להיות זבוב על הקיר. לא מעט אנשים בארץ ובעולם היו נותנים הרבה כדי להיות ניצבים בישיבת הקבינט שקיבלה את אחת ההחלטות הדרמטיות בתולדות מדינת ישראל: לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, לחסל את מדעניה הבכירים ולפגוע בראשי משמרות המהפכה. חברי הקבינט ידעו ואישרו את התוכנית; הם רק לא ידעו שבתוך פחות משמונה שעות עשרות מטוסי חיל האוויר כבר יהיו בדרך אל היעד.
יום חמישי, 13 ביוני, שעה 20:00. חברי הקבינט הוזמנו לדיון אצל ראש הממשלה יחד עם כל ראשי מערכת הביטחון. אחד המשתתפים מספר שהם ידעו מה יהיה על סדר היום: איראן. "כשאתה אומר קבינט אתה בעצם אומר איראן. זו הסוגיה המרכזית שהעסיקה את נתניהו במשך שנים", הוא אומר. "אז למה הוא לא תקף לפני? כי עד היום היה אלמנט של הכלה. אוהל חיזבאללה על הגדר היה סמל ההכלה. מה, להתחיל מלחמה על אוהל? ביבי היה אז בעידן של לדחות מלחמות. הייתה בישראל רתיעה מחיזבאללה, אז ללכת להתעסק עם הבריון השכונתי? מי בכלל חשב על איראן? איראן אימפריה. היא תקפה את מתקני הנפט של סעודיה, וסעודיה לא הגיבה. ישראל רצתה רק פתרון דיפלומטי, וכך גם כל מדינות אירופה".
1 צפייה בגלריה
one man show
(ישיבת קבינט. בתוך שמונה שעות המטוסים היו כבר בדרך ליעד | צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
בשורה התחתונה כולם, בלי מתנגדים או נמנעים, הצביעו פה אחד בעד הצעתו של נתניהו לתקוף את איראן. חברי קבינט מעידים שהישיבות הן ONE MAN SHOW. נתניהו התייעץ בעיקר עם אנשי המוסד, אמ"ן וצה"ל, והשרים הסמיכו אותו לפתוח במערכה, אף שלא ידעו את שעת השי"ן "מטעמי ביטחון שדה". מתברר שראש הממשלה הגיע לישיבה הזו מוכן, והיא הייתה פורמלית בלבד. הוא דאג לטפח את סוגיית הגרעין של איראן והזמין בכל פעם צוות מצומצם אחר של שרי קבינט לפגישות עם אנשי מוסד וצבא, שנקראו "קבוצות עבודה". "הוא רצה לוודא שיש לו רוב", מספר חבר קבינט. "כאשר נתניהו קורא לך לפגישה כזאת, זה מנפח לך את החזה".
"איש לא התנגד למבצע"
מה שמעו השרים על המחיר שתשלם ישראל ואיך הם הגיבו? "היו שאלות, העלינו סיכונים ואפשרויות לקשיים", סיפר אחד הנוכחים, "אבל איש לא התנגד למבצע. גם לא המוסד, הצבא ואמ"ן".
לשרים הוצגו תרחישי קיצון של כ-800 הרוגים ובמקרים מסוימים גם אלפים בודדים. "זה עומד לך על הלב", מעיד השר בקבינט. "לא היה לנו ספק שיהיו תרחישים קשים. זה לא פשוט שאנשים הולכים לאבד את החיים שלהם. זה מורכב. קיבלנו לא מעט החלטות על מבצעים וידענו שיהיו מחירים והם קשים. ערך החיים חשוב. אתה מבין שזה קשה, אבל אתה מבין שזאת גם החלטה היסטורית. בסוף לא היה חבר קבינט אחד שחשב אחרת מראש הממשלה".
התוכניות שהוצגו לשרים היו שאפתניות, כמעט על גבול הדמיוניות. "היה ספק כזה או אחר בעניין יכולת המימוש", מעיד אחד מהם. "יצאנו בתחושה של כמה אפשר להצליח ביחס למה שהוצג לנו. במבחן המציאות, עמדנו בכל התוכניות שהוצגו לנו ואפילו בלוחות זמנים קצרים יותר".
