ישיבת הממשלה שנערכה ביולי 2023 עסקה יותר בעבר מאשר בהווה. למעשה, שר המשפטים יריב לוין הקדיש את מרב זמן הדיבור שלו לציטוט של פרוטוקולים מישיבות ממשלה שנערכו כמעט 20 שנה קודם לכן, בזמן המחאות נגד תוכנית ההתנתקות.
כן, כמו לא מעט דברים בפוליטיקה הישראלית, גם המהפכה המשפטית קשורה בעבותות אל תוכנית ההתנתקות. מראות המפגינים שחסמו כבישים, כמו גם האמירה של היועמ"שית שלפיה אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר, העלו מחדש בקרב גורמים בימין את תחושת האפליה והרדיפה שחשו בקיץ של 2005.
אריאל שרון מציג את תוכנית ההתנתקות בכנסת
בשמונת החודשים הראשונים של אותה שנה נעצרו יותר מאלפיים בני אדם במחאות נגד תוכנית ההתנתקות, מאות מהם היו קטינים. הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד מאות בני אדם, בין היתר על התקהלות אסורה ותקיפת שוטר. היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז צוטט ב"ידיעות אחרונות" מנחה את הפרקליטות להחמיר את הענישה נגד חוסמי כבישים ולהאשים אותם ב"סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה" - עבירה שהעונש עליה עד 20 שנות מאסר. רק שבוע לפני כן נעצרו מפגינים שחסמו את נתיבי איילון והדליקו שם מדורה וגורם משפטי בכיר אמר "מעצרים ממושכים, אכיפה מהירה ועונשי מאסר יצננו את ההתלהבות שלהם לפגוע בסדר במדינה".
היו גם כמובן המקרים שהגיעו לכותרות. כך, למשל, החלטת בית המשפט העליון להאריך עד תום ההליכים את מעצרם של שניים ממובילי חסימות הכבישים, שיוחסה להם הצתת אש ליד חביות דלק. בפסק הדין הזה אמר נשיא העליון אהרן ברק: "חופש ההפגנה אינו מגן על החופש לעצור את המדינה ולסכן את ביטחונם של הפרט והכלל". בין מאות הקטינים שנעצרו במהלך ההפגנות נגד ההתנתקות, ומעצר חלקם הוארך, הייתה גם נערה בת 14 שנשלחה למעצר עד תום ההליכים על ידי שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה אחרי שנעצרה בשנית, הפרה את תנאי השחרור שלה והוריה לא הסכימו לחלופת המעצר שהוצעה.
בחזרה לאותו הדיון ביולי 2023. ראש הממשלה בנימין נתניהו מחה שם מול היועמ"שית כי "אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה", ואילו השר איתמר בן גביר תקף: "בהתנתקות ישבו אנשים על זה שלא צייתו לשוטר. ילדים וילדות עצרו על התקהלות לא חוקית. התחושה והתסכול של שרי ממשלת ישראל שאין דין ואין דיין, ויש מספר מעליב של 572 עצורים".
4 צפייה בגלריה
מזוז: "הייתה הצטיידות באמל"ח ופגיעה בשוטרים ובחיילים". הבערת צמיגים במחאה נגד ההתנתקות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
4 צפייה בגלריה
רוטמן: "מחוללי ההתנתקות חשפו את הפנים של מפלגת בג"ץ". חסימת כביש במהלך המחאה נגד ההתנתקות
(צילום: צביקה טישלר)
אבל מעבר לתחושת האכיפה הבררנית, בקרב מובילי המהפכה המשפטית יש הבנה שתוכנית ההתנתקות הייתה נקודת המפנה ביחס של הציבור הימני למערכת המשפט. "למרות שהפסיקות של אהרן ברק בנושאי חוץ וביטחון או במשפט חוקתי לא החליקו בגרון לאנשים רבים במחנה הלאומי, הם סברו שעדיף לא לפגוע בסמכויות שהולך ונוטל לעצמו בית המשפט", מסביר ח"כ שמחה רוטמן, מיוזמי המהפכה המשפטית. "היום אנחנו בשלטון, אבל יום אחד נהיה באופוזיציה ונשמח שיש בית משפט חזק שיגן על הזכויות שלנו. היום היועמ"ש נותן סעד ומענה לאנשי השמאל, אבל אם יום אחד הגלגל יתהפך, הוא יהיה זה שיגן על חופש הביטוי וההפגנה שלנו".
