המלחמה מול איראן כבר איננה תרחיש – אלא מציאות. לראשונה, חוותה ישראל מתקפת טילים ישירה בעוצמתה ממרכז העצבים של אויב אזורי. עוצמת האש שונה, ההרס כבד, והאיום – מתמשך. גם אם מדובר במלחמה צודקת, ללא עורף מטופל – הצדקה זו תתפוגג.
"חשבנו זהו, הבית נפל", אמר תושב ראשל"צ שביתו נפגע מהטילים האיראניים, וקריאתו מהדהדת. "הדלת של המקלט נפתחה ולא ידענו אם נזכה לצאת ממנה. לא יודע מה עושים עכשיו".
עובדה מצערת היא שישראל ניצבת כיום ללא ראש לרשות החירום הלאומית. החידלון במינוי מחליף לאחד מבעלי התפקידים הקריטיים לעת הזאת – ראש רח"ל – מלמד על עומק הכשל הממשלי. בעת הזו, שבה הנהגה ברורה ונחושה נדרשת יותר מאי פעם, היעדר מינוי איננו רק סמל להזנחה – אלא סכנה מוחשית.
1 צפייה בגלריה
זירות הנפילה בבני ברק, בתל אביב ובפתח תקווה
(צילום: יריב כץ, רויטרס/REUTERS/Moshe Mizrahi, Amir Levy/Getty Images)
הציבור הישראלי ממושמע ומפגין חוסן מעורר הערכה, אך המציאות הקשה היא שמיליוני אזרחים חיים ללא מיגון הולם, שירותים פסיכולוגיים זמינים או מערך תגובה מהיר. אין זו אשמתם – אלא תוצאה של הזנחה שלטונית רבת-שנים. לא נעסוק כאן בעבר – אלא בקריאה לשינוי.
דוח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה מצייר תמונה עגומה על תפקוד המדינה בטיפול בעורף הצפוני, וזה לא שונה מבדרום. הדוח קובע כי "במרבית היישובים שנבדקו לא הושלמה ההיערכות הנדרשת", ומצביע על כך ש"היעדר תיאום בין משרדי הממשלה" פגע באופן ממשי ביכולת להעניק מענה מהיר לתושבים. המבקר אף התריע כי "אין כיום גוף ממשלתי שמרכז את הטיפול באופן אפקטיבי".
אירועי 7 באוקטובר הדגישו ליקויים ישנים – חוסר מוכנות, קצב תגובה איטי, בלבול באחריות. המדינה לא עמדה בציפייה הבסיסית: להיות שם עבור אזרחיה בעת צרה. זה איטי. זה מסורבל.
הגישה לא השתנתה: במקום יוזמה ואחריות – תגובה איטית ותלויה בפנייה מהאזרחים. זה לא מספיק
נעשו מהלכים חשובים – הוקמה הרשות לתקומה, פועלים מרכזי חוסן, חלק מהמשרדים פועלים במסירות. אבל הגישה לא השתנתה: במקום יוזמה ואחריות – תגובה איטית ותלויה בפנייה מהאזרחים. זה לא מספיק.
שעת המבחן הזו מחייבת חשיבה אחרת. העובדים במערכת הציבורית מצוינים ומנוסים – אבל מנגנון קבלת ההחלטות מסורבל, רווי בירוקרטיה ומורכב ממנגנונים מקבילים היוצרים שיתוק מערכתי. יש צורך במנגנון ניהולי מתכלל, כזה שיקדים תרופה למכה.
מודלים מהעולם יכולים להוות השראה. בארה"ב סוכנות FEMA – Federal Emergency Management Agency פועלת באופן יזום לשילוב זרועות בין הממשל הפדרלי, המדינות והקהילות המקומיות. ברגע משבר האזרחים אינם נדרשים להבין "מי אחראי", כי גוף אחד מתאם, מוביל ופועל בשטח.
המסר ברור: חיזוק העורף הוא תנאי הכרחי לניצחון – לא רק בשדה הקרב, אלא גם במאבק על הלכידות הלאומית. אי-אפשר להילחם מלחמה צודקת כשהאזרחים מרגישים נטושים. עורף מוזנח הוא סכנה ביטחונית – אבל גם מוסרית.
ההזדמנות לשינוי היא בידינו.
פרופ' אסף מידני הוא מומחה למדיניות ומשפט, האקדמית ת"א–יפו ואוניברסיטת אוקספורד
פורסם לראשונה: 00:00, 17.06.25