"רובנו חשבנו שאם יעמדו ב-50-60 אחוז מהתוכנית זה יהיה הישג גדול. בסוף הצבא עמד על 90 אחוזי הצלחה. הרי אתה לא הולך לחסל חפ"ש, אלה הראשים שלהם"
לחברי הקבינט הראו מצגות עם תמונות המדענים האיראנים הבכירים וראשי משמרות המהפכה. "אתה רואה שקף עם שמות ותמונות של אנשים שהולכים לחסל", מספר אחד השרים. "זה נשמע מאוד יומרני. אתה אומר 'וואו' גדול. רובנו חשבנו שאם יעמדו ב-50-60 אחוז מהתוכנית זה יהיה הישג גדול. בסוף הצבא עמד על 90 אחוזי הצלחה. הרי אתה לא הולך לחסל חפ"ש, אלה הראשים שלהם. בסוף כל אחד מאיתנו הרגיש שהוא שותף להחלטות היסטוריות. בסוף זה היה אירוע של איש אחד. לנתניהו יש ניסיון, הוא מאוד דומיננטי, ויש כלפיו הערכה ביטחונית גם אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר".
ליציאה למלחמה לא היו מתנגדים, אבל דווקא בישיבת הקבינט ביום שני האחרון בלילה, שעסקה בהודעת הנשיא טראמפ על הפסקת אש, שני שרי קבינט התנגדו ודרשו להמשיך במלחמה עם איראן: איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
בלי לבזבז זמן
אחרי סיום המערכה מול איראן בקואליציה לא מבזבזים זמן, והמהפכה המשפטית חוזרת בגדול: הדחת היועצת המשפטית לממשלה, המהפכה התקשורתית, סגירת תאגיד השידור הציבורי ועוד מהלכים להגבלת מערכת המשפט. הביטחון העצמי חזר ואם יש משהו ששר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן היו רוצים לעשות הכי מהר זה להשלים את מה שהתחילו זמן קצר לאחר השבעת הממשלה בחסות הניצחון הצבאי וההתאוששות התדמיתית של נתניהו. הבעיה היחידה של הקואליציה היא לוחות זמנים: כנס הקיץ של הכנסת מסתיים בסוף יולי, כלומר בעוד כחודש, ובתקופה הזו יהיה קשה להעביר חקיקה דרמטית, בטח כשחוק הגיוס עדיין תקוע בצנרת.
המהלך הבא של הקואליציה הוא ניסיון לבטל את המשפט של נתניהו, ומי שנתן לכך רוח גבית הוא הנשיא האמריקאי טראמפ, שהחליט להתערב גם במערכת המשפט הישראלית. דבריו נפלו על אוזניים כרויות, ורוטמן הזדרז לקרוא לנשיא הרצוג להפעיל את סמכותו ולהעניק חנינה לראש הממשלה. "זהו בהחלט תפקידו של נשיא מדינת ישראל, שיכול לעצור את הסאגה המטופשת הזו בדרך האלגנטית ביותר", כתב רוטמן והוסיף: "אם הנשיא לא עושה זאת, הכנסת יכולה וצריכה לעשות זאת, אבל בוודאי שנשיא המדינה מחזיק בסמכות הזו בדרך המלך".
יובל קרניח"כ רוטמן אומר לנו כי הכנסת יכולה להעביר חקיקה, ולדבריו היו כבר כמה ניסיונות כאלו. "נתניהו בעבר מאוד התנגד למהלכים כאלה, אבל אני בהחלט חושב שצריך להוביל מהלך לביטול המשפט שלו. אני לא מתכוון להוביל מהלך כזה 'על הראש' של נתניהו, כל מה שהוא צריך לעשות זה לא להתנגד – ונעביר את החוק בכנסת".
אם הקואליציה תקדם חקיקה כזאת, ניתן להעריך בזהירות כי מהלך כזה יהיה שבירת כללי המשחק בכנסת. שלא כמו חוקי המהפכה המשפטית, חוק לביטול משפט פלילי במהלכו הוא פרסונלי לחלוטין שספק אם יעמוד במבחן בג"ץ. גורמים בקואליציה גם מעריכים שנתניהו עצמו לא יתמוך במהלך כזה. באופוזיציה טוענים כי מדובר בהליך אנטי-דמוקרטי מובהק, וכי קואליציה כוחנית ושיכורת כוח עוד מסוגלת לקדם אותו. "אם יבטלו את משפט נתניהו בכנסת כי יש להם רוב, למה שלא יבטלו את הבחירות אם יש להם רוב", אומר אחד הח"כים.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.06.25
