החרדים, צפוי אדלשטיין להכין חוק גיוס שאינו מתקרב בכלל לאזור הנוחות של החרדים ומחמיר באופן משמעותי את ההצעה של השר כ"ץ. הוא דורש, למשל, להגיע ל-60-70 אחוזי גיוס מתוך כל מחזור לתפקידי לחימה או תומכי לחימה כבר בשנים הראשונות ולא רק לאחר השנה השביעית של החוק. במספרים האלה לא ייכללו חרדים שיבקשו לעשות שירות צבאי או אזרחי בתפקידים אחרים שאינם צבאיים כמו משטרה, מד"א וזק"א. בחוק צפוי להיות גם סעיף של סנקציות אישיות ומוסדיות למי שלא יישא בנטל. במהלך הדיונים על חוק הגיוס עלתה השאלה מה עושים עם "בריכה" (מושג שעלה בוועדה) של 60-70 אלף תלמידי ישיבה בני גיוס בגילי 18-26. הרי עד שהחוק ייכנס לתוקף או שיחלו שלבי הגיוס המשמעותיים – רובם כבר יהיו בגילי פטור. אדלשטיין דורש לחייב גם אותם בגיוס.
המתווה של השר כ"ץ מרוכך יותר. בהצעה הרשמית שהגיש שר הביטחון הוא כתב: "בשנה הראשונה 4,800 מתגייסים ובשנה השנייה 5,760 מתגייסים. לאחר השנתיים הראשונות, היעד יעלה בצורה מדורגת בכל שנה ויגיע ל-50% בשנה השביעית". באחת הישיבות בוועדה אמר כ"ץ כי בחוק שהוא מציע יהיו סנקציות אישיות ומוסדיות, אבל בכפוף לשיקול דעתו של שר הביטחון. גיל הפטור מגיוס שמציע כ"ץ יהיה 26.
"אנחנו על קו הסיום עם חוק גיוס אמיתי", מסכם מקורב של אדלשטיין. ועדיין, נשאלת השאלה: מה תהיה תגובת החרדים אם חוק הגיוס יהיה באמת חוק גיוס ולא חוק קומבינה להשתמטות. אז יהיה חוק טוב, אבל כנראה בלי מספיק אצבעות כדי להעביר אותו בכנסת.
*
ימים קשים עוברים על ההנהגה הפוליטית של הציבור החרדי בישראל. חוק הפטור מגיוס מתרחק מהם, הרמטכ"ל הורה להוציא אלפי צווי גיוס לצעירים החרדים המשתמטים, הסיעות החרדיות החליטו להחרים השבוע את ההצבעות של הקואליציה וגם "חוק המעונות" תקוע.
על הרקע הזה, ואולי בגלל זה, משמיעים החרדים אמירות שונות לחלוטין בנושא עסקת חטופים וסדר היום שהציגו ראש הממשלה נתניהו וחברי הקבינט: קודם הכרעת חמאס בעזה ורק אחר כך עסקה או שחרור חטופים
על הרקע הזה, ואולי בגלל זה, משמיעים החרדים אמירות שונות לחלוטין בנושא עסקת חטופים וסדר היום שהציגו ראש הממשלה נתניהו וחברי הקבינט: קודם הכרעת חמאס בעזה ורק אחר כך עסקה או שחרור חטופים. או כמו שאמר סמוטריץ': "להחזיר את החטופים זאת לא המטרה הכי חשובה של המלחמה". למעשה, ההנהגה החרדית קרובה הרבה יותר לסנטימנט הציבורי: קודם כל שחרור החטופים. בכיר ביהדות התורה מסכם לנו השבוע את התחושה של החרדים במשפט אחד: "אנחנו יוצאים למלחמה בגלל סמוטריץ' ולא מחזירים חטופים בגלל סמוטריץ'". הוא מסביר: "בניגוד לתחילת המלחמה שנכפתה עלינו – עכשיו המצב הוא שונה. בתחילת המלחמה זה היה כורח המציאות לצאת למלחמה בעזה. עכשיו זה הפך לאירוע פוליטי. בגלל זה אנחנו כועסים".
גורם בציונות הדתית אמר בתגובה כי "לחרדים נוח לדבר על החטופים כדי שיירדו מהם בעניין חוק הגיוס", אבל האמירות של בכירי המפלגות החרדיות הן חזקות וברורות והם גם העבירו מסר לנתניהו: תשנה את סדר העדיפויות של המלחמה. "אנחנו יוצאים למלחמה בשביל להקים התנחלויות בעזה", התרעם ח"כ משה גפני באחת השיחות שלו בכנסת. "אם נתניהו יעזוב את החטופים – ייקבע להם דין מוות. החטופים הם הדבר החשוב ביותר". הוא גם התייחס לטענה כי שחרור מחבלים יביא לפיגועים בעתיד: "אין ביהדות דבר כזה 'פיקוח נפש עתידי', רק עכשווי".
