עם כלביא יקום ואישה אחת בת 90, רחוקה מאוד משיאה, תסרב בבוקר לתחינות ילדיה לעזוב את דירתה הלא-ממוגנת ברחוב כ"ט בנובמבר בבת-ים עד יעבור זעם, כי "אם כולם יעשו את זה, מי יישאר כאן?" והיא תמשיך להתעקש שעה ארוכה, עד שיובהר לה שאם תישאר ייאלצו צאצאיה לשהות לצידה ולזה היא כבר לא מוכנה לתת יד. אז התיקים ייארזו, אך רגע לפני שהדלת תיסגר אחרי כיסא הגלגלים שלה, היא תזקוף גווה ותדרוש להשאיר אור דולק בסלון כדי "שהם לא יחשבו שהם מנצחים".
עם כלביא יקום ואישה אחת בת 90, שלימדה במשך קרוב ל-40 שנים רצופות את פרשת בלק דורות של תלמידים, בתיכון "חשמונאים" שרחוק כמה מאות מטרים ממקום פגיעת הטיל האיראני, תדלה מתחתית זיכרונותיה כילדה בת 12 שם לא מוכר – "שולם ואלד" אחד - שאף אורות ביתו המיותם נותרו דולקים מאותה הסיבה – לא לתת למרצחיו סיבה לשמוח. וגוגל הוא שישלים את הסיפור וילמד שאותו שולם ז"ל הוא מנרצחי אוטובוס הדמים שיצא מעיר הולדתה, נתניה, למחרת כ"ט בנובמבר והתקפת הדמים עליו פתחה למעשה את מלחמת העצמאות. ושמו יתלכד יחד עם שמות הנרצחים במתקפה האיראנית הנוכחית, שנזכרים ברדיו לכדי מניין לא מקרי אחד.
עם כלביא יקום ואישה אחת בת 90, שנדמה היה בשנים האחרונות כי היא אוזלת לאיטה, זוקפת שוב גווה ודואגת לילדיה, ומבלי משים - גם אם לא במקרה - מזכירה בכך את מדינתה האהובה, שאף היא נראתה בשנים האחרונות כמי שאפסו כוחותיה והינה שוב פורשת כנפיה בגאווה מקצה איראן עד סוף תימן ומגינה על ילדיה. והשתיים מוכיחות את צדקת אחד העם שקבע שכמו ש"סגולה מיוחדת היא למלחמת הקיום, שהיא עצמה נותנת לכל חי, בדרך התפתחותו, את כלי נשקו הנחוצים לו: קרנים לשוֹר, כנפיים לעוֹף, ושכל ובינה לאדם", כך גם עם ישראל "רכש לו במלחמתו הארוכה בעד קיומו, תכונות ומידות ודרכי חיים", שהחשובה שבהן היא יכולתו הפלאית דווקא ב"שעת קריסיס נוראה, אשר כמעט לא נהיתה כמוה מיום גלוֹת ישׂראל מעל אדמתו", להשיב לעצמו בזמן קצר את "כל המידות הטובות של אבותינו: אחדות, צדקה, רחמים, כבוד... התעסקות בצורכי ציבור". ובזכות אותן מידות, העם שבמרבית ימיו "קרוע לכתות שונות המתגרות זו בזו", מצליח למרות שתהום רבה מסביבו וארץ רועדת תחתיו, לחזור תמיד לאיתנו.
עם כלביא יקום ואישה אחת בת 90, שנדמה היה בשנים האחרונות כי היא אוזלת לאיטה, זוקפת שוב גווה ודואגת לילדיה, ומבלי משים - גם אם לא במקרה - מזכירה בכך את מדינתה האהובה
עם כלביא יקום ואישה אחת בת 90, שמורחקת בכוונה מהחדשות, ושעל מסך הטלוויזיה שלה קבוע כל הזמן ערוץ הוט סניור לגיל השלישי, תדע גם ללא עזרת הפרשנים הרהוטים שבאולפנים שאנו עדיין באותה מלחמה ארוכה, ושגם בלי לשמוע את הנחיות פיקוד העורף תורה למסייעיה לרכוש מצרכים ומים לימים הקרובים. במכולת שבה יעצרו כדי למלא את הוראתה יעמוד לפניהם גבר צעיר שיספר שהוא קונה מוצרים בסיסיים עבור אנשים שאינם מוכנים להתפנות מדירותיהם ההרוסות בחלקן ברחוב נגבה בעיר, למרות הצעת העירייה לשכנם במלונות.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי והמוכר לא יסכים לקבל ממנו כסף, והוא מצידו לא יסכים לא לשלם, ונציג האישה בת ה-90 יציע שזה פשוט יחולק בין שלושתם כדי לא לעכב את אנשי נגבה הנוכחיים, שכקודמיהם בשם אינם מוכנים להתפנות למרות ההרס הרב שגרם להם האויב.
עם כלביא יקום ואישה אחת בת 90 שעבורה - כעבורו - החשמונאים, כ"ט בנובמבר, קרבות הגבורה בנגבה ונרצחי אוטובוס הדמים בנתניה אינם עבר נשכח כי אם הווה מתמשך, הם המבטיחים שכמו הארי שאינו קורא זולתו לעזרה אלא מתנשא לבדו, גם אנו – מי יקימנו?!