ואז הגיעה ההתנתקות, ולפי רוטמן "הובהר לכולם שהכל היה בלוף אחד גדול. לא זכויות האדם מנחות את בית המשפט העליון כשהוא דן בחקיקה של הכנסת, אלא זכויות האדם הנאור. אם איתרע מזלך ואתה מתנחל מגוש קטיף, ניתן להרוס את ביתך שנבנה כחוק ולזרוק אותך לכלבים בלי שום תכלית ראויה ובלי שום מידתיות".
רוטמן מתריס. "אם חשבתם שהיועץ המשפטי לממשלה, שאמון על זכויות המפגינים והמוחים, יגן עליכם כשתצאו לרחובות למחות על זה, הצחקתם את מני (מני מזוז, שהיה אז היועמ"ש – ט"צ). הוא, יחד עם שותפיו השופטים והשופטות, ייצור עבורכם במיוחד הליכי בזק של הארכות מעצר סיטונאיות. הוא יעצור אוטובוסים בצפון הארץ בדרכם להפגנה. הוא יאשר חקירות שב"כ לחוסמי כבישים ויטען שמחאה בכביש היא עבירה של 'סיכון חיים בנתיב תעבורה' שעונשה 20 שנות מאסר. שלא לדבר על זה שחקירות השחיתות נגד ראש הממשלה פשוט ייעלמו בשנייה שתעלה התוכנית לפנות את גוש קטיף. עומק העקירה כעומק החקירה".
באותה נקודה, סבור רוטמן, "הציבור הלאומי במדינה הפנים שעבדו עליו, שניצלו את תמימותו, שמערכת המשפט שלו אינה דואגת לזכויות אדם ולהליכים תקינים, אלא עובדת ללא לאות כדי שלמרות שהוא מצביע ימין הוא יקבל שמאל".
את החשבון על ההתנתקות יש להגיש לדעתו לנבחרי הציבור שעשו אותה, "אבל במסגרת הטיעונים לעונש ניתן להביא לזכותם שהם חשפו לציבור כולו את הפנים האמיתיות שמאחורי המסכה של מפלגת בג"ץ. היומרה לאובייקטיביות ומתק השפתיים המיתמם של ההפיכה השיפוטית (הכוונה לפסיקות של בית המשפט העליון בתקופת אהרן ברק – ט"צ) שימשו כשכפ"ץ מפני הדרישות לשינוי. התנהגותה של המערכת בזמן ההתנתקות הסירה את השכפ"ץ שהגן עליה מפני התיקון הכֹה נדרש".
"בישראל של 2005 שוב לא היה כוח שיעמוד נגד הדרישה שמערכת המשפט של ישראל תתנהג בשקיפות, בגיוון ובאחריות", מסכם רוטמן. "הדרישה הבלתי פוסקת של הציבור כולו לצדק החלה קורמת עור וגידים. העם דורש מאז רפורמה משפטית".
התשובה של מני מזוז
הדברים של רוטמן הם סרט מדומיין שהוא כתב וביים, שהקשר שלו למציאות קלוש. אציג להלן את עיקרי העובדות לאמיתן.
