בישיבת הממשלה שנערכה אתמול (ראשון) אושרה תוכנית הרחבת התגמול עבור משרתי מערך המילואים בלחימה. אבל נראה שרבים מבין המילואימניקים חושבים כי הטבה נוספת לא פותרת את הבעיות האמיתיות בשטח – מחסור בכוח אדם, קריסה תחת העומס, מרחק מהבית והמשפחה, פגיעה בקריירה ושחיקה מורלית.
סגן (במיל') מתן (27), לוחם בפיקוד העורף מבאר שבע, נשוי לסרן (במיל') סתיו, גם כן לוחמת ביחידה. הוא השלים עד כה 170 ימי מילואים, ואילו סתיו, שהשלימה כ-200 ימים, זומנה לסבב נוסף של 70 ימים. אתמול היא עודכנה כי הזימון התארך ל-110 ימים. מתן, שיתייצב בספטמבר לזימון הבא שלו, יחליף אותה בגזרה.
"כשאומרים שאנחנו לא מוכנים להיות שכירי חרב, זה בדיוק זה", אמר מתן, "הצורך האמיתי שלנו הוא בהפחתת העומס. גם אם ייתנו לנו 20 אלף שקל שובר לחופשה זוגית, מתי בדיוק נממש את זה? כשסתיו מסיימת את סבב המילואים, אני נכנס במקומה. וכשיש לה רגע פנוי, היא משלימה פערים בלימודים. גם במוסדות האקדמיים, התוכניות שפרסמו כתמיכה בסטודנטים שמשרתים במילואים – לא קורות במבחן המציאות. ההתנהלות מזעזעת. אומרים לה ש'לא יקרה כלום אם תדחי את סיום התואר בשנה', כשהיא עוד נאבקת להשלים את השנה הראשונה שלה".
רב-סמל (במיל') אופיר (43) משוהם, נשוי ואב לארבעה, השלים כ-300 ימי מילואים בחטיבה 9. במהלך השירות פוטר מעבודתו, ובין הסבבים הוא עובד כעצמאי. לפני שלושה שבועות התייצב לצו 8 שתוכנן ל-70 ימים בגזרה הצפונית, ובשבוע שעבר עודכן שנוספו 40 ימים.
"הילדים שלי לא רוצים שובר לגלידה או לפארק שעשועים, הם רוצים את אבא שלהם בבית", אמר אופיר, שמשרת בהתנדבות לאחר שוויתר על פטור המילואים שניתן לו מפאת גילו. "במקום לפתור את הבעיה המשמעותית שהיא מחסור בכוח אדם - הממשלה מנסה לשים פלסטר. כולם חייבים לשרת. דיברתי עם חיילים, סטודנטים, צעירים, חלקם רווקים או נשואים טריים. כולם היו מוותרים על ההטבות תמורת פחות ימי מילואים. הם נפגעים בלימודים, בעבודות, הסביבה כבר לא מכילה את האירוע הזה".
על התחושה האישית כמי שישלים כ-400 ימי מילואים בסיום הסבב הרביעי, אמר: "המדינה מנצלת את זה שאנחנו פטריוטים ואין מצב שלא נתייצב. הכסף הזה לא מפצה על העומס והסטרס שאנחנו חווים. בסוף אני משקיע אותו בטיפול פסיכולוגי עבור הילדים שלי, שסובלים מרגרסיה בהתנהגות כי אבא לא בבית".
סגן (במיל') חוה (25) מראשון לציון, במקור מביתר עילית, השלימה יותר מ-300 ימי מילואים במהלך המלחמה כקצינת מבצעים באוגדה 162. "הממשלה חושבת שזה יעבוד עלינו, שככה ישתיקו אותנו", אמרה בכעס, "קחו מענקים ותפסיקו לדרוש שוויון בנטל. אבל לא נעצור עד שכולם ייכנסו תחת האלונקה".
כמי שגדלה בבית חרדי, בחרה חוה להתגייס לצה"ל ושירתה בסדיר כחיילת בודדה, מבחינתה "הממשלה אישרה את התוכנית כדי שתוכל להתפאר בכך שהיא נותנת גם לציבור המתגייס. אבל ברור לכולנו שזה לא מה שקורה. אנחנו גרגיר חול בתור תקציבי עתק שהולכים לחרדים".
רב-סרן (במיל') עומרי (30) מרחובות השלים בתפקידו בחיל האוויר כ-130 ימי מילואים. "אולי בעבר תמריצים כאלו היו רלוונטיים, אבל היום זה כבר ממש לא המצב", הוא טען. "גם אם יהפכו את המילואים ל'אטרקטיביים', מבחינה כלכלית, עדיף לנו השקט בבית או פחות צווים להתייצב אליהם. מילואימניקים יעדיפו לעשות פחות ימי מילואים, בידיעה שיש מישהו שמגבה אותם. אנשים שעזבו את המשפחות והעבודות שלהם, שהכול התפרק להם, עוד שקל, פחות שקל – זה לא מה שיציל את כל מה שהתפרק".
באשר להטבות שהוענקו למשרתי המילואים עד היום, עומרי אמר: "מילואימניקים בכלל לא יודעים מה מגיע להם. המידע לרוב לא מונגש מעבר לפקודות בלתי ברורות. דברים שהבטיחו, כמו שובר חופשה, לא הגיעו עדיין לכולם. מילא היו כולם יודעים מה מגיע להם, מילא הכול היה מתקתק בזמן – אבל זה לא המצב".
סמל (במיל') שקד (30) מרמת גן השלימה 160 ימי מילואים כלוחמת בפיקוד העורף. "זה מדהים שהמדינה מתגמלת משרתי מילואים, מעניקה הטבות לאלו שיוצאים להגן עליה, אבל בשלב הזה אנחנו כבר כל כך סחוטים", היא סיפרה. "הבית והסביבה שלנו, שבעבר נתנו גיבוי, כבר חסרי סבלנות. עוד תגמול, עוד הטבה – זה נחמד שיש, אבל זה לא פותר את המשבר".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.05.25
