על מסלול ההמראה בניו-יורק, רגע לפני שדלת המטוס הפרטי נסגרה, יואלי לנדא מסר לאדמו"ר מעטפה חתומה ובתוכה מכתב אישי.
כך מתחיל סיפור שכבר יותר משבוע מטלטל את העולם החרדי, בין היתר משום שנשברו בו כמה מוסכמות וגינוני יסוד. אבל במפגש ובמכתב, שמיד נספר עליו, יש הרבה יותר מזה. הוא מערער על היסודות הפוליטיים והכלכליים שמאחורי "חברת הלומדים" החרדית בישראל, הוא נוגע בפוליטיקה ואידאולוגיה, ומשקף את השיח הערכי בצד החרדי, על רקע התנגשותו עם המדינה, שמגיעה לשיאה בתקופת המלחמה.
1 צפייה בגלריה
האדמור מגור
האדמור מגור
האדמו"ר מגור
האדמו"ר הוא רבי יעקב אלתר מגור, ראש החסידות הגדולה בישראל, המנהיג הדומיננטי במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ובאופן כללי שחקן מפתח בפוליטיקה הישראלית. לאחרונה הוא כמעט פירק את קואליציית נתניהו משום שזו טרם חוקקה, כמובטח לחרדים, את חוק הפטור הגורף משירות צבאי. נציגו, ח"כ יצחק גולדקנופף, התפטר מהממשלה.
אל המטוס הפרטי בניו-יורק, בדרך ארצה, האדמו"ר הגיע בסוף מסע גיוס כספים מוצלח בארה"ב, יש אומרים מוצלח מאוד, כזה שיאפשר לממן את מוסדות החסידות לתקופה לא קצרה. מוסדות גור מתוקצבים גם בידי המדינה, בנדיבות, אבל האדמו"ר מתוסכל מהשיח ומהאיומים לסגור ברזים לחרדים חייבי הגיוס. אם אין מדינה, יש פילנתרופים.
פילנתרופ כזה, שפרש שטיח אדום לפני האדמו"ר במסעו, תרם לו מעל מיליון דולר במזומן, הפגיש אותו עם תורמים חרדים אחרים וגם העמיד לרשותו את מטוסו הפרטי, הוא יואלי לנדא. מיליארדר מברוקלין, רק בן 45, כמחצית מגילו של האדמו"ר, והינה עוד פרט חשוב: הוא חסיד סאטמר.
בעוד המיינסטרים החרדי מעולם לא בירר עד הסוף את יחסו לציונות, בסאטמר ובקהילות הנלוות לה התואר "ציוני" הוא כינוי גנאי חריף
סאטמר מובילה מאז ומתמיד את הקו החרדי האנטי-ציוני, ולמעשה מבקרת ומנגחת כבר 77 שנה את אגודת ישראל והמפלגות החרדיות על השתתפותן בפוליטיקה הישראלית ובמדינה, שלפי תפיסתה לידתה בחטא ובכפירה. בעוד המיינסטרים החרדי מעולם לא בירר עד הסוף את יחסו לציונות, בסאטמר ובקהילות הנלוות לה התואר "ציוני" הוא כינוי גנאי חריף. ובאופן מעשי, סאטמר, שמרכזה במדינת ניו-יורק, אומרת: אל תתערבו בפוליטיקה, אל תשתתפו בבחירות, לא מעוקצך ולא מדובשך.
לנדא ניצל את חלקו הנדיב במסע כדי למסור לרבי מכתב ארוך, בן חמישה עמודים, שהושקעו בו רגש עז וגם תחכום, ובליבו מסר רדיקלי: עליך לנטוש את הגישה שלך ושל אבותיך ושל מרבית החרדים ביחס למדינה, ולהתנתק הרמטית מהמדינה. כן, בעל המאה הצעיר הרשה לעצמו להביע דעה ותוכחה מול מי שהוא קורא לו "הוד כבוד קדושתו". רבים ראו בכך השפלה עבור האדמו"ר, שהפך קהל שבוי מול המיליארדר.
מה במכתב? שורש הבעיה, לשיטת לנדא, היא התלות הכלכלית במדינה, שגורמת לחרדים לעמוד כ"עניים בפתח" בפני המדינה, שבצילה הנציגים החרדים מושפלים כדי להציל את תקציביהם, וזאת במקום לצאת לדרך כלכלית עצמאית, שבה אנשים מתוך הקהילה החרדית, שגם יוצאים לעבוד, יממנו את מוסדות התורה. זאת השיטה בסאטמר ובקהילות החרדיות בחו"ל, מבהיר לנדא.