בדיון שהתקיים בוועדת החוקה של הכנסת באוגוסט 2005 הצגתי, כיועץ המשפטי לממשלה, את המדיניות המנחה את מערכת אכיפת החוק בהתייחס לפעולות המחאה וההתנגדות לתוכנית ההתנתקות. אביא להלן את עיקרי הדברים:
• תוכנית ההתנתקות הציבה בפני הדמוקרטיה הישראלית מבחן כפול: מחד גיסא, הבטחת יישום החלטה מדינית-ביטחונית מורכבת ורגישה של מוסדותיה המוסמכים של המדינה – הממשלה והכנסת; ומאידך גיסא, יישום ההחלטה תוך הימנעות מפגיעה בזכויות הפרט והציבור המתנגד להחלטה זו, ובעיקר תוך הבטחת חופש הביטוי והמחאה של המתנגדים.
• בהתאם לכן, המדיניות שגובשה, ולפיה הונחו גופי האכיפה לפעול, הייתה של מקסימום סובלנות כלפי פעילות מחאה וחופש ביטוי, גם אם זו גלשה לא פעם לביטויי הסתה; ולעומת זאת, מניעת פעולות של אלימות לסוגיה, מתוך תפיסה שחופש הביטוי והמחאה אינו היתר למעשי אלימות, וכי למעשי אלימות אין הצדקה במאבק דמוקרטי, צודק ככל שיהיה.
• אזכיר כי מדיניות זו נתקלה בביקורת מצד מי שסברו שאין לנהוג בסלחנות גם נגד ביטויי הסתה, תוך אזכור ההסתה שקדמה לרצח רבין ז"ל.
• מדיניות זו לא הייתה בגדר תורת הנסתר, והיא קיבלה ביטוי בזמן אמת בפורומים שונים, כולל במפגש שלי עם ראשי מועצת יש"ע ובדיון בוועדת החוקה.
כאמור, לצד גישה סובלנית מקסימלית כלפי פעולות מחאה וביטוי, גם כאשר אלה גלשו מעבר למותר, ננקטו פעולות אכיפה נגד פעילות בלתי חוקית של אלימות לסוגיה, שננקטה במסגרת פעולות ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות, כולל אלימות פיזית, ואף אלמנטים טרוריסטיים, וכן הצטיידות באמצעי לחימה ופגיעה בשוטרים ובחיילים.
• הפעולות האלימות שתוכננו, וחלקן גם בוצעו, כללו פיזור שמן על הכבישים, פיזור נינג'ות ומסמרים, הצתת מזרנים וצמיגים על הכביש. שב"כ עצר כמה קבוצות שאגרו אמצעי לחימה. זמן קצר לפני ביצוע הפינוי, נתפסו עשרות קילוגרמים של דוקרנים ונינג'ות במסגרייה במושב בית גמליאל.
• המתנגדים גם הציתו שריפות, אחת מהן סמוך למתקן של חברת החשמל. כן נעצרו פעילים שתיכננו לפגוע בארונות סעף של בזק בבאר-שבע. שני חיילים מהנח"ל החרדי נעצרו בחשד כי הניחו מטעני דמה שעוררו פאניקה רבתי בתחנה המרכזית בירושלים.
• החייל עדן נתן זאדה רצח ארבעה אזרחים ערבים באוטובוס סמוך לשפרעם (לפני שנרצח בעצמו), והמתיישב אשר ויזגן רצח ארבעה פועלים פלסטינים. בוצע גם מעשה לינץ' באזור המואסי שבצפון הרצועה.
• "מצעד כפר מימון" היה ניסיון מוצהר למנוע בכוח, על ידי אלפי מפגינים, ביצוע הפינוי.
• במסגרת ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות היו קריאות לסרבנות של מנהיגים פוליטיים ורבנים, שהופנו לחיילי צה"ל, בדיון בוועדת החוץ והביטחון הרמטכ"ל דיווח כי יש כבר עשרות חיילים סרבנים, והתופעה הזו הלכה ותפחה ככל שהתקרב מועד ביצוע הפינוי.
המפורט לעיל, בתמצית שבתמצית, מצביע על כך שהניסיון לתלות את התנהלות מערכת אכיפת החוק בעמדה פוליטית היא מופרכת ומקוממת.
tovaz@yedioth.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 11.07.25