גם סגן שרת התחבורה אורי מקלב התקומם על ההחלטה לדחוק את החטופים על חשבון המלחמה בעזה. "אי-אפשר לשתוק ולעבור הלאה", הוא אמר. "שימת החטופים במקום משני והתייחסות למצבם כנטל מבטאות פגיעה וניכור, התעלמות מסבל החטופים הנורא ומהדאגה הקשה של משפחותיהם – ולא בפעם הראשונה".
גם סגן שרת התחבורה אורי מקלב התקומם על ההחלטה לדחוק את החטופים על חשבון המלחמה בעזה. "אי-אפשר לשתוק ולעבור הלאה", הוא אמר. "שימת החטופים במקום משני והתייחסות למצבם כנטל מבטאות פגיעה וניכור, התעלמות מסבל החטופים הנורא ומהדאגה הקשה של משפחותיהם – ולא בפעם הראשונה". גם שר הפנים משה ארבל מש"ס התבטא בכמה שיחות על מצבם של החטופים, ואמר: "חלק מהמאבק על הזהות היהודית של המדינה הוא להחזיר את כל החטופים מיידית. אין מצווה גדולה כפדיון שבויים. עלינו לעשות הכל כדי שכולם כולם ישובו הביתה מיידית. המחויבות להשיב את כל 59 החטופים שנותרו בשבי היא בעיניי מחויבות דתית".
נתניהו שומע את הקולות, וגורם בכיר במגזר החרדי סיפר כי הוא מנסה לרכך את הביקורת. לדברי הגורם, זו הסיבה שנתניהו הזמין את יו"ר ש"ס אריה דרעי לבור של חיל האוויר במהלך התקיפה הראשונה על תימן בתחילת השבוע. הנוכחות של דרעי בבור לא שינתה דבר מבחינה מבצעית או קבלת ההחלטות, למעט הכבוד שנתן נתניהו לדרעי ברגע המעמד.
בינתיים נרקמת יוזמה של פעילי מרכז-שמאל, שחושבים שצריך לגייס את הציבור החרדי למאבק למען החטופים ולהניח להם עם הגיוס לצה"ל בתקופה הזו. כמה מהם פנו לעיתונאי החרדי ישראל כהן, שמוביל קו נחרץ בעד שחרור החטופים, כדי לקדם את היוזמה. "אפשר להרגיע ולדחות את נושא חוק הגיוס וקודם לטפל בחטופים", אומר גורם המעורה בפרטים. "חיי החטופים קודמים לכל דבר אחר".
*
במהלך השבוע התפרסמו כמה יוזמות של ח"כים מהקואליציה להעלות את שכר הח"כים והשרים ולהשוות אותו לזה של שופטי בית המשפט העליון, הרמטכ"ל ובכירים במערכת הציבורית. אחרי הסערה שפרצה, הציע ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) "תיקון": במקום להעלות את שכרם של הפוליטיקאים יורידו את שכרם של השופטים כדי לצמצם את פערי השכר ביניהם. העיתוי אינו מקרי, כמובן. מהפכה משפטית דרך הכיס של השופטים.
השבוע אנחנו מספרים לראשונה על יוזמה אחרת, אפילו הפוכה: הפחתת שכרם של חברי כנסת, שרים ושופטים כל זמן שהוחלט על קיצוץ רוחבי בשכרם של עובדי המדינה
השבוע אנחנו מספרים לראשונה על יוזמה אחרת, אפילו הפוכה: הפחתת שכרם של חברי כנסת, שרים ושופטים כל זמן שהוחלט על קיצוץ רוחבי בשכרם של עובדי המדינה. מדובר בהצעת חוק חדשה של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), שתחייב גם את חברי הכנסת "לשאת בנטל", כלשונו. על פי ההצעה, בכל מקרה שבו יוחלט לקצץ בשכר עובדי המדינה בשל מצב חירום יופחת שכרם של חברי הכנסת והשופטים בשיעור זהה, בתוספת קיצוץ של חצי אחוז נוסף.
לדברי פוגל, הצעת החוק נולדה על רקע הפחתת שכרם של מאות אלפי עובדים, בהם מורים, רופאים, חיילי קבע, שוטרים ועובדי רווחה במסגרת ההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה. על פי ההחלטה, שכרם יופחת ב-3.3% בשנת 2025, וב-1.2% בשנת 2026. "בעוד החליטו על הפחתת שכרם של עובדי מדינה, לא פגעו בכלל בשכרם של נבחרי הציבור: חברי כנסת, שרים, שופטים וסגני שרים", הסביר פוגל.
באופוזיציה הודיעו במהלך המלחמה כי יסכימו לקיצוץ בשכרם. השאלה היא אם בקואליציה ירימו את הכפפה כדי להוכיח שגם חברי הכנסת יכולים להיכנס מתחת לאלונקה.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.05.25