לדבריו, בעקבות המהלכים האחרונים של האדמו"ר מגור, קהילתו בשלה "להשתחרר מכבלי המדינה לתמידית" ולהכריז: "יותר אין אנחנו נכנעים להיות קבצנים של המדינה אלא הולכים בעצמנו בעוז ובגאון"
ובצל משבר הגיוס, הנציגים החרדים בישראל מוכנים לדברי לנדא "לרמוס את כבוד תורתנו הקדושה עד עפר, ומסכימים לסחור לומדי התורה ולהקריב נשמות למולך ולומר לצבא 'תקבלו כך וכך נשמות מתוכנו' – הכול בעבור בצע כסף ולמען יואילו הציונים 'בטובם' לזרוק אי אלו פרוטות". לדבריו, בעקבות המהלכים האחרונים של האדמו"ר מגור, קהילתו בשלה "להשתחרר מכבלי המדינה לתמידית" ולהכריז: "יותר אין אנחנו נכנעים להיות קבצנים של המדינה אלא הולכים בעצמנו בעוז ובגאון".
עוד לפני שהמטוס נחת בישראל, המכתב הפך ויראלי, כולל תמונות מתוך המטוס של הנמען יושב וקורא בו בעיון. בחסידות גור זעמו על מעשה שהוא לא מקובל בלשון המעטה, וזה עוד לפני שדיברנו על התוכן: לנדא דורש מהאדמו"ר לנטוש את הדרך שסללו הוא וסבו, ממייסדי אגודת ישראל, ועוד אין-ספור רבנים ואדמו"רים ששלחו ושולחים נציגים לפוליטיקה.
אבל, באופן מוזר וכנראה מבלי להתכוון, לנדא – בן לקהילה הנושאת את דגל האנטי-ציונות – פוגש את הסנטימנט של רבים מהציונים היושבים בציון. מבין השורות הוא אומר לאדמו"ר ול-1.2 מיליון חרדים החיים בישראל: אם אינכם מכירים טובה למדינה שמיטיבה איתכם כל כך, לפחות קחו אחריות. רוצים להתבדל? בבקשה, הדרך הנכונה היא לעשות זאת על חשבונכם, כי המצב הנוכחי הוא אבסורד.
בשנים האחרונות, ובמיוחד ב-20 החודשים האחרונים, רבים בציבור הלא-חרדי עומדים נבוכים מול רמות הניתוק של הקהילה החרדית ומנהיגיה
שהרי בשנים האחרונות, ובמיוחד ב-20 החודשים האחרונים, רבים בציבור הלא-חרדי עומדים נבוכים מול רמות הניתוק של הקהילה החרדית ומנהיגיה: מביאים לשיא את ההתבדלות והפרישה מהציבור תוך כדי מלחמה, אבל גם אוחזים חזק בהגה השלטון; גם משתמטים, וגם ממומנים; נושאים במלוא הסמכות, מבלי לקחת אחריות.
השכל הישר והמוסר הבסיסי מתקשים לשאת את ההתנהלות שפוסחת על שני הסעיפים, שלא מכירה טובה למדינה, אבל גם לא מתנתקת מצינורות השפע שהיא משפיעה על החרדים. וכך, החסיד הקנאי מוויליאמסבורג הציב מראה לא רק מול האדמו"ר מגור, אלא מול המיינסטרים החרדי כולו: מי אתם? מה יחסכם למדינה? רוצים לפרוש? בבקשה, אבל אי-אפשר גם וגם.
ומה הסיכוי שהאדמו"ר יקבל את התוכחה של המיליארדר לנדא? לפי שעה, סביר יותר לשער כי גולדקנופף וגור קרובים יותר לחזור לממשלה ולמשרות הנוחות, מאשר לצאת לדרך חדשה על-פי שיטת סאטמר. אבל השאלות במכתב של לנדא ימשיכו להדהד בשנים הקרובות, בכל קואליציה שאליה יבקשו החרדים להיכנס. האם הם מוכנים לקחת אחריות על בדלנותם, או ימשיכו לפסוח על שני הסעיפים?
יאיר אטינגר הוא כתב ופרשן ב"כאן חדשות"