אם היו מודדים את העוצמה של ריסוק סמלי שלטון במדינות מפותחות, יש סיכוי טוב שישראל הייתה שוברת שיא עולמי חדש: הפגנה אגרסיבית על שעריו של בסיס צה"ל, ונדליזם פראי של הצתת מתקן ביטחוני, והשתלטות עוינת של אזרחים על בית המשפט העליון – כל זה בתוך פחות משבוע. קשה לקבוע אם זה הפורקן שאחרי הניצחון על איראן, אם החרדה מפני התערבות בסמכותו של ראש הממשלה, או שסתם שעות פנויות ביומן הקיץ של המתפרעים, אבל קל לזהות שכבר לא מדובר בקומץ כל כך שולי.
זו שעתם של חוליגנים ששואבים סיפוק מריסוס גרפיטי על מתקן ביטחוני, מתרגשים מחילול שבת כדי לקיים מצוות התפרעות בכפר שכן, ונהנים לראות כלי רכב של ערבים עולים בסערה השמיימה. הם עפים באוויר משמחה כשהשופטים בעליון נכנעים להצבעת הקהל ונאלצים לקיים את הדיון בלשכה סגורה; רושמים לעצמם נקודות זכות אחרי ששלחו כמה חיילים לטיפול רפואי; ומתפללים כל יום שיסגרו את המחלקה היהודית בשב"כ ויניחו להם להשתולל בכיף. הם יגיעו לכל מקום שיש בו צורך דחוף בהתפרעות, יקבלו הודעה לנייד על שעת היציאה של האוטובוסים ללוקיישן, יבדקו בנייד את המסלול – אולי אפשר לטבול בדרך חזור באיזה נחל – ואם יהיה להם קצת מזל אולי אפילו יצליחו להידחף לפריים של אחד הכתבים המדווחים ולסייע לו בעיצוב דעת הקהל.
אבל הם לא היחידים שמכנים התפוררות של ממלכה בשם "בנייה מחדש". רואים היטב גם את מפלס התיעוב שמזנק בצידה השמאלי של המפה הפוליטית המרופטת; שומעים בבירור את הקולות המגונים שעודם מסרבים להשלים עם תוצאות הבחירות, ומתרגלים כינויי גנאי פיזיים ונפשיים של נבחרי ציבור מהצד השני.
גם מתקפות על ראש ממשלה נבחר מאבדות מכוחן כשאינן נערכות בקפדנות ובדיוק – ובצורתן הנוכחית ברשתות, כמכונת רעל אלטרנטיבית, יוצא שהן תורמות לצד שפחות מבין למה חשוב לשמור על כוחן של רשויות ומוסדות המדינה.
ככה זה עובד בהיסטוריה האנושית, וגם אנחנו לא יוצאים מהכלל: אם באת לרסק סמל שלטון, קח בחשבון שאתה עלול להתרסק יחד איתו. מי שחזונו כולל אקטים של חורבן והרס על שלל הטיותיהם, ואינו מסוגל להשתמש במילים כמו קונצנזוס, לא ראוי לשלטון, בטח שלא בעידן נצחי של מלחמה שאף פעם לא די לה.
מופע הזיקוקים המרהיב לרגל סגירת הדמוקרטיה שבו חזינו בימים האחרונים כולל לא רק ילדים ומתבגרים תועים שמצאו מפלט מוגן בגבעות השומרון, כי אם גם מבוגרים אחראים בעלי אמצעים, שיודעים איך לתעל כוח עבודה זול ומתפרץ. כי מה מתבקש יותר בקיץ הישראלי מאשר העסקה נצלנית של בני נוער תמורת שכר מינימום? הם יקבלו טרופית וסנדוויץ', ייהנו ממעט אבק כוכבות של גוטליב וסון הר-מלך, יחוו מפגש בלתי אמצעי עם עיתונות התבהלה, וישתתפו בטיול לילי לבסיס צה"ל. אלה אטרקציות מלהיבות שיש לממן, לתכנן ולהפיק, כולל קבצים ורשימות שיש לתחזק ולעבות, והרבה אמונה עמוקה שיש עוד הרבה לעשות כדי לשמר את השלטון. זאת תשובתם של חלקים בימין הישראלי, למחאה העוצמתית בתולדות המדינה שנמשכת יותר משלוש שנים, והיא עושה את דרכה לכביש המהיר של מחאות הנגד כשהיא נישאת על גל ירוק ואינה מוגבלת במהירות.
תבחרו בעצמכם איזו מציאות לראות: הכנה להפיכה, זרע פורענות שנטמן באדמה וממתין לנבוט, אישור חוקי לביטול הדמוקרטיה הישראלית, או קו פרשת מים חיים על אדמה חרבה של זעם וייאוש
תבחרו בעצמכם איזו מציאות לראות: הכנה להפיכה, זרע פורענות שנטמן באדמה וממתין לנבוט, אישור חוקי לביטול הדמוקרטיה הישראלית, או קו פרשת מים חיים על אדמה חרבה של זעם וייאוש, סיכוי אמיתי להסכמות רחבות, והעדפה מוחלטת לאופציה של הידברות.
אסור להפקיד את זמן הפציעות של המשחק הדמוקרטי בידי שחקנים חובבים שבאו לנצח בכל מחיר. זה עלול להיגמר בהפסד מוחץ של מדינה מתוקנת חפצת חיים. וכן, תיוג אוטומטי של תומכי נתניהו כחברי כת, או מיתוג גורף של בוחרי ש"ס כחובבי קמעות, לגמרי שווי ערך לדין רודף על שופטי העליון או לקריאה לפיטורי הפצ"רית בעוון מדומיין.
הנרטיב המשותף האחרון שעדיין גר כאן בסביבה נמצא איפשהו בשכונה של סמלי השלטון, ואין טעם לחפש אותו במקום אחר. לא בשיכוני החטופים ובני משפחותיהם, ולא ברחובות הערים של הנופלים והפצועים. לא בסמטאות הדת, ולא בשדרות הרחבות של הליברליזם. לא בדירותיהם הצרות של העניים ולא בווילות מנקרות העיניים של העשירים, כי אם במרחב המשותף הלוהט שמשווע לצילם של דגל והמנון, לתפקודם התקין של בתי משפט וצבא, לכוחה של הכנסת ולמסורת הנשיאות, למטבע חזק ולראשות ממשלה יציבה.
מי שדחוף לו לתקן את הנזקים העצומים שספגה הממלכתיות הישראלית בשנים האחרונות שימתין בסבלנות לתורו ויעמיד את עצמו להכרעת הקלפי. עד אז שיתרגל משימות התאפקות להגנת הדמוקרטיה, ישנן מנטרות כמו "הציבור הישראלי לא מטומטם", ויתפלל שהעשבים השוטים לא יגדלו לעצים.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.07.25
