סטיבן הוקינג, אדם שבכל זאת הבין כמה דברים בקשר לכמה דברים, אמר פעם שהאויב הכי גדול של הידע הוא לא הבורות, אלא האשליה שיש לך ידע. ובכן, עם כל הכבוד להישגים האדירים של התאורטיקן הבריטי המנוח, בישראל של 2025 מישהו כבר היה מסביר לו שהוא טועה לגמרי בקשר לסיפור הזה של החורים השחורים, ו"בוא, אני באמת אקצר לך את תולדות הזמן, אולי אפילו בתוך ארבעה ציוצים". לא, כי אנחנו הרי מבינים בַּכּל כולל הכול. אפילו בדברים ששמענו עליהם לראשונה לפני שבועיים, בדיוק כשהתחיל להימאס לנו מהנושא הקודם שהתיימרנו לשחות בו.
אני אומנם לא בשנתון של הוקינג, אבל מספיק מבוגר כדי לזכור שזה לא תמיד היה הקטע שלנו, הישראלים. פעם פשוט היה לנו את החבר הזה שמבין במכוניות, את הבן של החבר שמבין במחשבים, ועוד כמה אנשי קשר שהקפדנו להחזיק למקרה של התייעצות חשובה. אבל היום? הצחקתם אותי. היום יש יותר אנשים בישראל שיכולים לספר לך באריכות על יתרונותיו של ה-B2, למרות שעד לפני שבוע הם חשבו שזה רק סוג של ויטמין. המומחים האלה לעת מצוא, שרק ברבעון הקודם היו מומחים בכלל לתחום אחר לחלוטין, בדרך כלל מתקיפים אותך לראשונה באולפני החדשות. אם יש לך מזל תמצא קשר בין הטייטל שלהם שנכתב על המסך לבין הדברים שיוצאים להם מהפה, והסיכוי שמישהו מהם יענה "שמע, האמת היא שאני לא מבין בזה" נמוך יותר מהסיכוי שננפוש באוגוסט בטהרן. אבל זה לא נשאר באולפנים. בימים אלו המומחים הארעיים תוקפים אותך גם במרחבים המוגנים וגם במרחבים המקוונים.
הפלגתי פעם אחרי הצבא בין קוסמוי לקופנגן? אני אסביר לעוקביי המסורים בפייסבוק איך פותרים את סוגיית הישראלים התקועים בקפריסין בעזרת כמה מעבורות, קצת רצון טוב והרבה תושייה. גרתי שלוש שנים בבוסטון בזמן שג'ימי קרטר עוד היה מסתובב קבוע בקמפ דייוויד? אני הולכת לנתח עבורכם את הסיכוי שדונלד טראמפ יוצא להפגיז את פורדו, מקום שעליו שמעתי לראשונה בחיי באמצע יוני השנה.
מומחי טראמפ הם החביבים עליי במיוחד
מדובר באדם שמנפק 38 אמירות סותרות בתוך פחות מיממה, כשכל הופעה פומבית שלו כוללת יותר אלתורים ממופע של שחר חסון. נסו להתמקד פעם בפרצופים של אנשי הצוות שלו כשהאיש נואם, ותגלו אוסף של אנשים עם ארשת פנים של "אוקיי, לא ידעתי שהוא הולך להגיד את זה".
למען ההגינות, צריך לומר שחלק גדול מהמבינים והמומחים פשוט מנסים לעמוד בקצב של מדינת ישראל. הרי החיים בארץ הקודש מאלצים אותך לשנן מושגים חדשים בתדירות של אחת למטח. לא הספקנו לשכוח מסדר הפעולות שיש לנקוט במקרה שסתם צינון מתברר כאומיקרון, וכבר התבקשנו לזהות שכונות ברפיח לפי צילומי רחפן. כבר הרגשנו שאנחנו שולטים בהבדלים בין שיח' רדואן לכוח רדואן, והינה רשימה מתעדכנת של אתרי שיגור עם שמות שרק בני סבטי מצליח לבטא.
יודעים מה? אולי זה בכלל עניין מבורך. אולי בדיוק עכשיו, כשאנחנו זונחים את "תבדוק בגוגל" לטובת "תשאל את צ’אט ג’י-פי-טי", זה דווקא מעודד לגלות שאנשים עוד מתיימרים להבין בדברים ואפילו להתנסח בנושא בפומבי. כי סטיבן הוקינג אומנם הקפיד להתמחות בתחומו כדי להיחשב מבין במשהו, אבל היום לא צריך יותר משעה בטוויטר בשביל לקבל את "התאוריה של הכול".
