אריות.
הם אומרים, יום קשה, צר לנו, כל כך צעירים, כולנו מרכינים ראשים. הם שואלים: אריות, גיבורים, מה עוד אתם נותנים?
הם אומרים, שמעתם מה קרה ברפיח, בחאן יונס, בג'באליה? אין ברירה אחרי 614 ימים. רק לחץ צבאי מחלץ מנדטים שבויים. הם אומרים, כנסו רגע למנהרה שמימנו, תהיו פטריוטים טובים.
הם אומרים זו מלחמה נבחרת, מכהנת. נישאר פה עד שתמלא את ימיה, את כאבי אזרחיה. את ילדיה.
הם אומרים, זה נכון, ב"ששת הימים" נלחמו שישה ימים אבל שם לא היה ניצחון מוחלט. או סופי. שם לא נלחמו על כיסאות מרופדים. היו סתם כותל, חיילים ורובים.
הם אומרים, תיזהרו יש טילים מפה ומשם ומפה. עזה, לבנון, איראן, סוריה, אפילו תימנים. הם אומרים בקול עולה ויורד – רק איתנו תרגישו בטוחים.
הם אומרים הזרמנו כסף, אוכל, נשק לאויבים. שום דבר דרמטי, קצת קלאצ'ים וכפכפים. הם אומרים, עכשיו ניתן גם לאויבים של האויבים. עזבו תוכניות, הסדרים. יש פה אחד שמבין בסיכונים מחושבים.
אלונקה.
הם אומרים אלונקה ישראלית, בקו"ם לאומי. הם אומרים קדימה צבא העם, להסתער, לכולנו חובות וזכויות. בבית מחכות לכם אימהות שישנות פחות מאימהות אחרות.
הם אומרים אתם פוגעים בעולם התורה, יורים בנגמ"ש של אלוהים. הם אומרים להיות יהודיים אמיתיים זה לפטר רמטכ"ל ושר ביטחון שמפריעים.
הם אומרים "גולני שלי", "מי שחלם גבעתי", "צנחנים לנצח". הם אומרים האיש שבטנק, כלומר בישיבה, ינצח.
הם אומרים אנחנו אוהבים אתכם מצביעים ושותקים. מתקוטטים ושותקים. משלמים ושותקים. הם שואלים: מה אלה קולות הזמבורה שבמלוכה מורדים?
הם אומרים עוכרים. אנרכיסטים. דיפ-סטייט. חמוצים. בוגדים. שמאלנים. הם אומרים, מה, באמת ירו על בית משפט?! אנחנו כמובן מגנים.
הם אומרים 50 אלף בחודש, טיסות, מלונות, פמליות, מאבטחים, כנף ציון, מיליארדים למגזרים. הם שואלים – טראומות, שיקום, הטבות למילואים? השתגעתם, שעת חירום, כולנו מהדקים.
הם אומרים שלמו. ביוקר מחיה, בארנונות, בארונות, בימי מילואים, בחיים ששנה ושמונה ממתינים. הם אומרים, סליחה, אנחנו לא מקבלים צ'קים דחויים. רק נתחי נשמה בביט ובמזומנים.
טקסים.
הם אומרים אנחנו 1,788 פעמים לא זוכרים. אנחנו על 1,163 נפשות שאבדו בבוקר ההוא לא אחראים. ניר עוז, מירון, הכרמל, צוללות, קטאר? מצלצל מוכר, לא קשורים. ואתם לבאגס באני נטפלים.
הם אומרים אנחנו לא נציית לצווים. לא לצו בית משפט, ולא לצו הלב והחיים. שליחות ציבורית היא לרופסים.
הם אומרים, אהרן ברק? תמצית הרוע והאסונות, כן גם אם פרש לפני 20 שנה, ומתקרב לגיל 90. הם מבקשים תבינו, יש מחסור לאומי באשמים.
ליאור בן עמייובל חןהם אומרים אין חפים מפשע. לא בעזה וגם לא טראמפ, סרקוזי, גרמניה, כאלה שלהסכם ולהחזרת החטופים חותרים. הם אומרים שקט יורים. שקט מטענים. שקט את 7 באוקטובר הבא אתם מביאים!
הם אומרים, מה, כל זה בשבילנו? לא, זה הכול למען העם. לדרישתו. והעם, כמה מוזר, לא רוצה ועדת חקירה. לא רוצה ריפוי. לא רוצה להחזיר חטופים. העם, הם אומרים, הוא זה שצריך לתת הסברים.
הם אומרים, אתם תקריבו בהווה, אנחנו נשפץ את ההיסטוריה, הארכיונים, נתמקד בנאומים, סרטונים וטקסים. נחשו מי יוצאים מרוויחים?
אנחנו.
אנחנו אומרים: די. הגיעה העת לבחירות. למנהיגות אחרת.
