זה הזמן, בדיוק עכשיו, לעשות את הדבר הנכון. לצאת מעזה ולהוציא את עזה מחיינו. אנחנו אחרי איראן, כבר יש תמונות ניצחון. לפחות סוג של תמונות ניצחון. מלחמה קצרה, חכמה, אפקטיבית, שגם אם יש חמיצות מסוימת סביב השאלה עד כמה נסוג לאחור פרויקט הגרעין, נתניהו יכול להרשות לעצמו לסמן וי. מלחמות במזרח התיכון, מלמדת אותנו ההיסטוריה הקרובה, הן לא זבנג וגמרנו. רק על המקלדת, אולי, יש חיה כזו.
ועכשיו תור עזה. זה נכתב כבר, אני יודעת, אלף פעמים ואולי יותר ב-18 החודשים האחרונים. לא מיד אחרי 7 באוקטובר, אבל לא הרבה זמן אחרי. גם אני כתבתי כאן לפני שבוע שכבר הרסנו, ניתצנו, חיסלנו והשמדנו ועכשיו הזמן לצאת. ועדיין, יומיים לפני שנתניהו ממריא לוושינגטון, צריך לומר את זה שוב, לחזור ולומר ולהדגיש, עכשיו זה הזמן ויכול להיות, עלול להיות ליתר דיוק, שחלון הזדמנות כמו זה שנפתח בפנינו השבוע – לא יחזור. כבר שמענו, ובלי סוף, פעם אחר פעם, חודש אחר חודש, שיש תנאים הכרחיים שעליהם חובה להתעקש; שנותרו שאלות פתוחות; שבוחנים כרגע את הטיוטות; שמתקיימים דיונים; שהדרג הבכיר בודק; שהדרג הבכיר מתייעץ; שחמאס נתן תשובה; שחמאס לא נתן תשובה; ומה יהיה עם העוטף; ומה יהיה עם הפרימטר; ומי לידינו יתקע שהטבח הנורא לא יחזור שוב.
אבל עוד מעט אנחנו סוגרים שנתיים, ויש שם 50 חטופים, חלקם חיים, חלקם כבר לא, ולהם אין זמן, ולא למשפחות שלהם. וגם לא לנו. לא זמן ולא אוויר לנשימה. ומה שעוד קרה זה שאחרי שארצות-הברית שלחה את העטלפים הביוניים שלה להפציץ בפורדו, טראמפ גם הכניס רגל בדלת של עזה. "נציגיי קיימו היום פגישה ארוכה ופורייה עם הישראלים", הוא צייץ אתמול, וישראל, כתב, "הסכימה לתנאים הנדרשים להפסקת אש בת 60 ימים שבמהלכם נעבוד עם כל הצדדים לסיום המלחמה". "אני מקווה", הוסיף, "לטובת המזרח התיכון, שחמאס יאשר את העסקה הזו כי המצב לא ישתפר, הוא רק יחמיר". וגם הבטיח לעבוד עם שני הצדדים, הבטיח שיהיה תקיף.
ומה שלא אמר, אבל עולה מתוך הדברים, שזו שעה היסטורית, ולא מטפורית. שזה הסיכוי הכי טוב שהיה עד כה, כמו שנכתב כאן למעלה, לא רק לצאת מעזה, אלא גם להוציא את עזה מחיינו. להתקדם. זה כבר לא עניין של שמאל וימין, גם אם יש מי שמנסים להציג זאת כך. יש כאן מדינה שלמה שמחכה לראות מתי זה נגמר ולאן אנחנו הולכים מכאן. ואם לא מדינה שלמה, אז חלק גדול מאזרחיה שהחזון המשיחי זר להם. שכיבוש ויישוב עזה עומד בניגוד גמור לתפיסת עולמם.
ומה עם הצמד-לא-חמד סמוטריץ' את בן גביר? עם התוכניות שלהם לסכל את המהלך? לזכור מה האלטרנטיבות שלהם. מי עוד ישחיל אותם לממשלה?
ומה עם הצמד-לא-חמד סמוטריץ' את בן גביר? עם התוכניות שלהם לסכל את המהלך? לזכור מה האלטרנטיבות שלהם. מי עוד ישחיל אותם לממשלה? יכניס את בן גביר למשרד לביטחון הפנים, יעניק לזה שלא עובר ולא יעבור את אחוז החסימה נגישות לקופה הציבורית, כניסה למשרד הביטחון? ועוד יותר מכך לזכור מה עומד על כף המאזניים: החטופים, שכבר אמרנו, מדינה מותשת, מחיר הדמים, הצורך הנואש לרפא את השבר.
בינואר 2020 טראמפ הציג את תוכניתו לשלום אזורי. תשעה חודשים אחר כך, בספטמבר 2020, חתם נתניהו, ברוב פאר והדר, על הסכמי אברהם. זה קרה לפני חמש שנים ויכול להיות, מאוד יכול להיות, שאת חגיגות חצי העשור להסכמים האלה יוכל ראש הממשלה לציין שוב על מדשאות הבית הלבן עם הסכמים חדשים. זו היסטוריה. זו מורשת. לא עוד בית הרוס ברפיח, לא עוד מחבל שחוסל בג'באליה, לא עוד הרוגים שישראל מתקשה להסביר את מותם. לא עוד חטופים שנמקים במנהרות.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.07.25
